פרק מד
[א]
לַמְנַצֵּ֬חַ
׀
לִבְנֵי־קֹ֬רַח
מַשְׂכִּֽיל:
פ
[ב]
אֱלֹהִ֤ים׀
בְּאָזְנֵ֬ינוּ
שָׁמַ֗עְנוּ
אֲבוֹתֵ֥ינוּ
סִפְּרוּ־לָ֑נוּ
פֹּ֥עַל
פָּעַ֥לְתָּ
בִ֝ימֵיהֶ֗ם
בִּ֣ימֵי
קֶֽדֶם:
[ג]
אַתָּ֤ה׀
יָדְךָ֡
גּוֹיִ֣ם
ה֭וֹרַשְׁתָּ
וַתִּטָּעֵ֑ם
תָּרַ֥ע
לְ֝אֻמִּ֗ים
וַֽתְּשַׁלְּחֵֽם:
[ד]
כִּ֤י
לֹ֪א
בְחַרְבָּ֡ם
יָ֥רְשׁוּ
אָ֗רֶץ
וּזְרוֹעָם֮
לֹא־הוֹשִׁ֪יעָ֫ה
לָּ֥מוֹ
כִּֽי־יְמִינְךָ֣
וּ֭זְרוֹעֲךָ
וְא֥וֹר
פָּנֶ֗יךָ
כִּ֣י
רְצִיתָֽם:
[ה]
אַתָּה־ה֣וּא
מַלְכִּ֣י
אֱלֹהִ֑ים
צַ֝וֵּ֗ה
יְשׁוּע֥וֹת
יַעֲקֹֽב:
[ו]
בְּ֭ךָ
צָרֵ֣ינוּ
נְנַגֵּ֑חַ
בְּ֝שִׁמְךָ֗
נָב֥וּס
קָמֵֽינוּ:
[ז]
כִּ֤י
לֹ֣א
בְקַשְׁתִּ֣י
אֶבְטָ֑ח
וְ֝חַרְבִּ֗י
לֹ֣א
תוֹשִׁיעֵֽנִי:
[ח]
כִּ֣י
ה֭וֹשַׁעְתָּנוּ
מִצָּרֵ֑ינוּ
וּמְשַׂנְאֵ֥ינוּ
הֱבִישֽׁוֹתָ:
[ט]
בֵּ֭אלֹהִים
הִלַּ֣לְנוּ
כָל־הַיּ֑וֹם
וְשִׁמְךָ֓׀
לְעוֹלָ֖ם
נוֹדֶ֣ה
סֶֽלָה:
[י]
אַף־זָ֭נַחְתָּ
וַתַּכְלִימֵ֑נוּ
וְלֹא־תֵ֝צֵ֗א
בְּצִבְאוֹתֵֽינוּ:
[יא]
תְּשִׁיבֵ֣נוּ
אָ֭חוֹר
מִנִּי־צָ֑ר
וּ֝מְשַׂנְאֵ֗ינוּ
שָׁ֣סוּ
לָֽמוֹ:
[יב]
תִּ֭תְּנֵנוּ
כְּצֹ֣אן
מַאֲכָ֑ל
וּ֝בַגּוֹיִ֗ם
זֵרִיתָֽנוּ:
[יג]
תִּמְכֹּֽר־עַמְּךָ֥
בְלֹא־ה֑וֹן
וְלֹֽא־רִ֝בִּ֗יתָ
בִּמְחִירֵיהֶֽם:
[יד]
תְּשִׂימֵ֣נוּ
חֶ֭רְפָּה
לִשְׁכֵנֵ֑ינוּ
לַ֥עַג
וָ֝קֶ֗לֶס
לִסְבִיבוֹתֵֽינוּ:
[טו]
תְּשִׂימֵ֣נוּ
מָ֭שָׁל
בַּגּוֹיִ֑ם
מְנֽוֹד־רֹ֝אשׁ
בַּלְאֻמִּֽים:
[טז]
כָּל־הַ֭יּוֹם
כְּלִמָּתִ֣י
נֶגְדִּ֑י
וּבֹ֖שֶׁת
פָּנַ֣י
כִּסָּֽתְנִי:
[יז]
מִ֭קּוֹל
מְחָרֵ֣ף
וּמְגַדֵּ֑ף
מִפְּנֵ֥י
א֝וֹיֵ֗ב
וּמִתְנַקֵּֽם:
[יח]
כָּל־זֹ֣את
בָּ֭אַתְנוּ
וְלֹ֣א
שְׁכַחֲנ֑וּךָ
וְלֹֽא־שִׁ֝קַּ֗רְנוּ
בִּבְרִיתֶֽךָ:
[יט]
לֹא־נָס֣וֹג
אָח֣וֹר
לִבֵּ֑נוּ
וַתֵּ֥ט
אֲ֝שֻׁרֵ֗ינוּ
מִנִּ֥י
אָרְחֶֽךָ:
[כ]
כִּ֣י
דִ֭כִּיתָנוּ
בִּמְק֣וֹם
תַּנִּ֑ים
וַתְּכַ֖ס
עָלֵ֣ינוּ
בְצַלְמָֽוֶת:
[כא]
אִם־שָׁ֭כַחְנוּ
שֵׁ֣ם
אֱלֹהֵ֑ינוּ
וַנִּפְרֹ֥שׂ
כַּ֝פֵּ֗ינוּ
