מאגר הכתר תהלים פרק כג עם פירוש רד"ק

פרק כג
(א) מזמור לדוד - המזמור הזה אמרו דוד על עצמו , כשיצא מצרה לרוָחה; או נאמר על ישראל שיאמרו כן בצאתם מהגלות; לפיכך סמכוֹ למזמור שלמעלה מזה. ובדרש (שו"ט כג , ו) מפרש אותו על שני פנים: ו"בנאות דשא ירביצני" (להלן , ב) מדבר דוד , בשעה שברח מפני שאול; מה כתוב שם? "וילך דוד ויבא" עד "יער חרת" (ש"א כב , ה); ולמה נקרא שמו "יער חרת"? שהיה מנוגב כחרת הזה , והרטיבו הקדוש ברוך הוא מעין טובו של העולם הבא , שנאמר "כמו חלב ודשן תשבע נפשי" (תה' סג , ו). "נפשי ישובב" (להלן , ג) - זה המלכות , שלא היה עלי זכות אלא "למען שמו" (שם). "גם כי אלך בגיא צלמות" (להלן , ד) - זה מדבר זיף; "לא אירא רע" - למה? "כי אתה עמדי" (שם). "שבטך" (שם) - אלו היסורין , "ומשענתך" (שם) - זו תורה; "תערך לפני שלחן" (להלן , ה) , זה המלכות; "נגד צוררי" (שם) - דואג ואחיתופל. "דשנת בשמן ראשי" (שם) - יכול על ידי יסורין? תלמוד לומר: "אך טוב" (להלן , ו); יכול בעולם הזה? תלמוד לומר: "וחסד ירדפוני... לארך ימים" (שם) - זה בית המקדש. ורבנן פתרין קרא בישראל (שו"ט כג , ז): "בנאות דשא ירביצני" (להלן , ב) - "אני ארעה צאני ואני ארביצם" (יח' לד , טו). "על מי מנוחות ינהלני" (להלן , ב) - "ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה" וגו' "ועלהו לתרופה" (יח' מז , יב); רב ושמואל: חד אמר: לתרופואן , וחד אמר: להתיר פה אלמים; ורבי יוחנן אמר: להתיר פה עקרות (ראה שה"ר ד , כז). "נפשי ישובב" (להלן , ג) - זה טובו של עולם הבא. ועתה נפרש המזמור על דרך פשוטו: יי' רועי - המשיל עצמו לשה , והאל רועה אותו , ואמר: יי' רועי; וכיון שהוא רועה אותי , לא אחסר דבר. (ב) בנאות דשא - פירוש בנאות: מקום דשא; ואל"ף נאות מומרת במקום ו"ו "נוה" (יש' כז , י); "נוות" (צפ' ב , ו). ואהל הרועים יקרא 'נוה' , כמו "אני לקחתיך מן הנוה" (ש"ב ז , ח); "אל נוה איתן" (יר' מט , יט); "נוות כרות רועים" (צפ' ב , ו). ובתמורת הו"ו באל"ף: "ונדמו נאות השלום" (יר' כה , לז); "ועל נאות מדבר קינה" (יר' ט , ט); "כי דשאו נאות מדבר" (יואל ב , כב). והרועה הטוב נוהג את צאנו ורועה אותן במקום דשא , ושם יטה אהלו , וירעו בבקר; ובנטות היום ובעת הצהרים ירביצם בצל אהלו , כמו שכתוב "איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים" (שה"ש א , ז). וכשרוצה להשקותם ינהלם על מי מנוחות , כלומר: מים שילכו לאט ולא נחל שוטף , פן ישטפו אותם בבואם לשתות; לפיכך אמר: על מי מנוחות ינהלני. (ג) נפשי ישובב - יניח; כמו הרועה הטוב שלא יְיַגַּע הצאן ולא ידחפם אלא ינהלם לאטם , "עלות ינהל" , ו"בזרועו יקבץ טלאים" (יש' מ , יא). וישובב - מענין "בשובה ונחת" (יש' ל , טו). ינחני במעגלי צדק - כמו הרועה הטוב , שלא ינהג הצאן בהרים ולא יטרידם מהר אל גבעה אלא במישור , במעגלי צדק , כן הוא ינחני במעגלי צדק; וכל זה למען שמו , לא שאני ראוי לכך. (ד) גם כי אלך - גם אם יקרה לי שאהיה במקום סכנה , שהיא דומה לגיא צלמות. וגיא צלמות הוא הקבר , שהוא מקום החשך , כמו שאמר: "בטרם אלך ולא אשוב אל ארץ חשך וצלמות" (איוב י , כא); לפיכך דמה הצרה לקבר , כמו שהיה דוד פעמים רבות בסכנה. אמר , כי מרוב בטחונו באל לא היה ירא שיבואהו רע , כי אתה עמדי - כי בטחתי שאתה עמדי כמו שאתה עם כל דורשיך. שבטך ומשענתך המה ינחמוני - ובעבור שהמשיל האל לרועה אמר: שבטך ומשענתך , כי הרועה ינהג הצאן במטה אשר בידו , וישען עליו כשיעמד. ואמר: המה - אע"פ שהוא אחד , לפי שזכרוֹ בשנַים , 'שבט' ו'משענת'; וכן לדוד , חסד האל וצדקו היו לו שבט ומשענת וינחמוהו מכל צרה: השבט בלכתו והמשענת בעמדו. (ה) תערך - עתה השיב המשל למליצה , ואמר: תערך לפני שלחן נגד צוררי - שיראו בכבודי וירקב עצמם לקנאתם. דשנת בשמן ראשי - הדשן הוא השומן והלחות , ואם יהיה הראש דשן , יהיה כן כל הגוף; ורוצה לומר כי לא יחסר דבר , כי כל מה שהוא צריך יזמין לו האל. כוסי רויה - שלם עם למ"ד הפעל , כי בלא הֵראות למ"ד הפעל - "למען ספות הרָוָה" (דב' כט , יח); ופרושו: 'שְׂבֵעָה' , כלומר: שהיא מלאה לְעולם , ויהיו לעולם שבעים השותים בה. וכל זה לרוב הטוב שנתן לו האל ולכל עמו. (ו) אך טוב - אני מודה לך בטובה שנתת לי עד היום הזה; אך זה אני מבקש ממך , שירדפוני טובך וחסדך כל ימי חיי , ולא יטרידוני מלחמות ועסקי העולם; שאוכל לנוח בבית יי' לארך ימים ולהתבודד שם , ואכין לבי ומחשבותי לעבודתך ולייחודך. ושבתי - מענין "בשובה ונחת" (יש' ל , טו). או יהיה פירוש ושבתי - כמשמעו , רוצה לומר , שיתמיד הליכתי שם פעם אחר פעם. ופירוש בבית יי' - מקום הארון. ופירוש לארך ימים - כמו שאמר: כל ימי חיי , אך היה מבקש שחייו יהיו ארוכים לפי שנות האדם; זהו לארך ימים.