פרק קלג
[א]
שִׁ֥יר
הַֽמַּעֲל֗וֹת
לְדָ֫וִ֥ד
פ
הִנֵּ֣ה
מַה־טּ֭וֹב
וּמַה־נָּעִ֑ים
שֶׁ֖בֶת
אַחִ֣ים
גַּם־יָֽחַד:
[ב]
כַּשֶּׁ֤מֶן
הַטּ֨וֹב׀
עַל־הָרֹ֗אשׁ
יֹרֵ֗ד
עַֽל־הַזָּקָ֥ן
זְקַֽן־אַהֲרֹ֑ן
שֶׁ֝יֹּרֵ֗ד
עַל־פִּ֥י
מִדּוֹתָֽיו:
[ג]
כְּטַל־חֶרְמ֗וֹן
שֶׁיֹּרֵד֮
עַל־הַרְרֵ֪י
צִ֫יּ֥וֹן
כִּ֤י
שָׁ֨ם׀
צִוָּ֣ה
יְ֭הוָה
אֶת־הַבְּרָכָ֑ה
חַ֝יִּ֗ים
עַד־הָעוֹלָֽם:
פ
פרק קלג
(א)
הנה
מה
טוב
ומה
נעים
שבת
אחים
גם
יחד
-
שישב
הקדוש
ברוך
הוא
בבית
הבחירה
עִם
ישראל
הקרויים
'אחים
ורעים'
(ראה
שו"ט
ד
,
ג).
(ב-ג)
כשמן
הטוב
שנמשח
בו
אהרן
הכהן
,
היורד
מראשו
אל
זקנו
אל
פי
ראש
כתנת
שלו
,
שהזקן
שוכב
על
פי
הכתנת
-
כן
נעים
טל
חרמון
שגבוה
על
הררי
ציון;
והטל
יורד
מחרמון
להררי
ציון.
כשם
ששמן
המשחה
לגדולה
,
כך
טל
ציון
לתפארת
ולכבוד
לישראל.
כשמן
הטוב
,
כטל
חרמון
-
כזה
כן
זה
,
כמו
"והיה
כעם
ככהן"
(הו'
ד
,
ט).
ורבותינו
דרשו
"שבת
אחים"
(לעיל
,
א)
במשה
ואהרן
,
ולעיניין
מעילה
בשמן
המשחה
-
במסכת
הוריות
(יב
,
א)
-
כל
המזמור;
אבל
יש
בדברי
תורה
וקבלה
-
משל
ומליצה
,
דברי
חכמים
וחידותם
(ע"פ
מש'
א
,
ו)
,
ועיקר
שיר
המעלות
על
בית
המקדש
נאמר.