מאגר הכתר משלי פרק ג עם פירוש רש"י

פרק ג
[א] בְּ֭נִי תּוֹרָתִ֣י אַל־תִּשְׁכָּ֑ח וּ֝מִצְוֺתַ֗י יִצֹּ֥ר לִבֶּֽךָ:
[ב] כִּ֤י אֹ֣רֶךְ יָ֭מִים וּשְׁנ֣וֹת חַיִּ֑ים וְ֝שָׁל֗וֹם יוֹסִ֥יפוּ לָֽךְ:
[ג] חֶ֥סֶד וֶאֱמֶ֗ת אַֽל־יַ֫עַזְבֻ֥ךָ קָשְׁרֵ֥ם עַל־גַּרְגְּרוֹתֶ֑יךָ כָּ֝תְבֵ֗ם עַל־ל֥וּחַ לִבֶּֽךָ:
[ד] וּמְצָא־חֵ֥ן וְשֵֽׂכֶל־ט֑וֹב בְּעֵינֵ֖י אֱלֹהִ֣ים וְאָדָֽם:
[ה] בְּטַ֣ח אֶל־יְ֭הוָה בְּכָל־לִבֶּ֑ךָ וְאֶל־בִּ֥֝ינָתְךָ֗ אַל־תִּשָּׁעֵֽן:
[ו] בְּכָל־דְּרָכֶ֥יךָ דָעֵ֑הוּ וְ֝ה֗וּא יְיַשֵּׁ֥ר אֹֽרְחֹתֶֽיךָ:
[ז] אַל־תְּהִ֣י חָכָ֣ם בְּעֵינֶ֑יךָ יְרָ֥א אֶת־יְ֝הוָ֗ה וְס֣וּר מֵרָֽע:
[ח] רִ֭פְאוּת תְּהִ֣י לְשָׁרֶּ֑ךָ וְ֝שִׁקּ֗וּי לְעַצְמוֹתֶֽיךָ:
[ט] כַּבֵּ֣ד אֶת־יְ֭הוָה מֵהוֹנֶ֑ךָ וּ֝מֵרֵאשִׁ֗ית כָּל־תְּבוּאָתֶֽךָ:
[י] וְיִמָּלְא֣וּ אֲסָמֶ֣יךָ שָׂבָ֑ע וְ֝תִיר֗וֹשׁ יְקָבֶ֥יךָ יִפְרֹֽצוּ: פ
[יא] מוּסַ֣ר יְ֭הוָה בְּנִ֣י אַל־תִּמְאָ֑ס וְאַל־תָּ֝קֹ֗ץ בְּתוֹכַחְתּֽוֹ:
[יב] כִּ֤י אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְהוָ֣ה יוֹכִ֑יחַ וּ֝כְאָ֗ב אֶת־בֵּ֥ן יִרְצֶֽה:
[יג] אַשְׁרֵ֣י אָ֭דָם מָצָ֣א חָכְמָ֑ה וְ֝אָדָ֗ם יָפִ֥יק תְּבוּנָֽה:
[יד] כִּ֤י ט֣וֹב סַ֭חְרָהּ מִסְּחַר־כָּ֑סֶף וּ֝מֵחָר֗וּץ תְּבוּאָתָֽהּ:
[טו] יְקָ֣רָה הִ֭יא מִפְּנִיִ֑ים מִפְּנִינִ֑ים וְכָל־חֲ֝פָצֶ֗יךָ לֹ֣א יִֽשְׁווּ־בָֽהּ:
[טז] אֹ֣רֶךְ יָ֭מִים בִּֽימִינָ֑הּ בִּ֝שְׂמֹאולָ֗הּ עֹ֣שֶׁר וְכָבֽוֹד:
[יז] דְּרָכֶ֥יהָ דַרְכֵי־נֹ֑עַם וְֽכָל־נְתִ֖יבוֹתֶ֣יהָ שָׁלֽוֹם:
[יח] עֵץ־חַיִּ֣ים הִ֭יא לַמַּחֲזִיקִ֣ים בָּ֑הּ וְֽתֹמְכֶ֥יהָ מְאֻשָּֽׁר: פ
[יט] יְֽהוָ֗ה בְּחָכְמָ֥ה יָסַד־אָ֑רֶץ כּוֹנֵ֥ן שָׁ֝מַ֗יִם בִּתְבוּנָֽה:
[כ] בְּ֭דַעְתּוֹ תְּהוֹמ֣וֹת נִבְקָ֑עוּ וּ֝שְׁחָקִ֗ים יִרְעֲפוּ־טָֽל:
[כא] בְּ֭נִי אַל־יָלֻ֣זוּ מֵעֵינֶ֑יךָ נְצֹ֥ר תֻּ֝שִׁיָּ֗ה וּמְזִמָּֽה:
[כב] וְיִֽהְי֣וּ חַיִּ֣ים לְנַפְשֶׁ֑ךָ וְ֝חֵ֗ן לְגַרְגְּרֹתֶֽיךָ:
[כג] אָ֤ז תֵּלֵ֣ךְ לָבֶ֣טַח דַּרְכֶּ֑ךָ וְ֝רַגְלְךָ֗ לֹ֣א תִגּֽוֹף:
[כד] אִם־תִּשְׁכַּ֥ב לֹֽא־תִפְחָ֑ד וְ֝שָׁכַבְתָּ֗ וְֽעָרְבָ֥ה שְׁנָתֶֽךָ:
[כה] אַל־תִּ֭ירָא מִפַּ֣חַד פִּתְאֹ֑ם וּמִשֹּׁאַ֥ת רְ֝שָׁעִ֗ים כִּ֣י תָבֹֽא:
