פרק יז
[א]
תְּפִלָּ֗ה
לְדָ֫וִ֥ד
פ
שִׁמְעָ֤ה
יְהוָ֨ה׀
צֶ֗דֶק
הַקְשִׁ֥יבָה
רִנָּתִ֗י
הַאֲזִ֥ינָה
תְפִלָּתִ֑י
בְּ֝לֹ֗א
שִׂפְתֵ֥י
מִרְמָֽה:
[ב]
מִ֭לְּפָנֶיךָ
מִשְׁפָּטִ֣י
יֵצֵ֑א
עֵ֝ינֶ֗יךָ
תֶּחֱזֶ֥ינָה
מֵישָׁרִֽים:
[ג]
בָּ֮חַ֤נְתָּ
לִבִּ֨י׀
פָּ֮קַ֤דְתָּ
לַּ֗יְלָה
צְרַפְתַּ֥נִי
בַל־תִּמְצָ֑א
זַ֝מֹּתִ֗י
בַּל־יַעֲבָר־פִּֽי:
[ד]
לִפְעֻלּ֣וֹת
אָ֭דָם
בִּדְבַ֣ר
שְׂפָתֶ֑יךָ
אֲנִ֥י
שָׁ֝מַ֗רְתִּי
אָרְח֥וֹת
פָּרִֽיץ:
[ה]
תָּמֹ֣ךְ
אֲ֭שֻׁרַי
בְּמַעְגְּלוֹתֶ֑יךָ
בַּל־נָמ֥וֹטּוּ
פְעָמָֽי:
[ו]
אֲנִֽי־קְרָאתִ֣יךָ
כִֽי־תַעֲנֵ֣נִי
אֵ֑ל
הַֽט־אָזְנְךָ֥
לִ֝י
שְׁמַ֣ע
אִמְרָתִֽי:
[ז]
הַפְלֵ֣ה
חֲ֭סָדֶיךָ
מוֹשִׁ֣יעַ
חוֹסִ֑ים
מִ֝מִּתְקוֹמְמִ֗ים
בִּימִינֶֽךָ:
[ח]
שָׁ֭מְרֵנִי
כְּאִישׁ֣וֹן
בַּת־עָ֑יִן
בְּצֵ֥ל
כְּ֝נָפֶ֗יךָ
תַּסְתִּירֵֽנִי:
[ט]
מִפְּנֵ֣י
רְ֭שָׁעִים
ז֣וּ
שַׁדּ֑וּנִי
אֹיְבַ֥י
בְּ֝נֶ֗פֶשׁ
יַקִּ֥יפוּ
עָלָֽי:
[י]
חֶלְבָּ֥מוֹ
סָּגְר֑וּ
פִּ֝ימוֹ
דִּבְּר֥וּ
בְגֵאֽוּת:
[יא]
אַ֭שֻּׁרֵינוּ
עַתָּ֣ה
סְבָב֑וּניּ
סְבָב֑וּנוּ
עֵינֵיהֶ֥ם
יָ֝שִׁ֗יתוּ
לִנְט֥וֹת
בָּאָֽרֶץ:
[יב]
דִּמְיֹנ֗וֹ
כְּ֭אַרְיֵה
יִכְס֣וֹף
לִטְרֹ֑ף
וְ֝כִכְפִ֗יר
יֹשֵׁ֥ב
בְּמִסְתָּרִֽים:
[יג]
קוּמָ֤ה
יְהוָ֗ה
קַדְּמָ֣ה
פָ֭נָיו
הַכְרִיעֵ֑הוּ
פַּלְּטָ֥ה
נַ֝פְשִׁ֗י
מֵרָשָׁ֥ע
חַרְבֶּֽךָ:
[יד]
מִ֥מֲתִֽים
יָדְךָ֨׀
יְהוָ֡ה
מִֽמֲתִ֬ים
מֵחֶ֗לֶד
חֶלְקָ֥ם
בַּחַיִּים֮
וּֽצְפיּנְךָ֮
וּֽצְפוּנְךָ֮
תְּמַלֵּ֪א
בִ֫טְנָ֥ם
יִשְׂבְּע֥וּ
בָנִ֑ים
וְהִנִּ֥יחוּ
יִ֝תְרָ֗ם
לְעוֹלְלֵיהֶֽם:
[טו]
אֲנִ֗י
בְּ֭צֶדֶק
אֶחֱזֶ֣ה
פָנֶ֑יךָ
אֶשְׂבְּעָ֥ה
בְ֝הָקִ֗יץ
תְּמוּנָתֶֽךָ:
פ
פרק יז
(ב)
מלפניך
משפטי
יצא
-
עבירות
שבידי
,
שאני
ראוי
להשפט
עליהם
בייסורין
,
יֵצאו
מלפניך
,
ולא
יבואו
לפניך
בדין.
עיניך
תחזינה
מישרים
-
אם
יש
בידי
זכיות
,
בהן
תחזינה
עיניך.
(ג)
בחנת
לבי
וגו'
-
ידעתי
כי
יש
עבירה
בידי
,
ואם
משפט
עונשי
יבא
לפניך
לא
אצדק
בדין;
אשר
כבר
בחנת
לבי
ופקדתו
לילה
-
לעת
הערב
,
בעון
בת
שבע
,
שנאמר
"ויהי
לעת
הערב
ויקם
דוד"
וגו'
(ש"ב
יא
,
ב).
צרפתני
-
נסיתני.
בל
תמצא
-
לא
מצאת
בי
חפצך.
