מאגר הכתר תהלים פרק קמה עם פירוש ר' מנחם המאירי

פרק קמה
[א] תְּהִלָּ֗ה לְדָ֫וִ֥ד פ
אֲרוֹמִמְךָ֣ אֱלוֹהַ֣י הַמֶּ֑לֶךְ וַאֲבָרֲכָ֥ה שִׁ֝מְךָ֗ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד:

[ב] בְּכָל־י֥וֹם אֲבָרֲכֶ֑ךָּ וַאֲהַלֲלָ֥ה שִׁ֝מְךָ֗ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד:
[ג] גָּ֮ד֤וֹל יְהוָ֣ה וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד וְ֝לִגְדֻלָּת֗וֹ אֵ֣ין חֵֽקֶר:
[ד] דּ֣וֹר לְ֭דוֹר יְשַׁבַּ֣ח מַעֲשֶׂ֑יךָ וּגְב֖וּרֹתֶ֣יךָ יַגִּֽידוּ:
[ה] הֲ֭דַר כְּב֣וֹד הוֹדֶ֑ךָ וְדִבְרֵ֖י נִפְלְאֹתֶ֣יךָ אָשִֽׂיחָה:
[ו] וֶעֱז֣וּז נוֹרְאֹתֶ֣יךָ יֹאמֵ֑רוּ וּגְדֻלָּותְיךָ֥ וּגְדוּלָּתְךָ֥ אֲסַפְּרֶֽנָּה:
[ז] זֵ֣כֶר רַב־טוּבְךָ֣ יַבִּ֑יעוּ וְצִדְקָתְךָ֥ יְרַנֵּֽנוּ:
[ח] חַנּ֣וּן וְרַח֣וּם יְהוָ֑ה אֶ֥רֶךְ אַ֝פַּ֗יִם וּגְדָל־חָֽסֶד:
[ט] טוֹב־יְהוָ֥ה לַכֹּ֑ל וְ֝רַחֲמָ֗יו עַל־כָּל־מַעֲשָֽׂיו:
[י] יוֹד֣וּךָ יְ֭הוָה כָּל־מַעֲשֶׂ֑יךָ וַ֝חֲסִידֶ֗יךָ יְבָרֲכֽוּכָה:
[יא] כְּב֣וֹד מַלְכוּתְךָ֣ יֹאמֵ֑רוּ וּגְבוּרָתְךָ֥ יְדַבֵּֽרוּ:
[יב] לְהוֹדִ֤יעַ׀ לִבְנֵ֣י הָ֭אָדָם גְּבוּרֹתָ֑יו וּ֝כְב֗וֹד הֲדַ֣ר מַלְכוּתֽוֹ:
[יג] מַֽלְכוּתְךָ֗ מַלְכ֥וּת כָּל־עֹלָמִ֑ים וּ֝מֶֽמְשַׁלְתְּךָ֗ בְּכָל־דּ֥וֹר וָדֹֽר:
[יד] סוֹמֵ֣ךְ יְ֭הוָה לְכָל־הַנֹּפְלִ֑ים וְ֝זוֹקֵ֗ף לְכָל־הַכְּפוּפִֽים:
[טו] עֵֽינֵי־כֹ֭ל אֵלֶ֣יךָ יְשַׂבֵּ֑רוּ וְאַתָּ֤ה נֽוֹתֵן־לָהֶ֖ם אֶת־אָכְלָ֣ם בְּעִתּֽוֹ:
[טז] פּוֹתֵ֥חַ אֶת־יָדֶ֑ךָ וּמַשְׂבִּ֖יעַ לְכָל־חַ֣י רָצֽוֹן:
[יז] צַדִּ֣יק יְ֭הוָה בְּכָל־דְּרָכָ֑יו וְ֝חָסִ֗יד בְּכָל־מַעֲשָֽׂיו:
[יח] קָר֣וֹב יְ֭הוָה לְכָל־קֹרְאָ֑יו לְכֹ֤ל אֲשֶׁ֖ר יִקְרָאֻ֣הוּ בֶאֱמֶֽת:
[יט] רְצוֹן־יְרֵאָ֥יו יַעֲשֶׂ֑ה וְֽאֶת־שַׁוְעָתָ֥ם יִ֝שְׁמַ֗ע וְיוֹשִׁיעֵֽם:
[כ] שׁוֹמֵ֣ר יְ֭הוָה אֶת־כָּל־אֹהֲבָ֑יו וְאֵ֖ת כָּל־הָרְשָׁעִ֣ים יַשְׁמִֽיד:
[כא] תְּהִלַּ֥ת יְהוָ֗ה יְֽדַבֶּ֫ר פִּ֥י וִיבָרֵ֣ךְ כָּל־בָּ֭שָׂר שֵׁ֥ם קָדְשׁ֗וֹ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד: פ

