פרק נא
[א]
לַמְנַצֵּ֗חַ
מִזְמ֥וֹר
לְדָוִֽד:
פ
[ב]
בְּֽבוֹא־אֵ֭לָיו
נָתָ֣ן
הַנָּבִ֑יא
כַּאֲשֶׁר־בָּ֝א
אֶל־בַּת־שָֽׁבַע:
[ג]
חָנֵּ֣נִי
אֱלֹהִ֣ים
כְּחַסְדֶּ֑ךָ
כְּרֹ֥ב
רַ֝חֲמֶ֗יךָ
מְחֵ֣ה
פְשָׁעָֽי:
[ד]
הֶ֭רֶבה
הֶ֭רֶב
כַּבְּסֵ֣נִי
מֵעֲוֺנִ֑י
וּֽמֵחַטָּאתִ֥י
טַהֲרֵֽנִי:
[ה]
כִּֽי־פְ֭שָׁעַי
אֲנִ֣י
אֵדָ֑ע
וְחַטָּאתִ֖י
נֶגְדִּ֣י
תָמִֽיד:
[ו]
לְךָ֤
לְבַדְּךָ֨׀
חָטָאתִי֮
וְהָרַ֥ע
בְּעֵינֶ֗יךָ
עָ֫שִׂ֥יתִי
לְ֭מַעַן
תִּצְדַּ֥ק
בְּדָבְרֶ֗ךָ
תִּזְכֶּ֥ה
בְשָׁפְטֶֽךָ:
[ז]
הֵן־בְּעָו֥וֹן
חוֹלָ֑לְתִּי
וּ֝בְחֵ֗טְא
יֶחֱמַ֥תְנִי
אִמִּֽי:
[ח]
הֵן־אֱ֭מֶת
חָפַ֣צְתָּ
בַטֻּח֑וֹת
וּ֝בְסָתֻ֗ם
חָכְמָ֥ה
תוֹדִיעֵֽנִי:
[ט]
תְּחַטְּאֵ֣נִי
בְאֵז֣וֹב
וְאֶטְהָ֑ר
תְּ֝כַבְּסֵ֗נִי
וּמִשֶּׁ֥לֶג
אַלְבִּֽין:
[י]
תַּ֭שְׁמִיעֵנִי
שָׂשׂ֣וֹן
וְשִׂמְחָ֑ה
תָּ֝גֵ֗לְנָה
עֲצָמ֥וֹת
דִּכִּֽיתָ:
[יא]
הַסְתֵּ֣ר
פָּ֭נֶיךָ
מֵחֲטָאָ֑י
וְֽכָל־עֲוֺ֖נֹתַ֣י
מְחֵֽה:
[יב]
לֵ֣ב
טָ֭הוֹר
בְּרָא־לִ֣י
אֱלֹהִ֑ים
וְר֥וּחַ
נָ֝כ֗וֹן
חַדֵּ֥שׁ
בְּקִרְבִּֽי:
[יג]
אַל־תַּשְׁלִיכֵ֥נִי
מִלְּפָנֶ֑יךָ
וְר֥וּחַ
קָ֝דְשְׁךָ֗
אַל־תִּקַּ֥ח
מִמֶּֽנִּי:
[יד]
הָשִׁ֣יבָה
לִּ֭י
שְׂשׂ֣וֹן
יִשְׁעֶ֑ךָ
וְר֖וּחַ
נְדִיבָ֣ה
תִסְמְכֵֽנִי:
[טו]
אֲלַמְּדָ֣ה
פֹשְׁעִ֣ים
דְּרָכֶ֑יךָ
וְ֝חַטָּאִ֗ים
אֵלֶ֥יךָ
יָשֽׁוּבוּ:
[טז]
הַצִּ֮ילֵ֤נִי
מִדָּמִ֨ים׀
אֱֽלֹהִ֗ים
אֱלֹהֵ֥י
תְשׁוּעָתִ֑י
תְּרַנֵּ֥ן
לְ֝שׁוֹנִ֗י
צִדְקָתֶֽךָ:
[יז]
אֲ֭דנָי
שְׂפָתַ֣י
תִּפְתָּ֑ח
וּ֝פִ֗י
יַגִּ֥יד
תְּהִלָּתֶֽךָ:
[יח]
כִּ֤י׀
לֹא־תַחְפֹּ֣ץ
זֶ֣בַח
וְאֶתֵּ֑נָה
ע֝וֹלָ֗ה
לֹ֣א
תִרְצֶֽה:
[יט]
זִ֥בְחֵ֣י
אֱלֹהִים֮
ר֤וּחַ
נִשְׁבָּ֫רָ֥ה
לֵב־נִשְׁבָּ֥ר
וְנִדְכֶּ֑ה
אֱ֝לֹהִ֗ים
לֹ֣א
תִבְזֶֽה:
[כ]
הֵיטִ֣יבָה
בִ֭רְצוֹנְךָ
אֶת־צִיּ֑וֹן
תִּ֝בְנֶ֗ה
חוֹמ֥וֹת
יְרוּשָׁלִָֽם:
[כא]
אָ֤ז
תַּחְפֹּ֣ץ
זִבְחֵי־צֶ֭דֶק
עוֹלָ֣ה
וְכָלִ֑יל
אָ֤ז
יַעֲל֖וּ
עַל־מִזְבַּחֲךָ֣
פָרִֽים:
פ
פרק נא
(ה)
וחטאתי
נגדי
תמיד
-
מתוך
שאני
מתחרט
ודואג
עליו
,
נדמה
לי
כאילו
הוא
כל
שעה
לפני.
