מאגר הכתר תהלים פרק קמז עם פירוש ר' ישעיה מטראני

פרק קמז
[א] הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ׀ פ
כִּֽי־ט֭וֹב זַמְּרָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ כִּי־נָ֝עִ֗ים נָאוָ֥ה תְהִלָּֽה:
[ב] בּוֹנֵ֣ה יְרוּשָׁלִַ֣ם יְהוָ֑ה נִדְחֵ֖י יִשְׂרָאֵ֣ל יְכַנֵּֽס:
[ג] הָ֭רֹפֵא לִשְׁב֣וּרֵי לֵ֑ב וּ֝מְחַבֵּ֗שׁ לְעַצְּבוֹתָֽם:
[ד] מוֹנֶ֣ה מִ֭סְפָּר לַכּוֹכָבִ֑ים לְ֝כֻלָּ֗ם שֵׁמ֥וֹת יִקְרָֽא:
[ה] גָּד֣וֹל אֲדוֹנֵ֣ינוּ וְרַב־כֹּ֑חַ לִ֝תְבוּנָת֗וֹ אֵ֣ין מִסְפָּֽר:
[ו] מְעוֹדֵ֣ד עֲנָוִ֣ים יְהוָ֑ה מַשְׁפִּ֖יל רְשָׁעִ֣ים עֲדֵי־אָֽרֶץ:
[ז] עֱנ֣וּ לַֽיהוָ֣ה בְּתוֹדָ֑ה זַמְּר֖וּ לֵאלֹהֵ֣ינוּ בְכִנּֽוֹר:
[ח] הַֽמֲכַסֶּ֬ה שָׁמַ֨יִם׀ בְּעָבִ֗ים הַמֵּכִ֣ין לָאָ֣רֶץ מָטָ֑ר הַמַּצְמִ֖יחַ הָרִ֣ים חָצִֽיר:
[ט] נוֹתֵ֣ן לִבְהֵמָ֣ה לַחְמָ֑הּ לִבְנֵ֥י עֹ֝רֵ֗ב אֲשֶׁ֣ר יִקְרָֽאוּ:
[י] לֹ֤א בִגְבוּרַ֣ת הַסּ֣וּס יֶחְפָּ֑ץ לֹא־בְשׁוֹקֵ֖י הָאִ֣ישׁ יִרְצֶֽה:
[יא] רוֹצֶ֣ה יְ֭הוָה אֶת־יְרֵאָ֑יו אֶת־הַֽמְיַחֲלִ֥ים לְחַסְדּֽוֹ:
[יב] שַׁבְּחִ֣י יְ֭רוּשָׁלִַם אֶת־יְהוָ֑ה הַֽלֲלִ֖י אֱלֹהַ֣יִךְ צִיּֽוֹן:
[יג] כִּֽי־חִ֭זַּק בְּרִיחֵ֣י שְׁעָרָ֑יִךְ בֵּרַ֖ךְ בָּנַ֣יִךְ בְּקִרְבֵּֽךְ:
[יד] הַשָּׂם־גְּבוּלֵ֥ךְ שָׁל֑וֹם חֵ֥לֶב חִ֝טִּ֗ים יַשְׂבִּיעֵֽךְ:
[טו] הַשֹּׁלֵ֣חַ אִמְרָת֣וֹ אָ֑רֶץ עַד־מְ֝הֵרָ֗ה יָר֥וּץ דְּבָרֽוֹ:
[טז] הַנֹּתֵ֣ן שֶׁ֣לֶג כַּצָּ֑מֶר כְּ֝פ֗וֹר כָּאֵ֥פֶר יְפַזֵּֽר:
[יז] מַשְׁלִ֣יךְ קַֽרְח֣וֹ כְפִתִּ֑ים לִפְנֵ֥י קָ֝רָת֗וֹ מִ֣י יַעֲמֹֽד:
[יח] יִשְׁלַ֣ח דְּבָר֣וֹ וְיַמְסֵ֑ם יַשֵּׁ֥ב ר֝וּח֗וֹ יִזְּלוּ־מָֽיִם:
[יט] מַגִּ֣יד דְּבָרָ֣ו דְּבָרָ֣יו לְיַעֲקֹ֑ב חֻקָּ֥יו וּ֝מִשְׁפָּטָ֗יו לְיִשְׂרָאֵֽל:
[כ] לֹ֮א עָ֤שָׂה כֵ֨ן׀ לְכָל־גּ֗וֹי וּמִשְׁפָּטִ֥ים בַּל־יְדָע֗וּם הַֽלֲלוּ־יָֽהּ: פ

פרק קמז
(א) הללויה (בנוסחנו: הללו יה) כי טוב לזמר לפני יי' אלהינו , כי נעים וראוי הוא הזמר לפניו , ונאוה לו התהילה. (ו) מעודד - מרומם ומנשא. (ז) ענו ליי' - כמו "ותען להם מרים" (שמ' טו , כא). (ט) לחמה - מאכלה , כמו "עבד לחם רב" (דנ' ה , א). לבני עורב - פירשו רבותינו ז"ל (ראה תנח' עקב ב) , שהעורב הוא אכזרי על בניו: כשנולדים , הוא מניחן והולך לו; והקדוש ברוך הוא מזמן להם יתושין בתוך צואתם , ונכנסין בתוך פיהם ומתפרנסין מהן. (י) לא בגבורת הסוס יחפץ - הבורא , ולא בקלות מרוצת האיש לשוק ירצה. (יא) אלא מה רוצה הבורא? את יריאיו. (טו) השולח אמרתו וגזירתו בארץ , ועד מהרה ירוץ דברו - עד שיתקיים גזירתו. (טז) כפור - הוא הנופל בלילי החורף , ונקרא 'יילינא' (בלעז). (יז) קרחו - 'יילו' בלעז , והוא דומה לבדולח; ודומה לו "כעין הקרח הנורא" (יח' א , כב). כפיתים - שמעמידו פתיתים וחתיכות. לפני כובד קרתו מי יוכל לעמוד? שאילמלי שאדם מתכסה ביום , אין אדם יכול להינצל מן הקרירות. (יח) ישלח דברו וגזירתו כשירצה , וימסם - לכפור ולקרח. ישב - כמו "נשבה בו" (יש' מ , ז).