מאגר הכתר תהלים פרק כח עם פירוש רד"ק

פרק כח
(א) לדוד אליך יי' אקרא - גם זה המזמור מענין המזמור אשר לפניו , שקורא אל יי' שיתן שאלתו , להשקיטו מעסקי העולם ולהניח לו שיהיה לו פנאי להתעסק בצרכי הנפש , שהיא עבודת האלהים; ובזה יתכפרו לו עונותיו שעברו , ותקרב הנפש אל האלהים. ואמר: צורי , אל תחרש ממני מלשמוע אל שאלתי , כי יראתי פן תחשה ממני ונמשלתי עם יורדי בור - פן אהיה כמו הרשעים יורדי גיהנם , שתלך לאבדון נפשם במותם. ומלת תחרש - כמו 'תשתוק' , כלומר: שתעשה עצמך כחרש , שלא תשמע ולא תענני בתפלתי. וכן פן תחשה - כמו "עת לחשות" (קה' ג , ז). (ב) שמע קול תחנוני. דביר קדשך - הבית שהיה בו הארון , כי שם הכבוד. וטעם בנשאי ידי - כמבקש עזר , מאחר שפורש לו ידו שיקבלהו בעזרתו; וכן "וכפיו פרושות השמים" (מ"א ח , נד); "אפרוש כפי אל יי'" (שמ' ט , כט). וה'נשיאה' - למעלה , כנגד השמים. ויהיה פירוש אל דביר קדשך - בדביר קדשך; כמו "ונתת אל הארון את העדות" (שם כה , טז). או יהיה אל דביר כמשמעו , כי לנכח המקום ישא ידיו כמו אל השמים , כי הוא על דרך משל , כמו סלם לעלות התפלה לכסא הכבוד. ועל דרך זה נאמר "ותבא תפלתם למעון קדשו לשמים" (דה"ב ל , כז). או יקרא דביר קדשך - השמים , כמו שקראם 'היכל' ו'הר קדש' , כמו שפירשנו (תה' יא , ד; טו , א). (ג) אל תמשכני - שלא אמות מות רשעים , כמו שאמר "אל תאסוף עם חטאים נפשי" (תה' כו , ט); וכן בזה הלשון "ואחריו כל אדם ימשך" (איוב כא , לג) , שפירושו: ימשך אל המיתה. דברי שלום עם רעיהם - כי רוב הרשעים אינם מגלים עצמם ברשע , והם דוברי שלום עם רעיהם ויחשבו רעה בלבבם. (ד) תן להם - כי אין יודע לבבם אלא אתה , שאתה יודע הנסתרות; לפיכך שלם להם כמעשיהם הרעים , כי אתה יודע רשעם. (ה) כי לא יבינו - אינם מתעסקים בעבודת האלהים ואין נותנים לבם להבין , כי אם בהבלי העולם שהם מתחכמים ומבינים עליהם; כמו שאמר "חכמים המה להרע" (יר' ד , כב). וההבנה וההשגחה בפעולות יי' ובמעשה ידיו היא מעבודת האלהים , והוא להבין בחכמת הטבע בפעולותיו ומעשה ידיו בשמים ובארץ , ומשם יתבונן מעשה האלהים ושהכל מאתו , והוא הסבה הראשונה. וכן אמרו רבותינו ז"ל (שבת עה , א): "ואת פעל יי' לא הביטו ומעשה ידיו לא ראו" (יש' ה , יב) - זה שאינו מחשב בתקופות ומזלות. יהרסם ולא יבנם - דרך תפלה , כמו שאמר "תן להם כפעלם" (לעיל , ד). ולא יבנם עוד , אחר שיהרסם; וטעם יהרסם - כנגד אל פעולות יי': הם לא יביטו אל פעולות יי' , הוא יהרס פעלתם ומעשה ידיהם. (ו) ברוך יי' - דרך נבואה , ונותן הודאה לאל ששמע תפלתו. וכן היה , כי באחרית ימיו היתה סבה מאת יי' והיה דוד בסכנה עם ישבִּי בנב , עד שנשבעו אנשיו שלא יצא עוד עמהם במלחמה (ראה ש"ב כא , טז - יז). (ז) יי' עזי - בשרק העי"ן. ואמר דרך שבח והודאה: יי' עזי ומגני - שהצילהו מישבִּי בנב , שאמר "להכות את דוד" (ש"ב כא , טז). בו בטח לבי - שיעזרני ממנו , אע"פ שהייתי בסכנה גדולה; ונעזרתי - כמו שכתוב "ויעזר לו אבישי בן צרויה" (שם , יז). ויעלוז לבי - אין צריך לומר אם נצל ממות ששמח , אלא פירוש ויעלז לבי - שכלי , לפי שבאותה סבה נשבעו אנשי שלא אצא למלחמה עוד , ושמח השכל שנפרד מעסקי העולם , והיה לי פנאי להתעסק בדרכי האלהים. ומשירי אהודנו - לפיכך אתן לו הודאה; וממה אתן לו? משירי , שאהודנו בשירותי ובזמירותי. (ח) יי' עז למו - וכיון שישב הוא בבית יי' , התפלל על ישראל שיהיה להם עז בצאתם למלחמה , שלא ירך לבבם כשלא יהיה הוא עמהם במלחמה; ויתן יי' להם עז במלחמתם , ויגברו על אויביהם , ומעוז ישועות משיחו הוא. משיחו - הוא אומר על עצמו , שהוא משיח יי'; כמו שאמר גם כן על עצמו: "משיח אלהי יעקב" (ש"ב כג , א). אמר: יי' יהיה עז למו - לישראל , כמו שהיה מעזי בצאתי עמהם למלחמה. ו"ו ומעוז - ענינה 'כאשר' , כמו "אם לא ישבעו וילינו" (תה' נט , טז) , וכן "ושפתי רננות יהלל פי" (סג , ו). (ט) הושיעה - הושיעם מאויביהם וברכם במעשה ידיהם. ורעם - "כרועה עדרו ירעה" (יש' מ , יא). ונשאם - על כל העמים. עד העולם - תפלתי עליהם בין בימי חיי בין אחרי מותי , כל ימי עולם. ופרוש עד העולם - עד סוף העולם.