מאגר הכתר תהלים פרק קמ עם פירוש רד"ק

פרק קמ
[א] לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד: פ
[ב] חַלְּצֵ֣נִי יְ֭הוָה מֵאָדָ֣ם רָ֑ע מֵאִ֖ישׁ חֲמָסִ֣ים תִּנְצְרֵֽנִי:
[ג] אֲשֶׁ֤ר חָשְׁב֣וּ רָע֣וֹת בְּלֵ֑ב כָּל־י֝וֹם יָג֥וּרוּ מִלְחָמֽוֹת:
[ד] שָׁ֥נֲנ֣וּ לְשׁוֹנָם֮ כְּֽמוֹ־נָ֫חָ֥שׁ חֲמַ֥ת עַכְשׁ֑וּב תַּ֖חַת שְׂפָתֵ֣ימוֹ סֶֽלָה:
[ה] שָׁמְרֵ֤נִי יְהוָ֨ה׀ מִ֮ידֵ֤י רָשָׁ֗ע מֵאִ֣ישׁ חֲמָסִ֣ים תִּנְצְרֵ֑נִי אֲשֶׁ֥ר חָ֝שְׁב֗וּ לִדְח֥וֹת פְּעָמָֽי:
[ו] טָ֥מְנֽוּ־גֵאִ֨ים׀ פַּ֡ח לִ֗י וַחֲבָלִ֗ים פָּ֣רְשׂוּ רֶ֭שֶׁת לְיַד־מַעְגָּ֑ל מֹקְשִׁ֖ים שָׁתוּ־לִ֣י סֶֽלָה:
[ז] אָמַ֣רְתִּי לַ֭יהוָה אֵ֣לִי אָ֑תָּה הַאֲזִ֥ינָה יְ֝הוָ֗ה ק֣וֹל תַּחֲנוּנָֽי:
[ח] יְהֹוִ֣ה אֲ֭דנָי עֹ֣ז יְשׁוּעָתִ֑י סַכֹּ֥תָה לְ֝רֹאשִׁ֗י בְּי֣וֹם נָֽשֶׁק:
[ט] אַל־תִּתֵּ֣ן יְ֭הוָה מַאֲוַיֵּ֣י רָשָׁ֑ע זְמָמ֥וֹ אַל־תָּ֝פֵ֗ק יָר֥וּמוּ סֶֽלָה:
[י] רֹ֥אשׁ מְסִבָּ֑י עֲמַ֖ל שְׂפָתֵ֣ימוֹ יְכַסֵּֽומוֹ יְכַסֵּֽימוֹ:
[יא] יִמֹּ֥יטוּ יִמּ֥וֹטוּ עֲלֵיהֶ֗ם גֶּחָ֫לִ֥ים בָּאֵ֥שׁ יַפִּלֵ֑ם בְּ֝מַהֲמֹר֗וֹת בַּל־יָקֽוּמוּ:
[יב] אִ֥ישׁ לָשׁוֹן֮ בַּל־יִכּ֪וֹן בָּ֫אָ֥רֶץ אִישׁ־חָמָ֥ס רָ֑ע יְ֝צוּדֶ֗נּוּ לְמַדְחֵפֹֽת:
[יג] יָדַ֗עְתִּ יָדַ֗עְתִּי כִּֽי־יַעֲשֶׂ֣ה יְ֭הוָה דִּ֣ין עָנִ֑י מִ֝שְׁפַּ֗ט אֶבְיֹנִֽים:
[יד] אַ֣ךְ צַ֭דִּיקִים יוֹד֣וּ לִשְׁמֶ֑ךָ יֵשְׁב֥וּ יְ֝שָׁרִ֗ים אֶת־פָּנֶֽיךָ: פ

פרק קמ
(א) למנצח מזמור לדוד - זה המזמור חברו דוד על דואג ועל הזיפים , שהיו מלשינים אותו אל שאול (ראה ש"א כב , ט; כג , יט; כו , א). (ב) חלצני יי' - שלא יזיקו לי דבריהם הרעים; והפסוק כפול בענין במלות שונות. (ג) אשר חשבו - חושבים הרעות בלב ואומרים אותם בפה; זהו כל יום יגורו מלחמות - יאספו , כמו "יגורהו בחרמו" (חב' א , טו); יאמרו לשאול: בזה המקום תמצאנו , לך והלחם בו; וזה היו אומרים לו תמיד. (ד) שננו - כמו "חץ שנון" (מש' כה , יח) , שפירושו 'מחודד' , כן הם חדדו לשונם לדבר רעות , כמו הנחש שמחדד לשונו כשבא לנשוך. חמת עכשוב - חמת הוא הארס שמטיל הנחש , ועכשוב הוא ממין הנחש , והוא קשה ורע מאד. תחת שפתימו - כי בהתקצף האדם הרע ומדבר בחמה , תצא לו מפיו לחה , תרד לו תחת שפתיו; ודמה