מאגר הכתר תהלים פרק סד עם פירוש ר' מנחם המאירי

פרק סד
(א-ב) למנצח מזמור לדוד. שמע אלהים קולי בשיחי. זה המזמור נאמר גם כן בברחו מפני אויביו , ומתפלל ומתחנן על גלותו וטלטולו וצרותיו , אשר היו אויביו צוררים אותו ומתנכלים עליו לרדפו ולהמיתו. ואמר: שמע אלהים קולי בשיחי - רוצה לומר: בתפלתי. ויש לועזים אותו כמו 'בקינתי'; וכן "אריד בשיחי" (תה' נה , ג). ומפחד אויב - המתנכל עלי , תצור חיי. (ג) ותסתירני מסוד מרעים - רוצה לומר: מעצתם אשר הם מתיעצים עלי. ויש מפרשים (ראה רד"ק): כמו 'מקבוץ מרעים'; וכמוהו "לא ישבתי בסוד משחקים" (יר' טו , יז) , וכן "על (בנוסחנו: ועל) סוד בחורים יחדיו" (יר' ו , יא). אלא שלדעתי כולם לשון 'סוד' כמשמעו; כי ה"מְשחקים" מתחבאים ועושים מעשיהם בסוד , וכן ה"בחורים" מסתתרים בקצת ענייניהם , שלא ידעו בהם שאר בני אדם. ומרגשת פועלי און - עניינו: מהמייתם עלי. (ד) ואמר על הזיפים אשר הגידו עניינו לשאול: אשר שננו כחרב לשונם - רוצה לומר: להלשין עלי , ודרכו בפיהם דבר מר , כדמיון היוצא מן הקשת. (ה) ואמר: לירות במסתרים תם - יש מפרשים (ראה רד"ק): כמו 'על תם'; וכן יורוהו - כמו 'יורו בו'. ולדעתי אין צורך בכך , רק כמשמעם , כמו "או ירה יירה" (שמ' יט , יג). וענין ולא ייראו - רוצה לומר: מהאל. (ו) ואמר: יחזקו למו דבר רע - כלומר: יחזקו בטענותיהם הדבר הרע היוצא מפיהם , ומראים פנים לעשות רשעתם בצדק , ויספרו עלי כזבים לבעבור טמון מוקשים ללכדני. אמרו - בלבבם: מי יראה למו - כלומר: אין יי' רואה אותנו (ע"פ יח' ח , יב). (ז) וענין יחפשו עולות - כלומר: יחפשו בלבבם עול ורמיה , שיוכלו לדברו - ועולות בחולם העי"ן כמו עַוְלות , בפתחות העי"ן ― עד שלרוב חפושם תמו כל חפושיהם וכל ההתנכליות. והנו"ן שבמלת תמנו - במקום אות הכפל , כמו 'תממו'; וכמוהו "חסדי יי' כי לא תמנו" (איכה ג , כב); וכן "לשמיד מעוזניה" (יש' כג , יא). והוא ענין חפש מחופש וקרב איש ולב עמוק - כלומר: כל חפש מחופש וכל קרב איש ולב עמוק - רוצה לומר: מחשבה עמוקה. (ח) וכל הבא במקראות שאחר אלו , נאמר בהם עבר במקום עתיד , כי כן דרכי הנבואות תמיד; והוא אמרו: ויורם אלהים - כלומר: כשם שהורוני בחציהם , כן יורם אלהים חץ פתאום , שיהיו מכותם. (ט) ולשונם יכשילוהו עלימו - כלומר , שכל דבריהם יהיו להם למכשול. כינוי ויכשילוהו - שב על ה'לשון' , והוא יָתֵר , כמו "ותראהו את הילד" (שמ' ב , ו); ובא 'לשון' בלשון זכר , כמו "ולשוני מודבק מלקוחי" (תה' כב , טז). ויתנודדו - רוצה לומר: יחרדו כל רואיהם , מרוב מהומתם. (י) ואז כל אדם ייראו אלהים ויגידו פעלו , ומעשהו ישכילו , בראותם הנקמה אשר יעשה יי' בהם. (יא) ואמר על עצמו , כי אז ישמח צדיק ביי' וחסה בו לבטח , ויתהללו באל כל ישרי לב. זו היא כונת המזמור לפי הפשט. ובדרש (ראה שו"ט סד , א) דרשוהו נבואה על דניאל , שהיה מזרעו , כמו שנאמר לחזקיהו מלך יהודה "ומבניך... אשר תוליד יקח (בנוסחנו: יקחו) והיו סריסים בהיכל מלך בבל" (יש' לט , ז). והתנבא דוד , שדניאל , בזמן שיתנכלו עליו להשליכו בגוב אריות , יתפלל לשמוע קולו ולנצור חייו. "מפחד אויב" (לעיל , ב) - רוצה לומר: מפחד האויבים , אשר השתדלו עליו כן. ואמר: "תסתירני מסוד מרעים" (לעיל , ג) - והיא עצת האחשדרפנים , שנתיעצו שלא יתפלל שום אדם לפני שום אלוה , אלא לו לבדו; והכל כדי להתנכל על דניאל; וזהו "יחזקו למו דבר רע" (לעיל , ו) - כמו שאמרו לדריוש: "אתיעטו כל סרכי מלכותא... לקיימא (בנוסחנו: לקימה) קיים מלכא" (דנ' ו , ח). ו"יחפשו עולות" (לעיל , ז) - פירושו: עלילות , כדכתיב "הוו בעיין עילא להשכחא (בנוסחנו: עלה להשכחה) לדניאל" (שם , ה) , ו"יספרו" הענין כדי "לטמון מוקשים" (לעיל , ו). ו"תמנו חפש מחופש" (לעיל , ז) - כמו שפרשנוהו. ויש מפרשים (ראה רש"י) - כמו בטי"ת , כי התי"ו והטי"ת ממוצא אחת; כלומר: טמנו בלבם המחקר שחפשו בקרבם וב"לב עמוק" (לעיל , ז). "ויורם אלהים" (לעיל , ח) - עבר ממש , כלומר , שהושלכו הם לגוב אריות ודניאל ניצל , ונמצא שפיהם הכשילם.