פרק קמב
[א]
מַשְׂכִּ֥יל
לְדָוִ֑ד
פ
בִּֽהְיוֹת֖וֹ
בַמְּעָרָ֣ה
תְפִלָּֽה:
[ב]
ק֭וֹלִי
אֶל־יְהוָ֣ה
אֶזְעָ֑ק
ק֝וֹלִ֗י
אֶל־יְהוָ֥ה
אֶתְחַנָּֽן:
[ג]
אֶשְׁפֹּ֣ךְ
לְפָנָ֣יו
שִׂיחִ֑י
צָ֝רָתִ֗י
לְפָנָ֥יו
אַגִּֽיד:
[ד]
בְּהִתְעַטֵּ֬ף
עָלַ֨י׀
רוּחִ֗י
וְאַתָּה֮
יָדַ֪עְתָּ
נְֽתִיבָ֫תִ֥י
בְּאֹֽרַח־ז֥וּ
אֲהַלֵּ֑ךְ
טָמְנ֖וּ
פַ֣ח
לִֽי:
[ה]
הַבֵּ֤יט
יָמִ֨ין׀
וּרְאֵה֮
וְאֵֽין־לִ֪י
מַ֫כִּ֥יר
אָבַ֣ד
מָנ֣וֹס
מִמֶּ֑נִּי
אֵ֖ין
דּוֹרֵ֣שׁ
לְנַפְשִֽׁי:
[ו]
זָעַ֥קְתִּי
אֵלֶ֗יךָ
יְ֫הוָ֥ה
אָ֭מַרְתִּי
אַתָּ֣ה
מַחְסִ֑י
חֶ֝לְקִ֗י
בְּאֶ֣רֶץ
הַחַיִּֽים:
[ז]
הַקְשִׁ֤יבָה׀
אֶֽל־רִנָּתִי֮
כִּֽי־דַלּ֪וֹתִ֫י
מְאֹ֥ד
הַצִּילֵ֥נִי
מֵרֹדְפַ֑י
כִּ֖י
אָמְצ֣וּ
מִמֶּֽנִּי:
[ח]
ה֮וֹצִ֤יאָה
מִמַּסְגֵּ֨ר׀
נַפְשִׁי֮
לְהוֹד֪וֹת
אֶת־שְׁ֫מֶ֥ךָ
בִּ֖י
יַכְתִּ֣רוּ
צַדִּיקִ֑ים
כִּ֖י
תִגְמֹ֣ל
עָלָֽי:
פ
פרק קמב
(א)
משכיל
לדוד
בהיותו
במערה
תפלה.
משכיל
-
פירושו:
מעורר
הלבבות
ברוב
תפלתו.
ובהיותו
במערה
-
שהיה
שאול
רודף
אחריו
,
ונחבא
דוד
ואנשיו
במערה;
ושאול
נכנס
שם
במקרה
להסך
את
רגליו
,
וכרת
לו
כנף
מעילו
(ראה
ש"א
כד
,
ג
-
ד).
ושם
חיבר
זאת
התפלה.
(ב)
ואמר:
קולי
-
ולדעתי
חסר
בי"ת;
כלומר:
בקולי
אל
יי'
אצעק
(בנוסחנו:
אזעק);
וכן
קולי
אל
יי'
אתחנן
-
כלומר:
בקולי.
(ג)
ואשפוך
לפניו
שיחי
-
רוב
התפלה
נמשלת
ל'שפיכה'.
וצרתי
לפניו
אגיד
-
רוצה
לומר:
דרך
תפלה;
להצילני
ממנה.
(ד)
ואמר:
בהתעטף
עלי
רוחי
-
ה'התעטפות'
יאמר
על
רוב
גניחות
תכופות
זו
לזו
,
לרוב
הבכי.
ואתה
ידעת
נתיבתי
-
כלומר:
אתה
לבדך
,
שלא
הייתי
יכול
לגלותה;
כי
בכל
דרך
שאלך
,
הם
טומנים
פח
לי
,
ואני
צריך
ללכת
עקלתונות
ובמסתרים.
(ה-ו)
והבט
(בנוסחנו:
הביט)
-
לדעתי:
צווי.
והבט
ימין
-
פירושו:
הנה
והנה;
וזכר
צד
אחד
,
והאחר
בכללו
,
כמו
שביארנו
ב"אחור
וקדם"
(תה'
קלט
,
ה)
,
וכן
ב"מנחת
ערב"
(תה'
קמא
,
ב).
וכן
במקומות
רבים
יבאו
המקראות
בחסרון
,
כשהענין
מובן
מתוך
מה
שנזכר.
כלומר:
אתה
,
יי'
,
הבט
ימין
וראה
הנה
והנה
,
ואין
לי
מכיר
-
שיחזיק
בידי
לעזרני
,
ואבד
מנוס
ממני
-
כי
בכל
מקום
שאפשר
לחשוב
לֶכְתי
בו
,
הם
מְאָרבים
לי.
ואין
לנפשי
דורש
-
להצילה
,
ואין
בידי
עזר;
אלא
שצעקתי
אליך
,
ואמרתי
בלבי
,
שאתה
מחסי
מכל
צרה
בעולם
הזה
,
וחלקי
בארץ
החיים
-
לעולם
הבא.
או
קרא
ארץ
ישראל
ארץ
החיים
,
להמלא
"הארץ
דעה
את
יי'"
(ע"פ
יש'
יא
,
ט).
(ז)
הקשיבה
אל
רנתי
-
רוצה
לומר:
לצעקתי.
כי
דלותי
מאד
-
כלומר:
נעשיתי
דל
ומך.
והצילני
מרודפי
כי
אמצו
-
רוצה
לומר:
חזקו
ממני.
(ח)
והוציאה
ממסגר
נפשי
-
רוצה
לומר:
ממסגר
הצרות.
או
רמז
על
ירכתי
המערה
(ראה
לעיל
,
א
וש"א
כד
,
ג).
להודות
את
שמך
-
כלומר
,
שאין
תפלתי
לבקשת
תענוג
,
אבל
להיותי
פנוי
להתבודד
בנפלאותיך
ולהודות
את
שמך.
בי
יכתירו
צדיקים
-
כלומר:
אם
תצילני
ותְנַשְׂאני
אחר
התיאש
כל
בני
אדם
ממני
,
יתפארו
הצדיקים
בענייני
ויכתירו
כבודך
וינשאוהו
,
בראותם
כי
עלה
בטחוני
בידי;
ויכירו
,
כי
הבוטח
בך
לא
ישוב
ריקם
(ע"פ
יר'
נ
,
ט).
וכי
תגמול
עלי
-
פירושו:
להצילני
ולהקימני
למלך
אחר
היאוש.