פרק לב
[א]
לְדָוִ֗ד
מַ֫שְׂכִּ֥יל
ס
אַשְׁרֵ֥י
נְֽשׂוּי־פֶּ֗שַׁע
כְּס֣וּי
חֲטָאָֽה:
[ב]
אַ֥שְֽׁרֵי
אָדָ֗ם
לֹ֤א
יַחְשֹׁ֬ב
יְהוָ֣ה
ל֣וֹ
עָוֺ֑ן
וְאֵ֖ין
בְּרוּח֣וֹ
רְמִיָּֽה:
[ג]
כִּֽי־הֶ֭חֱרַשְׁתִּי
בָּל֣וּ
עֲצָמָ֑י
בְּ֝שַׁאֲגָתִ֗י
כָּל־הַיּֽוֹם:
[ד]
כִּ֤י׀
יוֹמָ֣ם
וָלַיְלָה֮
תִּכְבַּ֥ד
עָלַ֗י
יָ֫דֶ֥ךָ
נֶהְפַּ֥ךְ
לְשַׁדִּ֑י
בְּחַרְבֹ֖נֵי
קַ֣יִץ
סֶֽלָה:
[ה]
חַטָּאתִ֨י
אוֹדִ֪יעֲךָ֡
וַעֲוֺ֮נִ֤י
לֹֽא־כִסִּ֗יתִי
אָמַ֗רְתִּי
אוֹדֶ֤ה
עֲלֵ֣י
פְ֭שָׁעַי
לַיהוָ֑ה
וְאַתָּ֨ה
נָ֮שָׂ֤אתָ
עֲוֺ֖ן
חַטָּאתִ֣י
סֶֽלָה:
[ו]
עַל־זֹ֡את
יִתְפַּלֵּ֬ל
כָּל־חָסִ֨יד׀
אֵלֶיךָ֮
לְעֵ֪ת
מְ֫צֹ֥א
רַ֗ק
לְ֭שֵׁטֶף
מַ֣יִם
רַבִּ֑ים
אֵ֝לָ֗יו
לֹ֣א
יַגִּֽיעוּ:
[ז]
אַתָּ֤ה׀
סֵ֥תֶר
לִי֮
מִצַּ֪ר
תִּ֫צְּרֵ֥נִי
רָנֵּ֥י
פַלֵּ֑ט
תְּס֖וֹבֲבֵ֣נִי
סֶֽלָה:
[ח]
אַשְׂכִּֽילְךָ֨׀
וְֽאוֹרְךָ֗
בְּדֶֽרֶךְ־ז֥וּ
תֵלֵ֑ךְ
אִיעֲצָ֖ה
עָלֶ֣יךָ
עֵינִֽי:
[ט]
אַל־תִּהְי֤וּ׀
כְּס֥וּס
כְּפֶרֶד֮
אֵ֤ין
הָ֫בִ֥ין
בְּמֶתֶג־וָרֶ֣סֶן
עֶדְי֣וֹ
לִבְל֑וֹם
בַּ֝ל
קְרֹ֣ב
אֵלֶֽיךָ:
[י]
רַבִּ֥ים
מַכְאוֹבִ֗ים
לָרָ֫שָׁ֥ע
וְהַבּוֹטֵ֥חַ
בַּֽיהוָ֑ה
חֶ֝סֶד
יְסוֹבֲבֶֽנּוּ:
[יא]
שִׂמְח֬וּ
בַיהוָ֣ה
וְ֭גִילוּ
צַדִּיקִ֑ים
וְ֝הַרְנִ֗ינוּ
כָּל־יִשְׁרֵי־לֵֽב:
פ
פרק לב
(א)
משכיל
לדוד
(לפנינו:
לדוד
משכיל)
-
אמרו
חכמים
(ראה
שו"ט
כד
,
ג):
כל
מזמור
שנאמר
בו
משכיל
,
על
ידי
תורגמן
אמרו.
אשרי
נשוי
פשע...
-
שהקדוש
ברוך
הוא
נושא
פשעו
ומכסה
חטאיו.
[נשוי
-
'אנפרדוניץ'
בלעז.]
