מאגר הכתר תהלים פרק לב עם פירוש רש"י

פרק לב
[א] לְדָוִ֗ד מַ֫שְׂכִּ֥יל ס אַשְׁרֵ֥י נְֽשׂוּי־פֶּ֗שַׁע כְּס֣וּי חֲטָאָֽה:

[ב] אַ֥שְֽׁרֵי אָדָ֗ם לֹ֤א יַחְשֹׁ֬ב יְהוָ֣ה ל֣וֹ עָוֺ֑ן וְאֵ֖ין בְּרוּח֣וֹ רְמִיָּֽה:
[ג] כִּֽי־הֶ֭חֱרַשְׁתִּי בָּל֣וּ עֲצָמָ֑י בְּ֝שַׁאֲגָתִ֗י כָּל־הַיּֽוֹם:
[ד] כִּ֤י׀ יוֹמָ֣ם וָלַיְלָה֮ תִּכְבַּ֥ד עָלַ֗י יָ֫דֶ֥ךָ נֶהְפַּ֥ךְ לְשַׁדִּ֑י בְּחַרְבֹ֖נֵי קַ֣יִץ סֶֽלָה:
[ה] חַטָּאתִ֨י אוֹדִ֪יעֲךָ֡ וַעֲוֺ֮נִ֤י לֹֽא־כִסִּ֗יתִי אָמַ֗רְתִּי אוֹדֶ֤ה עֲלֵ֣י פְ֭שָׁעַי לַיהוָ֑ה וְאַתָּ֨ה נָ֮שָׂ֤אתָ עֲוֺ֖ן חַטָּאתִ֣י סֶֽלָה:
[ו] עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל כָּל־חָסִ֨יד׀ אֵלֶיךָ֮ לְעֵ֪ת מְ֫צֹ֥א רַ֗ק לְ֭שֵׁטֶף מַ֣יִם רַבִּ֑ים אֵ֝לָ֗יו לֹ֣א יַגִּֽיעוּ:
[ז] אַתָּ֤ה׀ סֵ֥תֶר לִי֮ מִצַּ֪ר תִּ֫צְּרֵ֥נִי רָנֵּ֥י פַלֵּ֑ט תְּס֖וֹבֲבֵ֣נִי סֶֽלָה:
[ח] אַשְׂכִּֽילְךָ֨׀ וְֽאוֹרְךָ֗ בְּדֶֽרֶךְ־ז֥וּ תֵלֵ֑ךְ אִיעֲצָ֖ה עָלֶ֣יךָ עֵינִֽי:
[ט] אַל־תִּהְי֤וּ׀ כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֮ אֵ֤ין הָ֫בִ֥ין בְּמֶתֶג־וָרֶ֣סֶן עֶדְי֣וֹ לִבְל֑וֹם בַּ֝ל קְרֹ֣ב אֵלֶֽיךָ:
[י] רַבִּ֥ים מַכְאוֹבִ֗ים לָרָ֫שָׁ֥ע וְהַבּוֹטֵ֥חַ בַּֽיהוָ֑ה חֶ֝סֶד יְסוֹבֲבֶֽנּוּ:
[יא] שִׂמְח֬וּ בַיהוָ֣ה וְ֭גִילוּ צַדִּיקִ֑ים וְ֝הַרְנִ֗ינוּ כָּל־יִשְׁרֵי־לֵֽב: פ

פרק לב
(א) משכיל לדוד (לפנינו: לדוד משכיל) - אמרו חכמים (ראה שו"ט כד , ג): כל מזמור שנאמר בו משכיל , על ידי תורגמן אמרו. אשרי נשוי פשע... - שהקדוש ברוך הוא נושא פשעו ומכסה חטאיו. [נשוי - 'אנפרדוניץ' בלעז.] (ב) ולא יחשב לו עון , ובלבד שלא תהא ברוחו רמיה להיות בדעתו לשוב על קיאו (ע"פ מש' כו , יא; ראה שו"ט לב , ב). (ג) כי החרשתי - כאשר החרשתי מלהתודות על פשעי לפניך , בלו עצמי מרוב שאגותי ואנחותי כל היום , שהייתי דואג מפני הפורענות. (ד-ה) כי כל יומם ולילה היה כבד עלי מורא ידך וגזירותיך. נהפך לשדי - ליחלוח שלי; וכן "לשד השמן" (במ' יא , ח) - ליחלוח שמן; כך פירשו דונש (דונש ב ס' 130 ). [ומנחם (מחברת: 'שד') חברו לשון 'שדידה' , כמו "משוד עניים" (תה' יב , ו); "רשעים זו שדוני" (תה' יז , ט).] בחרבוני קיץ - עד שיבש בחורב קיץ מפני דאגת כובד ידך , שהייתי דואג על חטאי; ולפיכך חטאתי אודיעך - תמיד , ולשון הווה הוא - כי אמרתי: טוב שאודה עלי פשעי ליי'. ואתה , כשהודיתי ואמרתי לנתן הנביא "חטאתי" (ש"ב יב , יג) , נשאת עון חטאתי , כעיניין שנאמר "גם יי' העביר חטאתך" וגו' (שם). (ו) לעת מצוא - בהמצאך לקבל תפלתי; ומה היא זאת? רק לשטף מים רבים אשר לא יגיעו אליו - שלא יפול ביד האומות , שהם כמים שוטפים , וכן מצינו שהתפלל דוד על זאת ואמר: "אפלה (לפנינו: נפלה) נא ביד יי' כי רבים רחמיו , וביד אדם אל אפלה" (ש"ב כד , יד). (ז) אתה סתר לי - להִסָתר בצלך מחמת פחד אויב. רני פלט - רנה של הצלה. תסובבני - לשון הווה הוא: סיבבתני תמיד. רני פלט - וכן אמרת לי: (ח) אשכילך ואורך. איעצה - ארמוז לך בעיני רמז , מה תעשה; איעצה - לשון קריצת עין , כמו "עוצם עיניו לחשוב תהפוכות" (מש' טז , ל). (ט) אל תהיו כסוס , כפרד , שאינו מבין בין העושה לו טובה לעושה לו רעה; כשאתה ממתגו במתג , הוא בולם פיו ומכסכס רסנו; וכשאתה מקרדו ומקרצפו , הוא בולם; ואתה צריך לבלום ולסגור פיו , וליסרו במתג ורסן , כשאתה מעדהו עדי ומייפהו; בל קרוב אליך - שלא יקרב אליך להזיקך , כשאתה מייפהו. במתג ורסן עדיו לבלום - בשעת עדיו , שאתה מקרדו ומקרצפו , אתה צריך לסוגרו במתג ורסן שלא יקרב אליך (ראה שו"ט לב , ג). 'בלימה' בלשון משנה לשון 'מסגר': 'פיו בלום' , 'רגליו מבולמות'; במסכת בכורות , ב). [ומנחם (מחברת: 'בלם') חבר לבלום , וכן "על בלימה" (איוב כו , ז) - לשון תוכן.]