מאגר הכתר תהלים פרק פא עם פירוש רש"י

פרק פא
[א] לַמְנַצֵּ֬חַ ׀ עַֽל־הַגִּתִּ֬ית לְאָסָֽף: פ
[ב] הַ֭רְנִינוּ לֵאלֹהִ֣ים עוּזֵּ֑נוּ הָ֝רִ֗יעוּ לֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב:
[ג] שְֽׂאוּ־זִ֭מְרָה וּתְנוּ־תֹ֑ף כִּנּ֖וֹר נָעִ֣ים עִם־נָֽבֶל:
[ד] תִּקְע֣וּ בַחֹ֣דֶשׁ שׁוֹפָ֑ר בַּ֝כֵּ֗סֶה לְי֣וֹם חַגֵּֽנוּ:
[ה] כִּ֤י חֹ֣ק לְיִשְׂרָאֵ֣ל ה֑וּא מִ֝שְׁפָּ֗ט לֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב:
[ו] עֵד֤וּת׀ בִּיה֮וֹסֵ֤ף שָׂמ֗וֹ בְּ֭צֵאתוֹ עַל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם שְׂפַ֖ת לֹא־יָדַ֣עְתִּי אֶשְׁמָֽע:
[ז] הֲסִיר֣וֹתִי מִסֵּ֣בֶל שִׁכְמ֑וֹ כַּ֝פָּ֗יו מִדּ֥וּד תַּעֲבֹֽרְנָה:
[ח] בַּצָּרָ֥ה קָרָ֗אתָ וָאֲחַ֫לְּצֶ֥ךָּ אֶ֭עֶנְךָ בְּסֵ֣תֶר רַ֑עַם אֶבְחָנְךָ֨ עַל־מֵ֖י מְרִיבָ֣ה סֶֽלָה:
[ט] שְׁמַ֣ע עַ֭מִּי וְאָעִ֣ידָה בָּ֑ךְ יִ֝שְׂרָאֵ֗ל אִם־תִּֽשְׁמַֽע־לִֽי:
[י] לֹא־יִהְיֶ֣ה בְ֭ךָ אֵ֣ל זָ֑ר וְלֹ֥א תִ֝שְׁתַּחֲוֶ֗ה לְאֵ֣ל נֵכָֽר:
[יא] אָֽנֹכִ֨י׀ יְ֮הוָ֤ה אֱלֹהֶ֗יךָ הַֽ֭מַּעַלְךָ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הַרְחֶב־פִּ֝יךָ וַאֲמַלְאֵֽהוּ:
[יב] וְלֹא־שָׁמַ֣ע עַמִּ֣י לְקוֹלִ֑י וְ֝יִשְׂרָאֵ֗ל לֹא־אָ֥בָה לִֽי:
[יג] וָ֭אֲשַׁלְּחֵהוּ בִּשְׁרִיר֣וּת לִבָּ֑ם יֵ֝לְכ֗וּ בְּֽמוֹעֲצ֖וֹתֵיהֶֽם:
[יד] ל֗וּ עַ֭מִּי שֹׁמֵ֣עַֽ לִ֑י יִ֝שְׂרָאֵ֗ל בִּדְרָכַ֥י יְהַלֵּֽכוּ:
[טו] כִּ֭מְעַט אוֹיְבֵיהֶ֣ם אַכְנִ֑יעַ וְעַ֥ל צָ֝רֵיהֶ֗ם אָשִׁ֥יב יָדִֽי:
[טז] מְשַׂנְאֵ֣י יְ֭הוָה יְכַחֲשׁוּ־ל֑וֹ וִיהִ֖י עִתָּ֣ם לְעוֹלָֽם:
[יז] וַֽ֭יַּאֲכִילֵהוּ מֵחֵ֣לֶב חִטָּ֑ה וּ֝מִצּ֗וּר דְּבַ֣שׁ אַשְׂבִּיעֶֽךָ: פ

פרק פא
(א) על הגתית - כלי שיר הבא מגת. (ב) הריעו - בראש השנה (ראה ר"ה ל , ב). (ג) כנור נעים עם נבל - רבי חייא בר אבא אמר: הוא נבל הוא כנור; ורבי שמעון אמר: נימין יתירות בין זה לזה (שו"ט פא , ג). למה נקרא שמו נבל? שהוא מנבל כל מיני זמר. (ד) בחדש - בחידוש הלבנה. בכסה - יום מועד קבוע לכך , וכן "ליום הכסא יבא לביתו" (בנוסחנו: ביתו; מש' ז , כ) - למועד הקבוע (ראה ביצה טז , א). (ה) כי חק לישראל הוא מאת הקדוש ברוך הוא לתקוע באותו יום , והוא יום המשפט להקדוש ברוך הוא. (ו) עדות ביהוסף שמו - בראש השנה יצא יוסף מבית האסורים (ראה ר"ה י , ב). שפת לא ידעתי אשמע - מפורש במסכת סוטה (לו , ב) , שלימדו גבריאל שבעים לשון. (ז) מדוד - מעבדות , לבשל קדירות כדרך עבדים; מדוד - קדירה , כמו "והכה בכיור או בדוד" (ש"א ב , יד; ראה שו"ט פא , ז). (ח) בצרה קראת - כולכם קראתם מצרת עבדות סבלות מצרים , ואחלץ אתכם. אענך בסתר רעם - אתה קראתני בסתר , ביני ובינך , ואני עניתיך בקול רעם; הודעתי גבורות ונוראות בפרהסיא. אבחנך על מי מריבה - ואע"פ שגלוי ובחון לפני , שאתם עתידים להמרות במי מריבה (ראה במ' כ); כך שנויה במכילתא (מכיל' יתרו בחדש א). (ט) שמעה (בנוסחנו: שמע) עמי - אחרי שכל זאת עשיתי לך , כְּדַי אתה לשמוע לי. (יא) הרחב פיך - לשאל ממני כל תאות לבך. ואמלאהו - ככל אשר תשאל , אמלא. (יג) בשרירות לבם - במראית לבם; כמו "למען שוררי" (תה' ה , ט). (יד-טז) לו עמי שומע לי - עדיין אם היו רוצים לשוב ולשמוע אלי , כמעט אויביהם אכניע - בשעה מועטת הייתי מכניע אויביהם. אשיב ידי - אשיב מכתי מעליכם לתת אותה עליהם , ואז משנאי יי' יכחשו לו , ויהי עת פורענותם לעולם. (יז) ויאכילהו - לישראל , ומצור השביעם דבש כשהלכו בדרכיו , כעיניין שנאמר "ויניקהו דבש מסלע" (דב' לב , יג).