(ב)
ולא
יחשב
לו
עון
,
ובלבד
שלא
תהא
ברוחו
רמיה
להיות
בדעתו
לשוב
על
קיאו
(ע"פ
מש'
כו
,
יא;
ראה
שו"ט
לב
,
ב).
(ג)
כי
החרשתי
-
כאשר
החרשתי
מלהתודות
על
פשעי
לפניך
,
בלו
עצמי
מרוב
שאגותי
ואנחותי
כל
היום
,
שהייתי
דואג
מפני
הפורענות.
(ד-ה)
כי
כל
יומם
ולילה
היה
כבד
עלי
מורא
ידך
וגזירותיך.
נהפך
לשדי
-
ליחלוח
שלי;
וכן
"לשד
השמן"
(במ'
יא
,
ח)
-
ליחלוח
שמן;
כך
פירשו
דונש
(דונש
ב
ס' 130
).
[ומנחם
(מחברת:
'שד')
חברו
לשון
'שדידה'
,
כמו
"משוד
עניים"
(תה'
יב
,
ו);
"רשעים
זו
שדוני"
(תה'
יז
,
ט).]
בחרבוני
קיץ
-
עד
שיבש
בחורב
קיץ
מפני
דאגת
כובד
ידך
,
שהייתי
דואג
על
חטאי;
ולפיכך
חטאתי
אודיעך
-
תמיד
,
ולשון
הווה
הוא
-
כי
אמרתי:
טוב
שאודה
עלי
פשעי
ליי'.
ואתה
,
כשהודיתי
ואמרתי
לנתן
הנביא
"חטאתי"
(ש"ב
יב
,
יג)
,
נשאת
עון
חטאתי
,
כעיניין
שנאמר
"גם
יי'
העביר
חטאתך"
וגו'
(שם).
(ו)
לעת
מצוא
-
בהמצאך
לקבל
תפלתי;
ומה
היא
זאת?
רק
לשטף
מים
רבים
אשר
לא
יגיעו
אליו
-
שלא
יפול
ביד
האומות
,
שהם
כמים
שוטפים
,
וכן
מצינו
שהתפלל
דוד
על
זאת
ואמר:
"אפלה
(לפנינו:
נפלה)
נא
ביד
יי'
כי
רבים
רחמיו
,
וביד
אדם
אל
אפלה"
(ש"ב
כד
,
יד).
(ז)
אתה
סתר
לי
-
להִסָתר
בצלך
מחמת
פחד
אויב.
רני
פלט
-
רנה
של
הצלה.
תסובבני
-
לשון
הווה
הוא:
סיבבתני
תמיד.
רני
פלט
-
וכן
אמרת
לי:
(ח)
אשכילך
ואורך.
איעצה
-
ארמוז
לך
בעיני
רמז
,
מה
תעשה;
איעצה
-
לשון
קריצת
עין
,
כמו
"עוצם
עיניו
לחשוב
תהפוכות"
(מש'
טז
,
ל).
(ט)
אל
תהיו
כסוס
,
כפרד
,
שאינו
מבין
בין
העושה
לו
טובה
לעושה
לו
רעה;
כשאתה
ממתגו
במתג
,
הוא
בולם
פיו
ומכסכס
רסנו;
וכשאתה
מקרדו
ומקרצפו
,
הוא
בולם;
ואתה
צריך
לבלום
ולסגור
פיו
,
וליסרו
במתג
ורסן
,
כשאתה
מעדהו
עדי
ומייפהו;
בל
קרוב
אליך
-
שלא
יקרב
אליך
להזיקך
,
כשאתה
מייפהו.
במתג
ורסן
עדיו
לבלום
-
בשעת
עדיו
,
שאתה
מקרדו
ומקרצפו
,
אתה
צריך
לסוגרו
במתג
ורסן
שלא
יקרב
אליך
(ראה
שו"ט
לב
,
ג).
'בלימה'
בלשון
משנה
לשון
'מסגר':
'פיו
בלום'
,
'רגליו
מבולמות';
במסכת
בכורות
(מ
,
ב).
[ומנחם
(מחברת:
'בלם')
חבר
לבלום
,
וכן
"על
בלימה"
(איוב
כו
,
ז)
-
לשון
תוכן.]