פרק קמה
[א]
תְּהִלָּ֗ה
לְדָ֫וִ֥ד
פ
אֲרוֹמִמְךָ֣
אֱלוֹהַ֣י
הַמֶּ֑לֶךְ
וַאֲבָרֲכָ֥ה
שִׁ֝מְךָ֗
לְעוֹלָ֥ם
וָעֶֽד:
[ב]
בְּכָל־י֥וֹם
אֲבָרֲכֶ֑ךָּ
וַאֲהַלֲלָ֥ה
שִׁ֝מְךָ֗
לְעוֹלָ֥ם
וָעֶֽד:
[ג]
גָּ֮ד֤וֹל
יְהוָ֣ה
וּמְהֻלָּ֣ל
מְאֹ֑ד
וְ֝לִגְדֻלָּת֗וֹ
אֵ֣ין
חֵֽקֶר:
[ד]
דּ֣וֹר
לְ֭דוֹר
יְשַׁבַּ֣ח
מַעֲשֶׂ֑יךָ
וּגְב֖וּרֹתֶ֣יךָ
יַגִּֽידוּ:
[ה]
הֲ֭דַר
כְּב֣וֹד
הוֹדֶ֑ךָ
וְדִבְרֵ֖י
נִפְלְאֹתֶ֣יךָ
אָשִֽׂיחָה:
[ו]
וֶעֱז֣וּז
נוֹרְאֹתֶ֣יךָ
יֹאמֵ֑רוּ
וּגְדֻלָּותְיךָ֥
וּגְדוּלָּתְךָ֥
אֲסַפְּרֶֽנָּה:
[ז]
זֵ֣כֶר
רַב־טוּבְךָ֣
יַבִּ֑יעוּ
וְצִדְקָתְךָ֥
יְרַנֵּֽנוּ:
[ח]
חַנּ֣וּן
וְרַח֣וּם
יְהוָ֑ה
אֶ֥רֶךְ
אַ֝פַּ֗יִם
וּגְדָל־חָֽסֶד:
[ט]
טוֹב־יְהוָ֥ה
לַכֹּ֑ל
וְ֝רַחֲמָ֗יו
עַל־כָּל־מַעֲשָֽׂיו:
[י]
יוֹד֣וּךָ
יְ֭הוָה
כָּל־מַעֲשֶׂ֑יךָ
וַ֝חֲסִידֶ֗יךָ
יְבָרֲכֽוּכָה:
[יא]
כְּב֣וֹד
מַלְכוּתְךָ֣
יֹאמֵ֑רוּ
וּגְבוּרָתְךָ֥
יְדַבֵּֽרוּ:
[יב]
לְהוֹדִ֤יעַ׀
לִבְנֵ֣י
הָ֭אָדָם
גְּבוּרֹתָ֑יו
וּ֝כְב֗וֹד
הֲדַ֣ר
מַלְכוּתֽוֹ:
[יג]
מַֽלְכוּתְךָ֗
מַלְכ֥וּת
כָּל־עֹלָמִ֑ים
וּ֝מֶֽמְשַׁלְתְּךָ֗
בְּכָל־דּ֥וֹר
וָדֹֽר:
[יד]
סוֹמֵ֣ךְ
יְ֭הוָה
לְכָל־הַנֹּפְלִ֑ים
וְ֝זוֹקֵ֗ף
לְכָל־הַכְּפוּפִֽים:
[טו]
עֵֽינֵי־כֹ֭ל
אֵלֶ֣יךָ
יְשַׂבֵּ֑רוּ
וְאַתָּ֤ה
נֽוֹתֵן־לָהֶ֖ם
אֶת־אָכְלָ֣ם
בְּעִתּֽוֹ:
[טז]
פּוֹתֵ֥חַ
אֶת־יָדֶ֑ךָ
וּמַשְׂבִּ֖יעַ
לְכָל־חַ֣י
רָצֽוֹן:
[יז]
צַדִּ֣יק
יְ֭הוָה
בְּכָל־דְּרָכָ֑יו
וְ֝חָסִ֗יד
בְּכָל־מַעֲשָֽׂיו:
[יח]
קָר֣וֹב
יְ֭הוָה
לְכָל־קֹרְאָ֑יו
לְכֹ֤ל
אֲשֶׁ֖ר
יִקְרָאֻ֣הוּ
בֶאֱמֶֽת:
[יט]
רְצוֹן־יְרֵאָ֥יו
יַעֲשֶׂ֑ה
וְֽאֶת־שַׁוְעָתָ֥ם
יִ֝שְׁמַ֗ע
וְיוֹשִׁיעֵֽם:
[כ]
שׁוֹמֵ֣ר
יְ֭הוָה
אֶת־כָּל־אֹהֲבָ֑יו
וְאֵ֖ת
כָּל־הָרְשָׁעִ֣ים
יַשְׁמִֽיד:
[כא]
תְּהִלַּ֥ת
יְהוָ֗ה
יְֽדַבֶּ֫ר
פִּ֥י
וִיבָרֵ֣ךְ
כָּל־בָּ֭שָׂר
שֵׁ֥ם
קָדְשׁ֗וֹ
לְעוֹלָ֥ם
וָעֶֽד:
פ
פרק קמה
(א)
תהלה
לדוד
ארוממך
וכו'.
