פרק ד
[א]
שמעו
בנים
מוסר
אב
והקשיבו
לדעת
בינה:
[ב]
כי
לקח
טוב
נתתי
לכם
תורתי
אל־תעזבו:
[ג]
כי־בן
הייתי
לאבי
רך
ויחיד
לפני
אמי:
[ד]
וירני
ויאמר
לי
יתמך־דברי
לבך
שמר
מצותי
וחיה:
[ה]
קנה
חכמה
קנה
בינה
אל־תשכח
ואל־תט
מאמרי־פי:
[ו]
אל־תעזבה
ותשמרך
אהבה
ותצרך:
[ז]
ראשית
חכמה
קנה
חכמה
ובכל־קנינך
קנה
בינה:
[ח]
סלסלה
ותרוממך
תכבדך
כי
תחבקנה:
[ט]
תתן
לראשך
לוית־חן
עטרת
תפארת
תמגנך:
[י]
שמע
בני
וקח
אמרי
וירבו
לך
שנות
חיים:
[יא]
בדרך
חכמה
הריתיך
הדרכתיך
במעגלי־ישר:
[יב]
בלכתך
לא־יצר
צעדך
ואם־תרוץ
לא
תכשל:
[יג]
החזק
במוסר
אל־תרף
נצרה
כי־היא
חייך:
[יד]
בארח
רשעים
אל־תבא
ואל־תאשר
בדרך
רעים:
[טו]
פרעהו
אל־תעבר־בו
שטה
מעליו
ועבר:
[טז]
כי
לא
ישנו
אם־לא
ירעו
ונגזלה
שנתם
אם־לא
יכשולו
יכשילו:
[יז]
כי
לחמו
לחם
רשע
ויין
חמסים
ישתו:
[יח]
וארח
צדיקים
כאור
נגה
הולך
ואור
עד־נכון
היום:
[יט]
דרך
רשעים
כאפלה
לא
ידעו
במה
יכשלו:
פ
[כ]
בני
לדברי
הקשיבה
לאמרי
הט־אזנך:
[כא]
אל־יליזו
מעיניך
שמרם
בתוך
לבבך:
[כב]
כי־חיים
הם
למצאיהם
ולכל־בשרו
מרפא:
[כג]
מכל־משמר
נצר
לבך
כי־ממנו
תוצאות
חיים:
[כד]
הסר
ממך
עקשות
פה
ולזות
שפתים
הרחק
ממך:
[כה]
עיניך
לנכח
יביטו
ועפעפיך
יישרו
נגדך:
[כו]
פלס
מעגל
רגלך
וכל־דרכיך
יכנו:
[כז]
אל־תט־ימין
ושמאול
הסר
רגלך
מרע:
פ