פרק פא
[א]
לַמְנַצֵּ֬חַ
׀
עַֽל־הַגִּתִּ֬ית
לְאָסָֽף:
פ
[ב]
הַ֭רְנִינוּ
לֵאלֹהִ֣ים
עוּזֵּ֑נוּ
הָ֝רִ֗יעוּ
לֵאלֹהֵ֥י
יַעֲקֹֽב:
[ג]
שְֽׂאוּ־זִ֭מְרָה
וּתְנוּ־תֹ֑ף
כִּנּ֖וֹר
נָעִ֣ים
עִם־נָֽבֶל:
[ד]
תִּקְע֣וּ
בַחֹ֣דֶשׁ
שׁוֹפָ֑ר
בַּ֝כֵּ֗סֶה
לְי֣וֹם
חַגֵּֽנוּ:
[ה]
כִּ֤י
חֹ֣ק
לְיִשְׂרָאֵ֣ל
ה֑וּא
מִ֝שְׁפָּ֗ט
לֵאלֹהֵ֥י
יַעֲקֹֽב:
[ו]
עֵד֤וּת׀
בִּיה֮וֹסֵ֤ף
שָׂמ֗וֹ
בְּ֭צֵאתוֹ
עַל־אֶ֣רֶץ
מִצְרָ֑יִם
שְׂפַ֖ת
לֹא־יָדַ֣עְתִּי
אֶשְׁמָֽע:
[ז]
הֲסִיר֣וֹתִי
מִסֵּ֣בֶל
שִׁכְמ֑וֹ
כַּ֝פָּ֗יו
מִדּ֥וּד
תַּעֲבֹֽרְנָה:
[ח]
בַּצָּרָ֥ה
קָרָ֗אתָ
וָאֲחַ֫לְּצֶ֥ךָּ
אֶ֭עֶנְךָ
בְּסֵ֣תֶר
רַ֑עַם
אֶבְחָנְךָ֨
עַל־מֵ֖י
מְרִיבָ֣ה
סֶֽלָה:
[ט]
שְׁמַ֣ע
עַ֭מִּי
וְאָעִ֣ידָה
בָּ֑ךְ
יִ֝שְׂרָאֵ֗ל
אִם־תִּֽשְׁמַֽע־לִֽי:
[י]
לֹא־יִהְיֶ֣ה
בְ֭ךָ
אֵ֣ל
זָ֑ר
וְלֹ֥א
תִ֝שְׁתַּחֲוֶ֗ה
לְאֵ֣ל
נֵכָֽר:
[יא]
אָֽנֹכִ֨י׀
יְ֮הוָ֤ה
אֱלֹהֶ֗יךָ
הַֽ֭מַּעַלְךָ
מֵאֶ֣רֶץ
מִצְרָ֑יִם
הַרְחֶב־פִּ֝יךָ
וַאֲמַלְאֵֽהוּ:
[יב]
וְלֹא־שָׁמַ֣ע
עַמִּ֣י
לְקוֹלִ֑י
וְ֝יִשְׂרָאֵ֗ל
לֹא־אָ֥בָה
לִֽי:
[יג]
וָ֭אֲשַׁלְּחֵהוּ
בִּשְׁרִיר֣וּת
לִבָּ֑ם
יֵ֝לְכ֗וּ
בְּֽמוֹעֲצ֖וֹתֵיהֶֽם:
[יד]
ל֗וּ
עַ֭מִּי
שֹׁמֵ֣עַֽ
לִ֑י
יִ֝שְׂרָאֵ֗ל
בִּדְרָכַ֥י
יְהַלֵּֽכוּ:
[טו]
כִּ֭מְעַט
אוֹיְבֵיהֶ֣ם
אַכְנִ֑יעַ
וְעַ֥ל
צָ֝רֵיהֶ֗ם
אָשִׁ֥יב
יָדִֽי:
[טז]
מְשַׂנְאֵ֣י
יְ֭הוָה
יְכַחֲשׁוּ־ל֑וֹ
וִיהִ֖י
עִתָּ֣ם
לְעוֹלָֽם:
[יז]
וַֽ֭יַּאֲכִילֵהוּ
מֵחֵ֣לֶב
חִטָּ֑ה
וּ֝מִצּ֗וּר
דְּבַ֣שׁ
אַשְׂבִּיעֶֽךָ:
פ
פרק פא
(א)
על
הגתית
-
כלי
שיר
הבא
מגת.