(ו)
לך
לבדך
חטאתי
-
לפיכך
בידך
לסלוח;
אף
מה
שהריעותי
לאוריה
(ראה
ש"ב
יא)
לא
חטאתי
אלא
לך
,
שהזהרת
על
הדבר.
למען
תצדק
בדוברך
-
[כמו
'במנהגך'.]
כח
היה
בידי
להתגבר
על
יצרי
,
אלא
שלא
יאמרו:
העבד
נצח
את
רבו;
שאמרתי
לפניך
"בחנני
ונסני"
(תה'
כו
,
ב)
,
ובחנתני
ולא
נמצאתי
שלם
-
כדי
שתצדק
אתה
ולא
אני
(ראה
סנה'
קז
,
א).
דבר
אחר
(ראה
שו"ט
נא
,
ג):
למען
תצדק
בדברך
-
אם
תמחול
לי
,
תצדק
בדינך
לנוכח
כל
הרשעים
שאינן
שבים
,
שלא
יוכלו
לומר:
אילו
עשינו
תשובה
לא
הועלנו.
(ז)
הן
בעון
חוללתי
-
ואיך
לא
אחטא?
ועיקר
יצירתי
על
ידי
תשמיש
הוא
,
שכמה
עונות
באים
על
ידו
(ראה
ויק"ר
יד
,
ה).
דבר
אחר:
עיקר
יצירתי
מזכר
ונקבה
,
שכולם
מלאי
עון.
יש
מדרשים
למקרא
זה
,
ואינן
מתישבין
לפי
העיניין
המדבר
במזמור
(ראה
שו"ט
נא
,
ב).
[יחמתני
-
לשון
'חמימות'
,
כמו
"ויחמנה
הצאן
בבואן
לשתות"
(ראה
בר'
ל
,
לח).]
(ח)
הן
אמת
חפצת
-
והריני
מודה
על
האמת
,
כי
חטאתי.
בטוחות
-
אילו
כליות
,
שהן
חלקות.
[ומנחם
(מחברת:
'טח')
חברו
עם
"כמטחוי
קשת"
(בר'
כא
,
טז)
,
וכן
"מי
שת
בטחות
חכמה"
(איוב
לח
,
לו);
ופתרונם
לשון
משך:
כי
כאשר
יש
לקשת
משך
,
כן
יש
משך
לדעת.]
ובסתום
חכמה
תודיעני
-
ובלב
שהוא
סתום
,
הודעתני
חכמה
להתודות.
(ט)
תחטאני
באזוב
-
כְּמה
שמִטּהר
מצורע
וטמא
מת
(ראה
וי'
יד
,
ד;
במ'
יט
,
ו).
(י)
תשמיעני
ששון
ושמחה
-
סליחת
החטא.
עצמות
דכית
-
כשכעסת
עלי.
(יב)
לב
טהור
ברא
לי
אלהים
-
שלא
אכשל
עוד.
(יג)
ורוח
קדשך
אל
תקח
ממני
-
שלא
יהא
רוח
הקודש
מרוחק
ממני.]
(יד)
השיבה
לי
ששון
ישעך
-
רוח
הקודש
שנסתלקה
מעלי
(ראה
סנה'
קז
,
א).
נדיבה
-
לשון
'קצינות'.
(טו)
אלמדה
פושעים
דרכיך
-
ממני
ילמדו
וישובו
,
אם
יראו
שתסלח
לי.
(טז)
הצילני
מדמים
-
שלא
אמות
בחרב
,
על
עונשו
של
אוריה
שהרגתי
(ראה
ש"ב
יא
,
טו
,
יז;
מ"ש
כה
,
ב).
(יז)
אדני
שפתי
תפתח
-
מחול
לי
,
ויהי
לי
פתחון
פה
להגיד
תהלתך.
(יח)
כי
לא
תחפוץ
זבח
-
שאין
זבח
חטאת
בא
על
המזיד
,
שאם
תחפוץ
אתננו
לך.
(כ)
הטיבה
(בנוסחנו:
היטיבה)
-
לבנות
בית
מקדשך
בתוכה
בימי
שלמה
בני
(ראה
ויק"ר
ז
,
ב).