פרק קמה
(א) תהלה לדוד ארוממך וכו'. זה המזמור כלו הודאה וספור סדרי הנהגתו במציאות. והוא מחובר על סדר אל"ף - בי"ת , אלא שחסר אות הנו"ן; לא ידענו הסבה לפי הפשט. ואמר: ארוממך אלהי המלך ואברכה שמך לעולם ועד - רוצה לומר: כל ימי חייו. או רומז לחיי העולם הבא. (ב) וכפל הענין ואמר: בכל יום אברכך ואהללה שמך לעולם ועד. (ג) וכיון להודיע , שאין תהלת האדם לאל , רק כפי שׂכל האדם , לא שיוכל בתהלתו לבא עד חקר שבחיו ותהלותיו; ואמר: גדול יי' ומהולל מאד ולגדולתו אין חקר - רוצה לומר , שלא ישיגנה האדם ברוב חקירה , אבל מצד הקבלה. (ד) ואמר: דור לדור - כלומר: דור אחד ישבח מעשיך , ויספרם לדור הבא אחריו; רוצה לומר: אבות לבנים; ויגידו גבורתך (לפנינו: גבורֹתיך) זה לזה , דור אחר דור. (ה) וכן אני אשיחה ואספר הדר כבוד הודך ודברי נפלאותיך. (ו) וגדולתך , אשר יאמרו האבות זה לזה , דור אחר דור - אני אספרנה. (ז) וכן זכר רב טובך יביעו וצדקתך ירננו - רוצה לומר: יכריזו ויפרסמו. ורב - שֵם , והיה ראוי להנקד בחולם. (ח) חנון ורחום יי' - שחונן ומרחם את הבריות , לספק להם צרכיהם. ארך אפים - לרשעים , שלא להענישם לשעתם. וגדל חסד - לגמלם ביתר , ממה שאין חוק עליו. (ט) ואמר: טוב יי' לכל ורחמיו על כל מעשיו - רוצה לומר , שרחמיו אף במיני הבעלי חיים , והוא טוב אף לצמחים ושאר הבריות , בהכין להם טבע להשאיר מיניהם כל ימי העולם , אע"פ שאישיהם נפסדים. (י) ובא אחר כן: יודוך יי' כל מעשיך - על דרך "השמים מספרים כבוד אל" (תה' יט , ב) , לְדעת מי שפירש בו (ראה רד"ק) ענין בחינת האנשים בהם; וכן יודוך יי' כל מעשיך - רוצה לומר , שבני אדם יודוך במה שיראו מתקון יצירתם והכנתך מזונותיהם על אופני מה שצריך להם. והוא שאמר: וחסידיך יברכוך (בנוסחנו: יברכוכה) - כלומר: המבינים בטבע הנמצאות ההם יברכוך , רוצה לומר: יודוך בענין סדרי המציאות כלו. (יא) וכבוד מלכותך יאמרו - רוצה לומר: יספרו; וכן: וגבורתך... (יב) להודיע וכו' - כלומר: עד שדבריהם סבה להודיע לַכֹּל גבורותיו וכבוד הדר מלכותו. ודרך הנבואות לדבר פעם לנסתר פעם לנמצא. (יג) מלכותך מלכות כל עולמים - כלומר , שאין לה הפסק כמלכות בשר ודם; וכן ממשלתך בכל דור ודור. (יד) סומך יי' לכל הנופלים - רוצה לומר: נותן להם יד לסמכם ולעזרם; וכן זוקף לכל הכפופים. (טו) עיני כל אליך ישברו - כלומר , שאפילו הבעלי חיים , שאין בהם דעת , ישברו לפי טבעם וישתדלו בחקם הנתון להם לפי טבעם מאתך , ומצדך יזדמן לכל אחד מהם אכלו בעתו המבוקש לו; ונמצא , שאתה סיבה ראשונה לכל. (טז) ועל כן אמר: פותח את ידיך (בנוסחנו: ידך) ומשביע לכל חי רצון - רוצה לומר: מזונו לפי רצונו וטבעו; כי המזונות רבים , ומתחלפים לפי טבע בעלי חיים: זה אוכל עשב וזה אוכל זרע וזה אוכל בשר. (יז) צדיק יי' בכל דרכיו - רוצה לומר: ישר בכל מה שהניח בטבע הנבראים , שלא יצא הדבר מגדר טבעו; אבל חסיד בכל מעשיו - בהמשיכו מציאותם. או נפרש צדיק בכל דרכיו - לגמול ולהעניש , ולתת לאיש כדרכיו (ע"פ יר' יז , י); וחסיד בכל מעשיו - להקל ענשם בתשובה , ומחילתו וסליחתו , ובהטותו כלפי חסד. (יח) קרוב יי' לכל קוראיו - להעתר להם. לכל אשר יקראוהו באמת - רוצה לומר: בכוונה נבחרת. (יט-כ) רצון יריאיו יעשה , ואת שועתם וכו' , ושומר את כל אוהביו - מכל נזק. ואת כל הרשעים ישמיד - כענין "והיו כל זדים ועושי (בנוסחנו: וכל עשה) רשעה לקש" (בנוסחנו: קש; מל' ג , יט). (כא) ורמז בסוף דבריו לזמן המשיח , ואמר: תהלת יי' ידבר פי ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד - כענין "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה" וכו' (צפ' ג , ט). כל בשר - כמו "יבא כל בשר להשתחוות לפני אמר יי'" (יש' סו , כג).