פרק קכט
[א]
שִׁ֗יר
הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת
פ
רַ֭בַּת
צְרָר֣וּנִי
מִנְּעוּרַ֑י
יֹאמַר־נָ֝א
יִשְׂרָאֵֽל:
[ב]
רַ֭בַּת
צְרָר֣וּנִי
מִנְּעוּרָ֑י
גַּ֝ם
לֹא־יָ֥כְלוּ
לִֽי:
[ג]
עַל־גַּ֭בִּי
חָרְשׁ֣וּ
חֹרְשִׁ֑ים
הֶ֝אֱרִ֗יכוּ
לְמַעֲנִותָֽם
לְמַעֲנִיתָֽם:
[ד]
יְהוָ֥ה
צַדִּ֑יק
קִ֝צֵּ֗ץ
עֲב֣וֹת
רְשָׁעִֽים:
[ה]
יֵ֭בֹשׁוּ
וְיִסֹּ֣גוּ
אָח֑וֹר
כֹּ֝ל
שֹׂנְאֵ֥י
צִיּֽוֹן:
[ו]
יִ֭הְיוּ
כַּחֲצִ֣יר
גַּגּ֑וֹת
שֶׁקַּדְמַ֖ת
שָׁלַ֣ף
יָבֵֽשׁ:
[ז]
שֶׁלֹּ֤א
מִלֵּ֖א
כַפּ֥וֹ
קוֹצֵ֗ר
וְחִצְנ֥וֹ
מְעַמֵּֽר:
[ח]
וְלֹ֤א
אָמְר֨וּ׀
הָעֹבְרִ֗ים
בִּרְכַּֽת־יְהוָ֥ה
אֲלֵיכֶ֑ם
בֵּרַ֥כְנוּ
אֶ֝תְכֶ֗ם
בְּשֵׁ֣ם
יְהוָֽה:
פ
פרק קכט
(א)
שיר
המעלות
רבת
צררוני
מנעורי
-
מקרא
קצר
הוא:
רבת
צרה
,
כלומר:
צרה
רבה
,
צררוני
אויבי
מנעורי
-
בגלות.
כך
יאמרו
ישראל
בגלות.
(ב)
לא
יכלו
לי
-
לכלותני.
(ג)
גבי
-
גופי.
למעניתם
-
ל"מַעֲנָה"
(ש"א
יד
,
יד)
שלהם;
'סולקו'
בלעז
(תלם).
(ו)
שקדמת
שלף
יבש
-
שקודם
שנתלש
הוא
יבש.
(ז)
שלא
מלא
-
שלא
הגיע
אותו
חציר
לכלל
קצירה
,
שהקוצר
ימלא
כפו
ממנה
,
וגם
לא
הגיע
נמי
לכלל
'עמירה'.
שה'עמירה'
היינו
,
שהמעמר
ימלא
חצנו
מן
העומרים.
(ח)
ולא
אמרו
העוברים
-
וגם
לא
הגיע
לכלל
שיאמרו
העוברים
לקוצרים:
ברכת
יי'
עליכם
(בנוסחנו:
אליכם)
וברכנו
אתכם
בשם
יי'
,
שכן
דרך
העולם
לומר;
כמו
שאמר
בעז:
"יי'
עמכם"
(רות
ב
,
ד).