[כו] כִּֽי־יְ֭הוָה יִֽהְיֶ֣ה בְכִסְלֶ֑ךָ וְשָׁמַ֖ר רַגְלְךָ֣ מִלָּֽכֶד:
[כז] אַל־תִּמְנַע־ט֥וֹב מִבְּעָלָ֑יו בִּֽהְי֨וֹת לְאֵ֖ל יָדְיךָ֣ יָדְךָ֣ לַעֲשֽׂוֹת:
[כח] אַל־תֹּ֮אמַ֤ר לְרֵעֲיךָ֨׀ לְרֵעֲךָ֨׀ לֵ֣ךְ וָ֭שׁוּב וּמָחָ֥ר אֶתֵּ֗ן וְיֵ֣שׁ אִתָּֽךְ:
[כט] אַל־תַּחֲרֹ֣שׁ עַל־רֵעֲךָ֣ רָעָ֑ה וְהֽוּא־יוֹשֵׁ֖ב לָבֶ֣טַח אִתָּֽךְ:
[ל] אַל־תָּרִ֣וב תָּרִ֣יב עִם־אָדָ֣ם חִנָּ֑ם אִם־לֹ֖א גְמָלְךָ֣ רָעָֽה:
[לא] אַל־תְּ֭קַנֵּא בְּאִ֣ישׁ חָמָ֑ס וְאַל־תִּ֝בְחַ֗ר בְּכָל־דְּרָכָֽיו:
[לב] כִּ֤י תוֹעֲבַ֣ת יְהוָ֣ה נָל֑וֹז וְֽאֶת־יְשָׁרִ֥ים סוֹדֽוֹ:
[לג] מְאֵרַ֣ת יְ֭הוָה בְּבֵ֣ית רָשָׁ֑ע וּנְוֵ֖ה צַדִּיקִ֣ים יְבָרֵֽךְ:
[לד] אִם־לַלֵּצִ֥ים הֽוּא־יָלִ֑יץ וְ֝לַעֲנָיִ֗ים וְ֝לַעֲנָוִ֗ים יִתֶּן־חֵֽן:
[לה] כָּ֭בוֹד חֲכָמִ֣ים יִנְחָ֑לוּ וּ֝כְסִילִ֗ים מֵרִ֥ים קָלֽוֹן: פ

פרק ג
(ב) אורך ימים וגו' ושלום יוסיפו לך - תורתי ומצותי (ראה לעיל , א). (ה) בטח ביי' (בנוסחנו: אל יי') - ופזר מעותיך לבקש לך רב ללמוד ממנו , ואל בינתך אל תשען. (ז) אל תהי חכם בעיניך - להיות מואס בדברי מוכיחך. (ח) רפאות תהי לשרך - החכמה. שרך - כמו "שררך" (שה"ש ז , ג) , וזהו טיבורך. ושקוי לעצמותיך - הוא המוח , כענין שנאמר "ומוח עצמותיו ישוקה" (איוב כא , כד). (ט) מהונך - מכל מה שחננך , אפילו מקול ערב: אל תקרי מהונך אלא 'מגרונך'. ומראשית - אלו תרומות ומעשרות. (יא) מוסר יי' בני אל תמאס - אם יבואו עליך יסורין , יהיו חביבין עליך (ראה תנח' יתרו טז). ולא תקוץ - מלשון "קצתי בחיי" (בר' כז , מו). (יב) וכאב את בן ירצה - שרוצה בבנו להטיב לו ויפייסהו לאחר שמכהו בשבט , כן יערב לך הטובה אחר המכה. (יג) אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה - שלומד חכמה עד ששגורה היא להוציא מפיו. (יד) כי טוב סחרה מסחר כסף - כל חלופין שאדם מחליף בסחורה , זה נוטל זה וזה נוטל זה; אבל האומר לחבירו: שנה לי פרקך , ואני אשנה לך פרקי - נמצאו שניהם ביד כל אחד ואחד. חרוץ - מין זהב הוא. (טו) וכל חפציך - כל חמדותיך. לא ישוו בה - לא יהיו שוין בשוויה ודמיהן בדמיה. (טז) בימינה - למיימינים בה ועוסקים בה לשמה , אורך ימים , וכל שכן עושר וכבוד. ולמשמאילים בה , שעוסקים בה שלא לשמה , מכל מקום עושר וכבוד יש (ראה שבת סג , א). (יח) למחזיקים בה - לאוחזים בה; כמו "וישלח ידו ויחזק בו" (שמ' ד , ד). ותומכיה מאושר - המתקרבים לה. וכן כל לשון 'תמיכה' שבספר זה - שהוא אוחז בה. (יט) יי' בחכמה יסד ארץ - ע"פ התורה , והיא התורה והיא התבונה והוא הדעת. ואחר שכל העולם נברא בהם , לכך: (כ) ירעפו - כמו 'יטיפו'. (כא) אל ילוזו מעיניך - אל יתעקמו מנגד עיניך להסירם מכנגדך. (כב) ויהיו חיים לנפשך - שהרי "עץ חיים היא" (לעיל , יח). וחן לגרגרותיך - שהרי זה שבחה האמור למעלה "וענקים לגרגרותיך" (מש' א , ט). (כג) לא תגוף - לשון "כשלון" (מש' טז , יח) , 'אצופיר' בלעז; וכן "פן תגוף באבן" (תה' צא , יב) , וכן "בטרם יתנגפו רגליכם" (יר' יג , טז) , וכן "ונגפו אשה הרה" (שמ' כא , כב). (כד-כה) ושכבת וערבה שנתך - ותנעם שנתך כשתישן , שלא תירא מפחד פתאום ומשואת - כשתבוא על הרשעים. (כו) כי יי' יהיה בכסלך - במבטחך. דבר אחר: בדברים שאתה כסיל בהן. כך מצאתי בירושלמי (פאה א , א [טו , ב]). (כז) אל תמנע טוב מבעליו - אם ראית חבירך חפץ להטיב לעניים , אל תמנעהו. בהיות לאל ידך - להחדילו. דבר אחר: אל תמנע טוב מבעליו - אל תמנע צדקה מן העני , בהיות לאל ידך לעשות צדקה , שמא יבוא יום ואין לאל ידך. (כח) וכן אל תאמר לרעך - לעני. ויש אתך - מה שתתן לו. ורבותינו פירשו (ראה ב"מ קי , ב): לך ושוב; על שכר שכיר (ראה דב' טו , יח). (כט) אל תחרוש על רעך - אל תחשוב. ואינו זז ממשמעות 'חרישה': מה דרך החורש - מכין מקום לזמן הזריעה , אף החושב רעה מכין מקום תחבולות בלבו , איך יעמוד ויעשנה. (ל) אל תריב עם אדם - להתלונן עליו. אם לא גמלך רעה - שעבר על המצוה הכתובה בתורה "ואהבת לרעך כמוך" (וי' יט , יח). ומי שהוא רשע , רשאי אתה לשונאו. (לא) אל תקנא באיש חמס - לעשות כמעשיו , אם תראהו מצליח. (לב) כי תועבת יי' נלוז - מעוות בדרכיו. ואת ישרים סודו - ועם ישרים סודו. (לד) אם ללצים - אדם נמשך אחריהם , לסוף אף הוא יהיה לץ עמהם. ולענוים יתן חן - אם לענוים יתחבר , סוף שיתנו מעשיו חן בעיניהם של בריות. (לה) כבוד חכמים ינחלו וכסילים מרים קלון - לעצמו מפריש קלון , לחלקו.