מאגר הכתר תהלים פרק נג עם פירוש ראב"ע פירוש א

פרק נג
(א-ב) למנצח על מחלת. יש אומרים , כי מחלת מגזרת 'חלול' , כמו "במכסת נפשות" (שמ' יב , ד) , מפעלי הכפל; וזה איננו נכון , כי "במכסת" - סמוך. והנכון - על נועם פיוט , תחלתו: מחלת. משכיל - כבר פירשתיו (תה' לב , א). ויאמר רבי משה: אמר נבל בלבו - בעבור שהשחיתו דרכו. והנכון בעיני , שהדבר הפוך. ובתחלה אמר לשון יחיד ואחר כן לשון רבים: חוטא ומחטיא. השחיתו - דרכם. והתעיבו - בעול שיעשו; והבי"ת חסר , כמו "הנמצא בית יי'" (מ"ב יב , יא). והפסוקים - פירשתים במזמור הראשון (תה' יד). (ו) לא היה פחד - כמוהו , כמו "זה העם לא היה" (יש' כג , יג) - 'עם כמוהו'. ומלת חנך - מגזרת "חנה" (תה' לד , ח) , והכ"ף לנכח השם או המשיח. ובעבור היות המלה מהפעלים העומדים , על כן פירושה 'החונים עליך'. ומלת חנך בא על דרך "כשמעתו ענך" (יש' ל , יט). ותי"ו הבישות (בנוסחנו: הבשתה) - לנכח דוד: הבישות אותם , כי אלהים מאסם. (ז) מי - פירשתיו (תה' יד , ז).