מאגר הכתר תהלים פרק נח עם פירוש רד"ק

פרק נח
(ב) האמנם אלם צדק תדברון - אמר (ראה ב"ר לב , א) כנגד אבנר ושאר שרי שאול , שהיו שופטים את דוד בדין מורד במלכות , והיו אומרים , כי בדין היה רודף שאול אחריו להמיתו; כי אלו היו מונעים אותו לא היה שאול רודף אחריו. ואלם - פירושו 'קבוץ' , מן "מאלמים אלומים" (בר' לז , ז). אמר: כשתתקבצו לשפוט על משפטי ועל משפטי שאר בני אדם שהם עשוקים כמוני , אם באמת תדברון צדק ותשפטו מישרים , לא תעשו כן. (ג) אף בלב עולת - בו"ו נחה , כמו 'עַוְלוֹת' בו"ו נעה , מן "לא תעשו עול" (וי' יט , טו). ואמר: אף , כלומר: אע"פ שהלב בעל מחשבה ואינו בעל מעשה , אתם תעשוהו בעל המעשה , כלומר: כל כך יחשֹב לבבכם העול תמיד , כאלו הוא פועל ועושה אותו. ובדרש (שו"ט נח , ב): למה אמר אף? אמר להם: הלב לא נברא אלא לאמת , שנאמר "ודובר אמת בלבבו" (תה' טו , ב); ואתם לא כן , אלא אף בלב עולות תפעלון , בארץ חמס ידיכם תפלסון. והחמס שתעשו בידיכם תשמיעו בארץ ותטעימו אותו לבני אדם בטענות חזקות , כאלו נעשה בפלס ובמשקל , ביושר. (ד) זרו רשעים מרחם. זורו - פעל עבר מנחי העי"ן; על משקל "טובו אוהליך" (במ' כד , ה); "אורו עיני" (ש"א יד , כט). כלומר: טבעם ותולדתם לעשות מעשה זר ורע; וכן תעו מבטן; והוא כפל ענין במלות שונות. (ה) חמת למו - רשעם נכר בפניהם , שמטילין ארס מפיהם ומפניהם בהתרגזם , כמו הנחש שמטיל ארס. ובא חמת בתי"ו שלא בסמיכות; וכן "חלת מצה אחת" (וי' ח , כו) , והדומים להם. כמו פתן חרש - לפי שדמה אותם לנחש , אמר שהם כמו נחש , והוא הפתן החרש שיאטם אזנו. לפי שאומרים לחש ידוע לנחש , ולא יזיק אחר כן; וזה הנחש הקשה - לא יועיל בו לחש , כאלו הוא חרש וכאלו יאטם אזנו - שלא ישמע מה שלוחשים לו. (ו) אשר לא ישמע. חובר חברים מחכם - מי שיודע חכמת הלחש , חובר חברים ועושה מעשים , ובהם יועיל הלחש. ומחכם - מי שהוא חכם מאד בהם; ואפילו הוא - לא יועילו בו מעשיו ולחשו. כן הם אלה האנשים: לא ישמעו ולא יאזינו לקול הצדיק במשפטו , העשוק , וישפטו עליו כפי לבבם ורצונם. (ז) אלהים הרס שנימו בפימו - לפי שאמר במזמור למעלה "שניהם חנית וחצים" (תה' נז , ה) , אמר: הרס שנימו - שלא יזיקוני דבריהם הרעים. (ח) ימאסו כמו מים - האל"ף במקום אות הכפל , והוא כמו 'ימססו'; וכן "וימס לבב העם ויהי למים" (יהו' ז , ה); רוצה לומר , שיהיו מעשיהם בטלים. ידרוך חציו - כל אחד מהם כשידרוך קשתו לירות חציו לי , יהיו החצים ההם כמו אם יתמוללו , שלא יוכלו להרע לי. והחצים הם דבריהם הרעים , והקשת הוא הפה; וכמוהו "דרכו חצם" (תה' סד , ד) - דרכו קשתם לירות חצם. (ט) כמו שבלול - ויהיו כמו השבלול שהולך ונמס. ותמס - הוא שם מפעלי הכפל , מן 'מסס'; בשקל "תבל עשו" (וי' כ , יב) - מן 'בלל'. ושבלול - הוא הנקרא בלעז 'לימסא'. נפל אשת בל חזו שמש - ויהיו כמו נפל האשה , כי זה וזה לא ראו שמש (ראה קה' ו , ג , ה); השבלול - הוא מתכסה בתוך קלפתו , שהיא לו כמו לבוש , וכן הנפל; כמו שאמר "כעוללים לא ראו אור" (איוב ג , טז). ורבותינו ז"ל פרשו (מו"ק ו , ב) נפל אשת - בריה שאין לה עינים; שאמרו במשנה: צדין את האישות ואת העכברים בשדה לבן ובשדה האילן כדרכו במועד ובשביעית; ואמרו בגמרא: מאי אישות? אמר רב יהודה: בריה שאין לה עינים. מאי קראה? נפל אשת בל חזו שמש. והוא "התנשמת" (וי' יא , ל) , דמתרגמינן: "אשותא" (ת"א). (י) בטרם יבינו סירותיכם - ענינו: דְוָדִים; כמו "ועשית סירותיו" (שמ' כז , ג); ואמר דרך משל למהירות אבדם מן העולם. אמר: בטרם שירגישו הסירות מאש האטד אשר תחתיהם , שהוא אש שאין לו קיימא. כמו חרון ישערנו - כמו שהבשר אשר בסירות עודנו חי , כי לא הרגישו הסירות מחמימות האטד ולא נתבשל הבשר , כן יבא חרון האל להם פתאם בעודם בשַלְוָתם , וישער כל אחד מהם. ויש מפרשים (ראה רש"י) סירותיכם - קוצים , מן "כקול הסירים" (קה' ז , ו); ודמה הרשעים לקוצים. והקוצים הרכים יקראו 'סירים' , וכשיגדלו והם קשים יקראו 'אטדים'. ואמר: בטרם שיגיעו הסירים שיהיו אטד , כמו שהם חיים , כלומר: לחים , כן חרון האל ישערם בעודם בחזקם ובבריאותם. ופירוש יבינו - יפריחו; וכן במשנה (תוס' מעשרות א , ד): הסיאה והאזוב משיבינו. (יא) ישמח צדיק - אז , בבא להם חרון האל. (יב) ויאמר אדם - אז יאמר כל האדם , כי יש פרי לצדיק ממעשיו הטובים שעשה , שיראה נקמתו; ויאמרו , כי יש אלהים שופטים בארץ , לפי שתדינם. אמר כי ישפטו עול , כי יחשבו כי אין רואה ואין יי' יודע אותם; ואז ידעו הכל כי אלהים משגיח בעניני בני אדם ושופט אותם לפי מעשיהם. ואמר שופטים לשון רבים - דרך כבוד , כמו "אלהים קדושים הוא" (יהו' כד , יט). או אמר אלהים שופטים על המלאכים , שהם שופטים בארץ בשליחות האל וברצונו.