(ב)
הריעו
-
בראש
השנה
(ראה
ר"ה
ל
,
ב).
(ג)
כנור
נעים
עם
נבל
-
רבי
חייא
בר
אבא
אמר:
הוא
נבל
הוא
כנור;
ורבי
שמעון
אמר:
נימין
יתירות
בין
זה
לזה
(שו"ט
פא
,
ג).
למה
נקרא
שמו
נבל?
שהוא
מנבל
כל
מיני
זמר.
(ד)
בחדש
-
בחידוש
הלבנה.
בכסה
-
יום
מועד
קבוע
לכך
,
וכן
"ליום
הכסא
יבא
לביתו"
(בנוסחנו:
ביתו;
מש'
ז
,
כ)
-
למועד
הקבוע
(ראה
ביצה
טז
,
א).
(ה)
כי
חק
לישראל
הוא
מאת
הקדוש
ברוך
הוא
לתקוע
באותו
יום
,
והוא
יום
המשפט
להקדוש
ברוך
הוא.
(ו)
עדות
ביהוסף
שמו
-
בראש
השנה
יצא
יוסף
מבית
האסורים
(ראה
ר"ה
י
,
ב).
שפת
לא
ידעתי
אשמע
-
מפורש
במסכת
סוטה
(לו
,
ב)
,
שלימדו
גבריאל
שבעים
לשון.
(ז)
מדוד
-
מעבדות
,
לבשל
קדירות
כדרך
עבדים;
מדוד
-
קדירה
,
כמו
"והכה
בכיור
או
בדוד"
(ש"א
ב
,
יד;
ראה
שו"ט
פא
,
ז).
(ח)
בצרה
קראת
-
כולכם
קראתם
מצרת
עבדות
סבלות
מצרים
,
ואחלץ
אתכם.
אענך
בסתר
רעם
-
אתה
קראתני
בסתר
,
ביני
ובינך
,
ואני
עניתיך
בקול
רעם;
הודעתי
גבורות
ונוראות
בפרהסיא.
אבחנך
על
מי
מריבה
-
ואע"פ
שגלוי
ובחון
לפני
,
שאתם
עתידים
להמרות
במי
מריבה
(ראה
במ'
כ);
כך
שנויה
במכילתא
(מכיל'
יתרו
בחדש
א).
(ט)
שמעה
(בנוסחנו:
שמע)
עמי
-
אחרי
שכל
זאת
עשיתי
לך
,
כְּדַי
אתה
לשמוע
לי.
(יא)
הרחב
פיך
-
לשאל
ממני
כל
תאות
לבך.
ואמלאהו
-
ככל
אשר
תשאל
,
אמלא.
(יג)
בשרירות
לבם
-
במראית
לבם;
כמו
"למען
שוררי"
(תה'
ה
,
ט).
(יד-טז)
לו
עמי
שומע
לי
-
עדיין
אם
היו
רוצים
לשוב
ולשמוע
אלי
,
כמעט
אויביהם
אכניע
-
בשעה
מועטת
הייתי
מכניע
אויביהם.
אשיב
ידי
-
אשיב
מכתי
מעליכם
לתת
אותה
עליהם
,
ואז
משנאי
יי'
יכחשו
לו
,
ויהי
עת
פורענותם
לעולם.
(יז)
ויאכילהו
-
לישראל
,
ומצור
השביעם
דבש
כשהלכו
בדרכיו
,
כעיניין
שנאמר
"ויניקהו
דבש
מסלע"
(דב'
לב
,
יג).