זה
המזמור
כלו
הודאה
וספור
סדרי
הנהגתו
במציאות.
והוא
מחובר
על
סדר
אל"ף
-
בי"ת
,
אלא
שחסר
אות
הנו"ן;
לא
ידענו
הסבה
לפי
הפשט.
ואמר:
ארוממך
אלהי
המלך
ואברכה
שמך
לעולם
ועד
-
רוצה
לומר:
כל
ימי
חייו.
או
רומז
לחיי
העולם
הבא.
(ב)
וכפל
הענין
ואמר:
בכל
יום
אברכך
ואהללה
שמך
לעולם
ועד.
(ג)
וכיון
להודיע
,
שאין
תהלת
האדם
לאל
,
רק
כפי
שׂכל
האדם
,
לא
שיוכל
בתהלתו
לבא
עד
חקר
שבחיו
ותהלותיו;
ואמר:
גדול
יי'
ומהולל
מאד
ולגדולתו
אין
חקר
-
רוצה
לומר
,
שלא
ישיגנה
האדם
ברוב
חקירה
,
אבל
מצד
הקבלה.
(ד)
ואמר:
דור
לדור
-
כלומר:
דור
אחד
ישבח
מעשיך
,
ויספרם
לדור
הבא
אחריו;
רוצה
לומר:
אבות
לבנים;
ויגידו
גבורתך
(לפנינו:
גבורֹתיך)
זה
לזה
,
דור
אחר
דור.
(ה)
וכן
אני
אשיחה
ואספר
הדר
כבוד
הודך
ודברי
נפלאותיך.
(ו)
וגדולתך
,
אשר
יאמרו
האבות
זה
לזה
,
דור
אחר
דור
-
אני
אספרנה.
(ז)
וכן
זכר
רב
טובך
יביעו
וצדקתך
ירננו
-
רוצה
לומר:
יכריזו
ויפרסמו.
ורב
-
שֵם
,
והיה
ראוי
להנקד
בחולם.
(ח)
חנון
ורחום
יי'
-
שחונן
ומרחם
את
הבריות
,
לספק
להם
צרכיהם.
ארך
אפים
-
לרשעים
,
שלא
להענישם
לשעתם.
וגדל
חסד
-
לגמלם
ביתר
,
ממה
שאין
חוק
עליו.
(ט)
ואמר:
טוב
יי'
לכל
ורחמיו
על
כל
מעשיו
-
רוצה
לומר
,
שרחמיו
אף
במיני
הבעלי
חיים
,
והוא
טוב
אף
לצמחים
ושאר
הבריות
,
בהכין
להם
טבע
להשאיר
מיניהם
כל
ימי
העולם
,
אע"פ
שאישיהם
נפסדים.
