פרק קמ
[א]
לַמְנַצֵּ֗חַ
מִזְמ֥וֹר
לְדָוִֽד:
פ
[ב]
חַלְּצֵ֣נִי
יְ֭הוָה
מֵאָדָ֣ם
רָ֑ע
מֵאִ֖ישׁ
חֲמָסִ֣ים
תִּנְצְרֵֽנִי:
[ג]
אֲשֶׁ֤ר
חָשְׁב֣וּ
רָע֣וֹת
בְּלֵ֑ב
כָּל־י֝וֹם
יָג֥וּרוּ
מִלְחָמֽוֹת:
[ד]
שָׁ֥נֲנ֣וּ
לְשׁוֹנָם֮
כְּֽמוֹ־נָ֫חָ֥שׁ
חֲמַ֥ת
עַכְשׁ֑וּב
תַּ֖חַת
שְׂפָתֵ֣ימוֹ
סֶֽלָה:
[ה]
שָׁמְרֵ֤נִי
יְהוָ֨ה׀
מִ֮ידֵ֤י
רָשָׁ֗ע
מֵאִ֣ישׁ
חֲמָסִ֣ים
תִּנְצְרֵ֑נִי
אֲשֶׁ֥ר
חָ֝שְׁב֗וּ
לִדְח֥וֹת
פְּעָמָֽי:
[ו]
טָ֥מְנֽוּ־גֵאִ֨ים׀
פַּ֡ח
לִ֗י
וַחֲבָלִ֗ים
פָּ֣רְשׂוּ
רֶ֭שֶׁת
לְיַד־מַעְגָּ֑ל
מֹקְשִׁ֖ים
שָׁתוּ־לִ֣י
סֶֽלָה:
[ז]
אָמַ֣רְתִּי
לַ֭יהוָה
אֵ֣לִי
אָ֑תָּה
הַאֲזִ֥ינָה
יְ֝הוָ֗ה
ק֣וֹל
תַּחֲנוּנָֽי:
[ח]
יְהֹוִ֣ה
אֲ֭דנָי
עֹ֣ז
יְשׁוּעָתִ֑י
סַכֹּ֥תָה
לְ֝רֹאשִׁ֗י
בְּי֣וֹם
נָֽשֶׁק:
[ט]
אַל־תִּתֵּ֣ן
יְ֭הוָה
מַאֲוַיֵּ֣י
רָשָׁ֑ע
זְמָמ֥וֹ
אַל־תָּ֝פֵ֗ק
יָר֥וּמוּ
סֶֽלָה:
[י]
רֹ֥אשׁ
מְסִבָּ֑י
עֲמַ֖ל
שְׂפָתֵ֣ימוֹ
יְכַסֵּֽומוֹ
יְכַסֵּֽימוֹ:
[יא]
יִמֹּ֥יטוּ
יִמּ֥וֹטוּ
עֲלֵיהֶ֗ם
גֶּחָ֫לִ֥ים
בָּאֵ֥שׁ
יַפִּלֵ֑ם
בְּ֝מַהֲמֹר֗וֹת
בַּל־יָקֽוּמוּ:
[יב]
אִ֥ישׁ
לָשׁוֹן֮
בַּל־יִכּ֪וֹן
בָּ֫אָ֥רֶץ
אִישׁ־חָמָ֥ס
רָ֑ע
יְ֝צוּדֶ֗נּוּ
לְמַדְחֵפֹֽת:
[יג]
יָדַ֗עְתִּ
יָדַ֗עְתִּי
כִּֽי־יַעֲשֶׂ֣ה
יְ֭הוָה
דִּ֣ין
עָנִ֑י
מִ֝שְׁפַּ֗ט
אֶבְיֹנִֽים:
[יד]
אַ֣ךְ
צַ֭דִּיקִים
יוֹד֣וּ
לִשְׁמֶ֑ךָ
יֵשְׁב֥וּ
יְ֝שָׁרִ֗ים
אֶת־פָּנֶֽיךָ:
פ
פרק קמ
(א-ב)
למנצח
מזמור
לדוד.
חלצני
יי'
מאדם
רע
-
זה
המזמור
חברו
דוד
לפני
מָלְכוֹ
,
בימי
שאול
,
כי
יפחד
מבני
אדם
שילשינוהו
אל
שאול.
וכן
אומר:
"איש
לשון"
(להלן
,
יב).
ומלת
תנצרני
-
'שְלֵמָה'
,
כמו
"וכל
עצביכם
תנגושו"
(יש'
נח
,
ג).
(ג)
אשר.
יגורו
-
יקבצו;
כמו
"יגורו
יצפונו"
(תה'
נו
,
ז).
ויש
אומרים:
כמו
"אל
תתגר
בם"
(דב'
ב
,
ט);
והם
שנים
שרשים.
(ד)
שננו
לשונם
-
שהוא
נושך
כמו
נחש.
עכשוב
-
שם
חיה
נושכת.
סלה
-
באמת.
(ה)
שמרני.
שב
לפרש
טעם
שמרני
,
ופירש:
אשר
חשבו
לדחות
פעמי
-
כמו
"ואת
(בנוסחנו:
את)
רגלי
מדחי"
(תה'
קטז
,
ח).
(ו)
טמנו.
ליד
-
מקום
,
כמו
"ויד
תהיה
לך"
(דב'
כג
,
יג).
מעגל
-
המקום
הישר
,
הדרוך
תמיד.
(ז)
אמרתי
-
אין
לאל
ידי
להמלט
מהם
או
לעמוד
כנגדם
,
רק
בך
,
ואתה
לבדך
אלהי.
(ח)
יי'.
סכותה
-
שיסוך
ראשו
כמו
הכובע
,
ולא
יזיקנו
חץ.
והנה
הטעם:
סכותה
כובע
הישועה
לראשי;
על
כן
אמר:
עז
ישועתי.
(ט-י)
אל.
מלת
אל
תפק
-
בעבור
אחרת
,
וכן
הוא:
זממו
אל
תפק
,
אל
ירומו
סלה
-
הוא
והדומה
לו.
או
יהיה
דבק
תפק
עם
ראש
,
ובא
ירומו
תחת
'ירום'.
ורבי
משה
אמר:
ראשית
מה
שיקרה
מסיבי
-
עמל
שפתימו
יכסימו;
והטעם
,
שהם
מתפארים
כי
יאחזוני
במוקשים.
(יא)
ימוטו.
גחלים
-
מהשמים
,
כמו
"גחלים
בערו
ממנו...
ברד
וגחלי
אש"
(תה'
יח
,
ט
,
יג).
באש
-
היא
הממיתה
בריחה
,
אף
בגופה.
במהמורות
-
מקום
שפל
,
בעבור
בל
יקומו;
ואין
ריע
לו
בלשוננו.
(יב)
איש
-
יתכנו
לו
עלילות
(ע"פ
ש"א
ב
,
ג)
שלא
יכון
בארץ
,
והטעם:
ישבו
ביישוב.
יצודנו
-
יצוד
נפשו.
למדחפות
-
שידחפוהו
אנשי
ארצו.
(יג)
ידעתי
-
אז
אדע.
ומלת
יעשה
-
בעבור
אחרת:
יעשה
משפט
אביונים.
(יד)
אך.
טעם
אך
-
להוציא
הרשעים;
והישרים
יתמידו
לשבת
את
פניך
-
בבית
התפלה.