מאגר הכתר תהלים פרק עט עם פירוש ראב"ע פירוש א

פרק עט
(א) מזמור לאסף אלהים באו גוים - הזכרתי מחלוקת המפרשים בתחלת הספר (בהקדמה). יש אומרים , כי מזמור - דבר שֶנִּזְמַר ונכרת מרבים; אולי קינות היו. או טעם מזמור - שראה ברוח הקודש , בעבור מה שכתב באחרונה , כי ישראל היו עמו ונחלתו (ראה להלן , יג). וטעם אלהים - איך הוא אלהים , וגברה יד בני אדם על חסידיו ועל מקום קדשו?! בנחלתך - ארץ ישראל. לעיים - מקומות שפלים; והפך זה: "נכון יהיה הר בית יי'" (יש' ב , ב). ויש אומרים (ראה רס"ג תהלים): מקום שאין שם יישוב. או: שחפרו ירושלם לבקש מטמונות (ע"פ איוב ג , כא). (ב) נתנו - קשור זה הפסוק , כי החסידים לא נקברו ב"עיים" (לעיל , א) , הדומים לקברים. (ג) שפכו - דעת השופכים , כי אין דורש דמם , כמים שהם מותרים. (ד) היינו - הנשארים ממנו. (ה) עד מה יי' תאנף לנצח - בנו. תבער כמו אש קנאתך - בעבור שעבדו ישראל אלהים אחרים; ולמה לא תקנא בזרים? (ו) שפוך. ועל ממלכות - כמו 'אל הממלכות'; כמו "אל יסוד המזבח" (שמ' כט , יב). (ז) כי. לא די שלא תקנא בעבור שלא ידעוך (ראה לעיל , ו) , עד שאכלו את יעקב , שידע אותך. (ח) אל. מפרשים רבים אמרו , כי ראשונים - תאר לעוונות. והנכון בעיני , כי עוונות סמוך ל'אבות ראשונים'; ומלת יקדמונו - כנגד ראשונים. וטעם כי דלונו מאד - אין לנו כח ואין לאל ידינו; על כן נבקש רחמים. (ט) עזרנו - הטעם: עזרנו עד שנכבד שמך. או: עזרנו בעבור כבוד שמך , שנקרא שמך עלינו (ע"פ יר' יד , ט); על כן אחריו: (י) למה. טעם לעינינו - שנהייה חיים , לפני מותנו. ודם עבדיך - הוא הנזכר בתחלת המזמור (לעיל , ג). (יא) תבא (בנוסחנו: תבוא) - בעבור היות ישראל בגלות , כאסיר בבית כלא. הותר - מגזרת 'הותירם' (ראה יר' מד , ז) , שהם מוכנים למות. ומשקל תמותה - "תשועה" (ש"א יא , ט); "תקומה" (וי' כו , לז); "תרועה" (וי' כג , כד). ורבי משה אמר , כי הותר - הסר יתרם ופתח קשורם; בעבור שהזכיר אסיר. (יג) ואנחנו עמך - אנחנו הנודעים שהם עמך. אז נודה לך , בפדותך אותנו.