זמותי
בל
יעבר
פי
-
אם
תעלה
עוד
במחשבתי
ליבחן
לפניך
,
בל
יעבר
פי
לומר
עוד
"בחנני
ונסני"
,
כמה
שאמרתי
כבר
"בחנני
יי'
ונסני"
(תה'
כו
,
ב).
שאמר
דוד
לפני
הקדוש
ברוך
הוא:
מפני
מה
אומרים
'אלהי
אברהם'
ואין
אומרים
'אלהי
דוד'?
אמר
לו:
אברהם
-
בחנתיו
בעשר
נסיונות
ונמצא
שלם!
אמר
לפניו
"בחנני...
ונסני"
וכו'
,
כדאיתא
במסכת
שבת
(?
וראה
סנה'
קז
,
א).
(ד-ה)
לפעולת
אדם
בדבר
שפתיך
וגו'
תמוך
אשורי
וגו'
-
מאז
והלאה
לכל
פעולת
אדם
שבאתי
לפעול
,
אני
שמרתי
-
בשביל
דבר
שפתיך
-
ארחות
פריץ
לנטות
מהם
,
שלא
אלך
בהם
,
אך
לתמוך
אשורי
תמיד
במעגלותיך
,
ולא
נמוטו
מהם
פעמי
,
את
ה"מישרים
תחזינה
עיניך"
,
והמשפט
"מלפניך
יצא"
(לעיל
,
ב).
[פירוש
אחר:
לפעולת
אדם
בדבר
שפתיך
וגו'
-
לפי
שצריך
אדם
להשתמר
בפעולותיו
לפי
גזרת
דבר
שפתיך
אשר
אמרת
"לא
תנאף"
(שמ'
כ
,
יג).
אני
שמרתי
אורחות
פריץ
-
אע"פ
שעשיתי
שלא
כראוי
,
בטובתך
תמוך
אשורי
וגו'
מאז
והלאה
לכל
פעולת
אדם
שבאתי
וכו'.]
(ו)
כי
תענני
אל
-
כי
בטוח
אני
שתענני.
(ז)
הפלא
(בנוסחנו:
הפלה)
חסדיך
['דשיברא'
בלעז
,
כמו
"ונפלינו
אני
ועמך"
(שמ'
לג
,
טז)
,
]
מושיע
חוסים
וגו'
-
הרי
זה
מקרא
מסורס:
הפלא
חסדיך
מושיע
בימינך
את
החוסים
בך
ממתקוממים
עליהם.
(ח)
כאישון
-
הוא
השחור
שבעין
,
שהמאור
תלוי
בו;
ועל
שם
שחרוריתו
הוא
קרוי
'אישון'
,
לשון
חשך
(ראה
מש'
כ
,
כ).
והקדוש
ברוך
הוא
הכין
לו
שומר
,
את
ריסי
העין
המכסין
אותו
תמיד.
(ט)
זו
שדוני
-
בשביל
זאת
שודדים
אותי
אויבי
,
אשר
בנפש
יקיפו
עלי
-
ליטול
את
נפשי.
(י)
חלבמו
סגרו
-
בחלבם
ובשומנם
סגרו
לבם
ועיניהם
מהביט
אל
פעלך
ליראה
מפניך.
(יא)
אשורנו
(בנוסחנו:
אשֻרינו)
עתה
סבבונו
-
את
עקיבנו
עתה
סבבונו
האויבים
,
ועיניהם
ישיתו
לפשוט
בארץ;
ונראה
לי
,
שנתפלל
דוד
תפילה
זו
לאחר
מעשה
שבא
לידו
,
של
אוריה
,
ויואב
וישראל
היו
בארץ
בני
עמון
,
צרים
על
רבה
(ראה
ש"ב
יא);
וְיָרֵא
דוד
שלא
יכשלו
שם
בשביל
עבירה
שבידו
,
וישמעו
פלשתים
ומואב
ואדום
וכל
שכני
ארץ
ישראל
הרעים
המצפים
ליום
אידם
,
ויבואו
עליהם.
(יב)
יכסוף
-
יחמוד
,
כמו
"נכסף
נכספת"
(בנוסחנו:
נכספתה;
בר'
לא
,
ל).
(יג)
קדמה
פניו
-
של
אויב.
הכריעהו
-
קפח
את
רגליו
ויכרע
ויפול.
פלטה
נפשי
מכל
רשע
שהוא
חרבך
-
שאתה
משליטו
ליפרע
מן
המחוייבים
לך.
(יד)
ממתים
ידך
-
מן
המתים
בידך
על
מטתם
אני
בוחר
להיות.
ממתים
מחלד
-
מאותם
שמתים
בזקנה
,
משהעלו
חלודה
,
'רדויילא'
בלעז
,
ומן
הצדיקים
אשר
חלקם
בחיים.
וצפונך
תמלא
בטנם
-
ומאותם
אשר
תמלא
מעיהם
מטובך
אשר
צפנת
ליראיך
(ע"פ
תה'
לא
,
כ).
יתרם
-
נכסיהם
אשר
ישאירו
במותם.
(טו)
ואני
(בנוסחנו:
אני)
בצדקתך
אחזה
פניך
-
לעתיד.
או
בצדק
אחזה
פניך
-
משפטי
הוצא
מלפניך
(ע"פ
פס'
ב)
,
והצדקות
שבידי
אחוז
,
ובהם
אחזה
פניך.
אשבעה
בהקיץ
תמונתך
-
אשבעה
מראות
תמונתך
,
בהקיץ
המתים
משנתם.
[לשון
אחר:
אשבעה
מראות
פניך
בהקיץ
המתים
משנתם
,
שהם
בדמות
תמונתך
,
שכן
נאמר
"כי
בצלם
אלהים
עשה
את
האדם"
(בר'
ט
,
ו).]