פרק נח
[א]
לַמְנַצֵּ֥חַ
אַל־תַּשְׁחֵ֗ת
לְדָוִ֥ד
מִכְתָּֽם:
פ
[ב]
הַאֻמְנָ֗ם
אֵ֣לֶם
צֶ֭דֶק
תְּדַבֵּר֑וּן
מֵישָׁרִ֥ים
תִּ֝שְׁפְּט֗וּ
בְּנֵ֣י
אָדָֽם:
[ג]
אַף־בְּלֵב֮
עוֹלֹ֪ת
תִּפְעָ֫ל֥וּן
בָּאָ֡רֶץ
חֲמַ֥ס
יְ֝דֵיכֶ֗ם
תְּפַלֵּסֽוּן:
[ד]
זֹ֣רוּ
רְשָׁעִ֣ים
מֵרָ֑חֶם
תָּע֥וּ
מִ֝בֶּ֗טֶן
דֹּבְרֵ֥י
כָזָֽב:
[ה]
חֲמַת־לָ֗מוֹ
כִּדְמ֥וּת
חֲמַת־נָחָ֑שׁ
כְּמוֹ־פֶ֥תֶן
חֵ֝רֵ֗שׁ
יַאְטֵ֥ם
אָזְנֽוֹ:
[ו]
אֲשֶׁ֣ר
לֹֽא־יִ֭שְׁמַע
לְק֣וֹל
מְלַחֲשִׁ֑ים
חוֹבֵ֖ר
חֲבָרִ֣ים
מְחֻכָּֽם:
[ז]
אֱֽלֹהִ֗ים
הֲרָס־שִׁנֵּ֥ימֽוֹ
בְּפִ֑ימוֹ
מַלְתְּע֥וֹת
כְּ֝פִירִ֗ים
נְתֹ֣ץ
׀
יְהוָֽה:
[ח]
יִמָּאֲס֣וּ
כְמוֹ־מַ֭יִם
יִתְהַלְּכוּ־לָ֑מוֹ
יִדְרֹ֥ךְ
חִ֝צָּ֗ו
חִ֝צָּ֗יו
כְּמ֣וֹ
יִתְמֹלָֽלוּ:
[ט]
כְּמ֣וֹ
שַׁ֭בְּלוּל
תֶּ֣מֶס
יַהֲלֹ֑ךְ
נֵ֥פֶל
אֵ֝שֶׁת
בַּל־חָ֥זוּ
שָֽׁמֶשׁ:
[י]
בְּטֶ֤רֶם׀
יָבִ֣ינוּ
סִּירֹתֵכֶ֣ם
אָטָ֑ד
כְּמוֹ־חַ֥י
כְּמוֹ־חָ֝ר֗וֹן
יִשְׂעָרֶֽנּוּ:
[יא]
יִשְׂמַ֣ח
צַ֭דִּיק
כִּי־חָזָ֣ה
נָקָ֑ם
פְּעָמָ֥יו
יִ֝רְחַ֗ץ
בְּדַ֣ם
הָרָשָֽׁע:
[יב]
וְיֹאמַ֣ר
אָ֭דָם
אַךְ־פְּרִ֣י
לַצַּדִּ֑יק
אַ֥ךְ
יֵשׁ־אֱ֝לֹהִ֗ים
שֹׁפְטִ֥ים
בָּאָֽרֶץ:
פ
פרק נח
[א]
למנצח
אל תשחת
לדוד
מכתם:
פ
[ב]
האמנם
אלם
צדק
תדברון
מישרים
תשפטו
בני
אדם:
[ג]
אף בלב
עולת
תפעלון
בארץ
חמס
ידיכם
תפלסון:
[ד]
זרו
רשעים
מרחם
תעו
מבטן
דברי
כזב:
[ה]
חמת למו
כדמות
חמת נחש
כמו פתן
חרש
יאטם
אזנו:
[ו]
אשר
לא ישמע
לקול
מלחשים
חובר
חברים
מחכם:
[ז]
אלהים
הרס שנימו
בפימו
מלתעות
כפירים
נתץ
׀
יהוה:
[ח]
ימאסו
כמו מים
יתהלכו למו
ידרך
חצו
חציו
כמו
יתמללו:
[ט]
כמו
שבלול
תמס
יהלך
נפל
אשת
בל חזו
שמש:
[י]
בטרם׀
יבינו
סירתכם
אטד
כמו חי
כמו חרון
ישערנו:
[יא]
ישמח
צדיק
כי חזה
נקם
פעמיו
ירחץ
בדם
הרשע:
[יב]
ויאמר
אדם
אך פרי
לצדיק
אך
יש אלהים
שפטים
בארץ:
פ