מאגר הכתר תהלים פרק פו עם פירוש ראב"ע פירוש א

פרק פו
(א) תפלה לדוד הטה יי' אזנך ענני כי עני - דרך צחות. ועני ואביון - בעיניו , או כנגד מלכי הגוים; או התפלל זאת התפלה לפני מלכו. (ב) שמרה - יש אומרים , כי שמרה - פועל עבר , כמו "זכרה ירושלם" (איכה א , ז): כי נפשי שמרה מה שראוי לשמור עד היותי חסיד. ויאמר רבי יהודה בן בלעם , כי הטעם: שמור נפשי עד שאהיה תמיד חסיד. והנכון , שמלת שמרה נפשי - כמו "שמרה נפשי והצילני" (תה' כה , כ) , כי אני חסיד. ואיננו זר , כי במזמור יש "זדים קמו עלי" (להלן , יד); גם הוא אמר "לא תתן חסידך" (תה' טז , י); "יגמלני... כצדקי" (תה' יח , כא). (ג) חנני - אין לי מה אעשה , רק שאקרא אליך כל היום , שתחנני. (ד) שמח. טעם אליך יי' (בנוסחנו: אדני) נפשי אשא - כדרך "ואליו הוא נושא את נפשו" (דב' כד , טו). (ה) כי. טוב - לטובים. וסלח - לחטאים. ורב חסד לכל קוראיך - כנגד "כי אליך אקרא כל היום" (לעיל , ג). (ו) האזינה - שתעשה חסד עמי , כי אתה רב חסד (ע"פ שמ' לד , ו). (ז-ח) ביום - לא אקרא לנסותך ולא לשוא , כי אני בצרה. וטעם כי תענני - שאדע דעת אמת כי תענני , בעבור שאין כמוך באלהים יי' (בנוסחנו: אדני) , כדברי משה: "כיי' אלהינו בכל קראינו אליו" (דב' ד , ז). (ט) כל. כאשר יראו הגוים שסבבוני , כי אני בצרה גדולה , כאשר יספרו לאחרים שהושעתני "כי אני עני ואביון" (ראה לעיל , א) - אז יבואו אליך הגוים , לכבוד שמך. (י) כי. אז יספרו הגוים גדולתך ויכחשו אלהיהם , ויודו כי אתה אלהים לבדך , ואלהיהם אינם אלהים. (יא) הורני - בראותי בדרך נבואה כי יענהו השם , והוא מתחנן לתקן לו סבות ועלילות , להוסיף ליראה את שמך. ומלת יחד - מגזרת "יחיד" (תה' כה , טז); או: חבר , מגזרת "יחד" (דב' לג , ה). (יב) אודך - על החסד שגמלתני , הכתוב אחריו (להלן , יג). הוסיף דוד במלת עצמו לעולם - יותר מן הגוים , שאמר עליהם "ויכבדו" (לעיל , ט); והוסיף על הגוים המכבדים שמו מלת לעולם. (יג) כי. תחתיה - תואר לשאול: "כי לא שאול תודך" (יש' לח , יח). (יד) אלהים. זדים - כנגד "כי חסיד אני" (לעיל , ב) , ועריצים - כנגד "כי עני ואביון" (לעיל , א). (יז) עשה. טעם אות - שיפלא בעיני הרואים. ונחמתני - מהצרות שעברו עלי.