אותו לארס שמטיל הנחש. (ה) שמרני - ואחר שספר רעותיהם , התפלל לאל שישמרהו מהם , שהם חשבו לדחות פעמיו ביד שאול. (ו) טמנו... - שאמרו "ולנו הסגירו ביד המלך" (ש"א כג , כ). ליד מעגל - למקום שיהיה מעגלי ואשורי בו , כמו שאמר "וראו את מקומו אשר תהיה רגלו מי ראהו שם" (שם , כב). (ז) אמרתי - כשהייתי שומע שהיו מארבים לי בכל המקומות , אמרתי ליי': אלי אתה - אתה חזקי ותקפי; אין לי חוזק להמלט מידם אם לא תעזרני אתה. (ח) יי' אדני... סכותה לראשי ביום נשק - ביום שיבאו עלי בכלי נשק , ברמח ובחצים , תסך לראשי , כלומר , שתהיה כובע ישועה (ע"פ יש' נט , יז) לראשי. סכותה - עבר במקום עתיד , וכמהו רבים. (ט) אל תתן. מאויי - היו"ד דגושה על משקל "משמנּי הארץ" (בר' כז , לט); אמר: אל תתן לו תאותו , כי תאותו הוא ללכדני. זממו אל תפק - אל תוציא לאור מחשבתו. ירומו סלה - שאם תהיה מחשבתם , ירומו וישאו ראשם , הוא וחבריו. תפק - תוציא , כמו "ויפק רצון מיי'" (מש' יח , כב). (י) ראש מסבי - לפי שזכר רשע יחיד , והוא דואג , כמו שפירשנו בפתיחת המזמור (לעיל , א) , אמר: ראש מסבי - זה הרשע שהוא ראש הסובבים ללכדני , עמל שפתימו יכסמו (בנוסחנו: יכסימו) - השקר שמדבר עלי הוא וחבריו , השקר ההוא יכסה אותם ויפילם. (יא) ימוטו - ינטו גחלים מן השמים עליהם , כלומר: אף יי' וחמתו; באש יפילם - "עמל שפתימו" שזכר (לעיל , י). במהמורות - בשוחות עמוקות יפילם , שלא יקומו מהם; וכן בדברי רבותינו ז"ל (ירוש' מו"ק א , ה [פ , ג]): 'בראשונה היו קוברים אותם במהמורות; נתאכל הבשר , מלקטין את העצמות וקוברין אותם בארונים'. (יב) איש לשון - זה דואג שהוא בעל לשון , בל יכון בארץ , כלומר: לא יהיה נכון ונשא בארץ , אלא יבא לידי שפלות. איש חמס רע יצודנו למדחפות - הרע שהוא עושה יצוד אותו עד שיטילנו למדחפות , שיהיה נדחף מרעה אל רעה. (יג) ידעתי - וכתוב ידעת; פירוש הכתוב - כנגד האל: אתה ידעת מחשבות הרשע עלי; עֲשֵׂה לי דין ממנו! והקרי ידעתי - פירוש: אני ידעתי כי יעשה יי' דין עני ומשפט אביונים , כן יעשה דיני ומשפטי וינקם לי מהרשע. (יד) אך צדיקים - בעשותך משפט ברשעים , הצדיקים יתנו שבח והודאה לשמך; ואמר אך - הם יודו לך , לא הרשעים. ישבו ישרים את פניך - ישבו תמיד את פניך , לדרוש אותך ולדעת דרכיך.