פרק פב
[א]
מִזְמ֗וֹר
לְאָ֫סָ֥ף
פ
אֱֽלֹהִ֗ים
נִצָּ֥ב
בַּעֲדַת־אֵ֑ל
בְּקֶ֖רֶב
אֱלֹהִ֣ים
יִשְׁפֹּֽט:
[ב]
עַד־מָתַ֥י
תִּשְׁפְּטוּ־עָ֑וֶל
וּפְנֵ֥י
רְ֝שָׁעִ֗ים
תִּשְׂאוּ־סֶֽלָה:
[ג]
שִׁפְטוּ־דַ֥ל
וְיָת֑וֹם
עָנִ֖י
וָרָ֣שׁ
הַצְדִּֽיקוּ:
[ד]
פַּלְּטוּ־דַ֥ל
וְאֶבְי֑וֹן
מִיַּ֖ד
רְשָׁעִ֣ים
הַצִּֽילוּ:
[ה]
לֹ֤א
יָדְע֨וּ׀
וְלֹ֥א
יָבִ֗ינוּ
בַּחֲשֵׁכָ֥ה
יִתְהַלָּ֑כוּ
יִ֝מּ֗וֹטוּ
כָּל־מ֥וֹסְדֵי
אָֽרֶץ:
[ו]
אֲֽנִי־אָ֭מַרְתִּי
אֱלֹהִ֣ים
אַתֶּ֑ם
וּבְנֵ֖י
עֶלְי֣וֹן
כֻּלְּכֶֽם:
[ז]
אָ֭כֵן
כְּאָדָ֣ם
תְּמוּת֑וּן
וּכְאַחַ֖ד
הַשָּׂרִ֣ים
תִּפֹּֽלוּ:
[ח]
קוּמָ֣ה
אֱ֭לֹהִים
שָׁפְטָ֣ה
הָאָ֑רֶץ
כִּֽי־אַתָּ֥ה
תִ֝נְחַ֗ל
בְּכָל־הַגּוֹיִֽם:
פ
פרק פב
(א)
מזמור
לאסף
אלהים
נצב
בעדת
אל
בקרב
אלהים
ישפוט
-
זה
המזמור
נאמר
על
השופטים
שהיו
שופטים
בעָוֶל
,
אולי
היו
בימי
יהושפט.
כי
ראינו
,
כי
בשובו
מרמות
גלעד
והשיב
ישראל
בתשובה
,
העמיד
שופטים
בארץ
בכל
ערי
יהודה
(ראה
דה"ב
יט
,
ה)
והזהירם
מאד
,
ואמר
להם:
"ראו
מה
אתם
עושים
כי
לא
לאדם
תשפטו
כי
ליי'"
וגו'
(שם
,
ו);
ואמר:
"ועתה
יהי
פחד
יי'
עליכם
שמרו
ועשו
כי
אין
עם
יי'
אלהינו
עולה
ומשוא
פנים
ומקח
שוחד"
(שם
,
ז).
נראה
,
כי
היו
שופטים
קודם
זה
בעָוֶל
,
עד
שהוצרך
להעמיד
שופטים
אחרים
,
והזהירם
מאד
בדבר
המשפט.
אמר:
אלהים
נצב
בעדת
אל
,
כלומר:
כבודו
עמהם
להשגיח
במעשיהם
יותר
משאר
אומות
,
לפקוד
עליהם
במעשיהם;
כמו
שכתוב
"רק
אתכם
ידעתי
מכל
משפחות
האדמה
על
כן
אפקד
עליכם
את
כל
עונותיכם"
(עמ'
ג
,
ב).
בקרב
אלהים
-
בקרב
הדיינים
הוא
,
לראות
,
אם
ישפטו
הישר
כמו
שצוה
אותם;
ואם
לא
יעשו
כן
,
הוא
יודע
ופוקד
עליהם
עונותם.
(ב)
עד
מתי.
ופני
רשעים
-
לפי
שהם
חזקים
וגדולים
ועשירים
,
תשאו
פניהם
ולא
תקחו
מידם
משפט
העניים.
(ג)
שפטו
דל
-
קחו
משפטם
מהעושקים
מהם
ממונם.
הצדיקו
-
כשהיה
הצדק
עמהם
הצדיקו
אותם
,
ולא
תיראו
מהעושקים
ולא
תשאו
פניהם.
(ד)
פלטו
דל
-
שלא
יעשקוהו
בגופו.
(ה)
לא
ידעו
ולא
יבינו
-
השופטים
משפט
עוליהם
,
כאלו
לא
ידעו
ולא
יבינו
דבר
המשפט;
ובחשכה
יתהלכו
-
כי
השוחד
יעורם
(ראה
דב'
טז
,
יט).
ימוטו
כל
מוסדי
ארץ
-
מפני
מעשיהם
ראוי
שימוטו
כל
מוסדי
ארץ
ויחרב
העולם
,
כי
המבול
בא
לעולם
מפני
החמס
(ראה
בר'
ו
,
יג).
(ו)
אני
אמרתי
אלהים
אתם
-
כי
השופטים
נקראו
'אלהים'
,
כשהם
שופטים
אמת
,
כמו
שאמר
"עד
האלהים
יבא
דבר
שניהם"
(שמ'
כב
,
ח);
כמו
שנקראו
צבאות
מעלה
'אלהים'
,
שעושים
שליחות
בוראם
לשפט
ולנהוג
העולם;
ועליהם
נאמר
"אלהי
האלהים
ואדני
האדנים"
(דב'
י
,
יז)
-
אומר
,
כי
הקדוש
ברוך
הוא
הוא
אלהי
צבאות
מעלה
,
שהם
אלהים
ואדנים
ומנהיגים
העולם
במצות
בוראם.
אני
אמרתי
שתהיו
אלהים
באמת
,
ותדמו
לבני
עליון
,
שנקראו
גם
כן
'אלהים'
(ראה
פירושו
יהו'
כד
,
כד)
,
ותשפטו
באמת
וביושר;
כי
יש
לכם
שתוף
עם
בני
עליון
בנשמה.
(ז)
אכן
כאדם
תמותון
-
אכן
אני
רואה
במעשיכם
,
שתשחיתו
מעלת
נשמתכם
,
וכשתמותון
תמותון
כאחד
האדם
,
ותמות
נשמתכם
עם
הגוף
שהוא
אדם
,
ולא
תעלה
עם
בני
עליון.
וכאחד
השרים
תפלו
-
השרים
שהם
שופטים
ונוהגים
בני
אדם
כפי
גאותם
וגדֻלתם
,
ומבזים
השפלים
בבני
אדם
ועושקים
אותם
-
כן
תפלו
אתם
כשתמותון
,
כי
בדרכיהם
אתם
הולכים.
(ח)
קומה
אלהים
-
אחר
שאין
השופטים
שופטי
אמת
,
צריך
שתשפט
אתה
הארץ
,
ותקח
משפט
העניים
מעושקיהם.
כי
אתה
תנחל
בכל
הגוים
-
אתה
תנחל
העניים
והעשוקים
באי
זה
עם
שיהיו
,
כלומר:
הם
עמך
ונחלתך
(ע"פ
דב'
ט
,
כט)
,
כי
בָּרֹב
העניים
והעשוקים
הם
דכאי
רוח
(ע"פ
תה'
לד
,
יט)
ואנשי
אמת
(ע"פ
שמ'
יח
,
כא).