מאגר הכתר תהלים פרק עה עם פירוש רד"ק

פרק עה
(א) למנצח אל תשחת - זה המזמור נאמר על קבוץ גליות. ואמר: (ב) הודינו לך אלהים הודינו - יאמרו ישראל אז בקבוץ הגלות: הודינו לך! והכפל - לחזק ההודאה. וקרוב שמך - ויאמרו , כי קרוב שמך לקוראיך. ספרו נפלאותיך - ואז יספרו; ישראל והאומות הרואים הגאולה , יספרו הנפלאות שעשה האל עם ישראל , ויספרו מה שאמרת כבר על ידי נביאיך: "כי אקח מועד" (להלן , ג). (ג) כי אקח מועד - דברי האל יתברך; אמר: כי אקח ברצוני מועד לישראל שיצאו מהגלות , אני מישרים אשפט , כלומר: במישרים אשפט אויביהם. (ד) נמוגים ארץ וכל יושביה - ואז יהיו נמוגים ארץ וכל יושביה; ירעשו כלם וירעדו , כי יראו נקמות ישראל שאעשה באומות. אנכי תכנתי עמודיה סלה - ואז יכירו , כי אנכי תכנתי עמודיה , כי ברצוני תעמד וברצוני תמוג. ועמודיה - הם ההרים. ורעש הארץ על דרך משל , כמו "פור התפוררה ארץ" (יש' כד , יט). (ה) אמרתי - דברי המשורר. והוללים - הם המתענגים בטובת העולם הזה ולא יָראו את אלהים , כי חשבו כי כחם עשה להם החיל הזה (ע"פ דב' ח , יז). אל תהלו - אל תתעסקו בדברי הוללות! ולרשעים גם כן אומר: אל תרימו קרן! אל תרימו ראש כלפי מעלה כמו שאתם עושים , כי אינכם יראים ולא נכנעים מפני אלהים , ולא תחשבו כי הוא המיטיב לכם , ולא כחכם. (ו) אל תרימו - כפל הענין לחזק. תדברו בצואר עתק - תדברו עתק ודברים חזקים כנגד האל בצואר , כלומר: תדברו בפיכם עם צואריכם שהוא עבה ושמן; וטעם עתק - לַשְּׁנַיִם: לדבר ולצואר; וכן "ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו" (איוב טו , כו). כי ברב טובם יכחשו באל , כמו שאמר "שמנת עבית כסית (בנוסחנו: כשית)" וגו' (דב' לב , טו). (ז-ח) כי לא ממוצא וממערב. הרים - הוא לשון 'הרמה' והגבהה. אמר: הגדולה וההרמה לא תבא לו לאדם , לא ממוצא השמש ולא ממערבו ולא ממדבר. כלומר: מרוב השתדלו לכאן ולכאן לא תבא לו הגדולה , כי אם על ידי האל; כמו שאומר: כי אלהים שופט , זה ישפיל וזה ירים. ומה שיעזור הפירוש הזה כי הרים - לשון 'הרמה' , כי ממדבר - קמוץ (בנוסחנו בפתח) ואינו סמוך. ובמדרש (תנח' מטות ו): מהו ולא ממדבר הרים? אמר רבי אבא: כל 'הרים' שבמקרא הרים הם , חוץ מזה , שהוא רוממות; שאין אדם מתרומם מן הדרכים הללו. מה הקדוש ברוך הוא עושה? נוטל נכסים מזה ונותן לזה , שנאמר: כי אלהים שופט , זה ישפיל וזה ירים; מה שמשפיל מזה ומרים זה - הכל הוא במשפט וביושר מאתו. ואדני אבי ז"ל כתב: מערב - סחורה , כמו "לערוב מערבך" (יח' כז , ט); ומוצא - פירושו: מוצא המלכים , ומדבר - כמו "ומדברך נאוה" (שה"ש ד , ג). ואמר , כי באחד מאלה השלושה יעלה אדם לגדֻלה: שיהיה ממונה על מוצא המלכים , שהוא מנדה בלו והלך (ראה עז' ד , יג); או מסחורה , שיתעסק בסחורה ויעלה לנכסים רבים בה; ומחכמה , בצחות הדבר , יעלה לגדולה לפני המלכים. כי אלהים - פירשנוהו. (ט) כי כוס ביד יי' - להשקות העמים בקבוץ גליות , ואז ישפיל האומות וירים ישראל , כי בידו הוא הכל. והכוס הזה כבר שתו ישראל בגלות , כמו שכתוב "את קובעת כוס התרעלה שתית מצית" (יש' נא , יז). ובקבוץ גליות ישתו אותה הגוים הרשעים שבהם. ואמר: ויין חמר מלא מסך - אמר , כי יין הכוס הזה חמר , ופירושו 'אָדַם'; כי עלת היין הוא האדמימות , כמו שאמר "אל תרא יין כי יתאדם" (מש' כג , לא). וחמר הוא פעל עבר; ואדום הוא 'אחמר' בערבי. ואמר , כי הכוס הוא מלא מסך , ופירושו: מזג , מן "מסכה יינה" (מש' ט , ב). ואמר: ויגר מזה - כי כל כך יהיה מלא הכוס , עד שיגיר היין שבתוכו מזה ומזה. וזכר הכוס בלשון זכר באמרו מלא , ויגר , והוא בלשון נקבה ברוב; אך שמריה - שמרי הכוס , כי נזכר בלשון נקבה ברוב. (י) ואני אגיד - אומר ישראל: ואני אגיד לעולם נקמת האויבים שאראה , ואזמרה על זה לאלהי יעקב , שלא נְטָשׁוֹ בגלות ונקם נקמתו. (יא) וכל קרני רשעים אגדע - כשתרוממנה קרנות צדיק בצאת ישראל מהגלות , שהוא צדיק באומות , אגדע כל קרני רשעים - שלא תשאר מלכות כי אם לישראל; כמו שאומר בחלום נבוכד נצר: "מלכו די לעלמין לא תתחבל" (דנ' ב , מד); ואמר "תדק ותסף כל אילין מלכותא והיא תקום לעלמיא" (שם). ואמר אגדע - כי ישראל יגדעו אותם במלחמת גוג ומגוג.