לְאֵ֣ל
זָֽר:
[כב]
הֲלֹ֣א
אֱ֭לֹהִים
יַחֲקָר־זֹ֑את
כִּי־ה֥וּא
יֹ֝דֵ֗עַ
תַּעֲלֻמ֥וֹת
לֵֽב:
[כג]
כִּֽי־עָ֭לֶיךָ
הֹרַ֣גְנוּ
כָל־הַיּ֑וֹם
נֶ֝חְשַׁ֗בְנוּ
כְּצֹ֣אן
טִבְחָֽה:
[כד]
ע֤וּרָה׀
לָ֖מָּה
תִישַׁ֥ן
׀
אֲדנָ֑י
הָ֝קִ֗יצָה
אַל־תִּזְנַ֥ח
לָנֶֽצַח:
[כה]
לָֽמָּה־פָנֶ֥יךָ
תַסְתִּ֑יר
תִּשְׁכַּ֖ח
עָנְיֵ֣נוּ
וְֽלַחֲצֵֽנוּ:
[כו]
כִּ֤י
שָׁ֣חָה
לֶעָפָ֣ר
נַפְשֵׁ֑נוּ
דָּבְקָ֖ה
לָאָ֣רֶץ
בִּטְנֵֽנוּ:
[כז]
ק֭וּמָֽה
עֶזְרָ֣תָה
לָּ֑נוּ
וּ֝פְדֵ֗נוּ
לְמַ֣עַן
חַסְדֶּֽךָ:
פ
פרק מד
[א]
למנצח
׀
לבני קרח
משכיל:
פ
[ב]
אלהים׀
באזנינו
שמענו
אבותינו
ספרו לנו
פעל
פעלת
בימיהם
בימי
קדם:
[ג]
אתה׀
ידך
גוים
הורשת
ותטעם
תרע
לאמים
ותשלחם:
[ד]
כי
לא
בחרבם
ירשו
ארץ
וזרועם
לא הושיעה
למו
כי ימינך
וזרועך
ואור
פניך
כי
רציתם:
[ה]
אתה הוא
מלכי
אלהים
צוה
ישועות
יעקב:
[ו]
בך
צרינו
ננגח
בשמך
נבוס
קמינו:
[ז]
כי
לא
בקשתי
אבטח
וחרבי
לא
תושיעני:
[ח]
כי
הושעתנו
מצרינו
ומשנאינו
הבישות:
[ט]
באלהים
הללנו
כל היום
ושמך׀
לעולם
נודה
סלה:
[י]
אף זנחת
ותכלימנו
ולא תצא
בצבאותינו:
[יא]
תשיבנו
אחור
מני צר
ומשנאינו
שסו
למו:
[יב]
תתננו
כצאן
מאכל
ובגוים
זריתנו:
[יג]
תמכר עמך
בלא הון
ולא רבית
במחיריהם:
[יד]
תשימנו
חרפה
לשכנינו
לעג
וקלס
לסביבותינו:
[טו]
תשימנו
משל
בגוים
מנוד ראש
בלאמים:
[טז]
כל היום
כלמתי
נגדי
ובשת
פני
כסתני:
[יז]
מקול
מחרף
ומגדף
מפני
אויב
ומתנקם:
[יח]
כל זאת
באתנו
ולא
שכחנוך
ולא שקרנו
בבריתך:
[יט]
לא נסוג
אחור
לבנו
ותט
אשרינו
מני
ארחך:
[כ]
כי
דכיתנו
במקום
תנים
ותכס
עלינו
בצלמות:
[כא]
אם שכחנו
שם
אלהינו
ונפרש
כפינו
לאל
זר:
[כב]
הלא
אלהים
יחקר זאת
כי הוא
ידע
תעלמות
לב:
[כג]
כי עליך
הרגנו
כל היום
נחשבנו
כצאן
טבחה:
[כד]
עורה׀
למה
תישן
׀
אדני
הקיצה
אל תזנח
לנצח:
[כה]
למה פניך
תסתיר
תשכח
ענינו
ולחצנו:
[כו]
כי
שחה
לעפר
נפשנו
דבקה
לארץ
בטננו:
[כז]
קומה
עזרתה
לנו
ופדנו
למען
חסדך:
פ