(י)
ובא
אחר
כן:
יודוך
יי'
כל
מעשיך
-
על
דרך
"השמים
מספרים
כבוד
אל"
(תה'
יט
,
ב)
,
לְדעת
מי
שפירש
בו
(ראה
רד"ק)
ענין
בחינת
האנשים
בהם;
וכן
יודוך
יי'
כל
מעשיך
-
רוצה
לומר
,
שבני
אדם
יודוך
במה
שיראו
מתקון
יצירתם
והכנתך
מזונותיהם
על
אופני
מה
שצריך
להם.
והוא
שאמר:
וחסידיך
יברכוך
(בנוסחנו:
יברכוכה)
-
כלומר:
המבינים
בטבע
הנמצאות
ההם
יברכוך
,
רוצה
לומר:
יודוך
בענין
סדרי
המציאות
כלו.
(יא)
וכבוד
מלכותך
יאמרו
-
רוצה
לומר:
יספרו;
וכן:
וגבורתך...
(יב)
להודיע
וכו'
-
כלומר:
עד
שדבריהם
סבה
להודיע
לַכֹּל
גבורותיו
וכבוד
הדר
מלכותו.
ודרך
הנבואות
לדבר
פעם
לנסתר
פעם
לנמצא.
(יג)
מלכותך
מלכות
כל
עולמים
-
כלומר
,
שאין
לה
הפסק
כמלכות
בשר
ודם;
וכן
ממשלתך
בכל
דור
ודור.
(יד)
סומך
יי'
לכל
הנופלים
-
רוצה
לומר:
נותן
להם
יד
לסמכם
ולעזרם;
וכן
זוקף
לכל
הכפופים.
(טו)
עיני
כל
אליך
ישברו
-
כלומר
,
שאפילו
הבעלי
חיים
,
שאין
בהם
דעת
,
ישברו
לפי
טבעם
וישתדלו
בחקם
הנתון
להם
לפי
טבעם
מאתך
,
ומצדך
יזדמן
לכל
אחד
מהם
אכלו
בעתו
המבוקש
לו;
ונמצא
,
שאתה
סיבה
ראשונה
לכל.
(טז)
ועל
כן
אמר:
פותח
את
ידיך
(בנוסחנו:
ידך)
ומשביע
לכל
חי
רצון
-
רוצה
לומר:
מזונו
לפי
רצונו
וטבעו;
כי
המזונות
רבים
,
ומתחלפים
לפי
טבע
בעלי
חיים:
זה
אוכל
עשב
וזה
אוכל
זרע
וזה
אוכל
בשר.
(יז)
צדיק
יי'
בכל
דרכיו
-
רוצה
לומר:
ישר
בכל
מה
שהניח
בטבע
הנבראים
,
שלא
יצא
הדבר
מגדר
טבעו;
אבל
חסיד
בכל
מעשיו
-
בהמשיכו
מציאותם.
או
נפרש
צדיק
בכל
דרכיו
-
לגמול
ולהעניש
,
ולתת
לאיש
כדרכיו
(ע"פ
יר'
יז
,
י);
וחסיד
בכל
מעשיו
-
להקל
ענשם
בתשובה
,
ומחילתו
וסליחתו
,
ובהטותו
כלפי
חסד.
(יח)
קרוב
יי'
לכל
קוראיו
-
להעתר
להם.
לכל
אשר
יקראוהו
באמת
-
רוצה
לומר:
בכוונה
נבחרת.
(יט-כ)
רצון
יריאיו
יעשה
,
ואת
שועתם
וכו'
,
ושומר
את
כל
אוהביו
-
מכל
נזק.
ואת
כל
הרשעים
ישמיד
-
כענין
"והיו
כל
זדים
ועושי
(בנוסחנו:
וכל
עשה)
רשעה
לקש"
(בנוסחנו:
קש;
מל'
ג
,
יט).
(כא)
ורמז
בסוף
דבריו
לזמן
המשיח
,
ואמר:
תהלת
יי'
ידבר
פי
ויברך
כל
בשר
שם
קדשו
לעולם
ועד
-
כענין
"כי
אז
אהפוך
אל
עמים
שפה
ברורה"
וכו'
(צפ'
ג
,
ט).
כל
בשר
-
כמו
"יבא
כל
בשר
להשתחוות
לפני
אמר
יי'"
(יש'
סו
,
כג).