מאגר הכתר איוב פרק טז עם פירוש רמב"ן

פרק טז
(א-ב) ויען איוב ויאמר: שמעתי כאלה רבות - המענה הזה אין בו ענין מתחדש , רק יאמר לחביריו כי דבריהם הבל; ולנחם אותו הם אומרים שקרים , והם אבדן הרשעים בכוונת המשפט. ויתאונן על מכותיו וחלאיו , ודעתו לאמר כי הם על חנם , והא ראיה כי ההשגחה נעדרת. ויתלונן על חביריו השוללים ממנו צדקו , כי הוא צדיק בעיניו. שמעתי כאלה רבות - פעמים רבות יותר מדאי , כי מנחמי עמל כולכם - אתם , ואין קץ לדברי רוח (ראה להלן , ג) ועמל; על כן אתם מרבים דברים מרבים עמל והבל , כדרך המנחמים. (ג) או מה ימריצך - או , אם לא לנחם אותי אתם אומרים , רק כי חשבתם באמת שהוא כדבריכם , מה יחזק ויאמץ אותך , אתה אליפז העונה אותי , כי תענה ולא תעשה דבר רק המענה בלבד? כי אין טעם ודעת בדברך. ימריצך - יחזק אותך , כמו "וחבל נמרץ" (מי' ב , י). (ד) גם אנכי ככם אדברה - אעשה , אם תהיה נפשכם בצער , לחבר עליכם מלין בהבל לנחם , ולהניע עליכם ראשי לספוד , להראות עצמי כאוהב , כאשר אתם עושים לי , והייתי מאמץ אתכם בדברי כאשר אוכל (ראה להלן , ה). (ה) וניד שפתי - כמו "אל תבכו למת ואל תנודו לו" (יר' כב , י) , ענין הספד; וכן "לנוד לו ולנחמו" (איוב ב , יא). אחשך פי מלנוד לכם , כי אנוד ואספוד מעט ואשתוק , רק ארבה לנחם אתכם ולאמץ לבבכם אפילו בדברי רוח , כאשר תעשו עמי; כי ידעתי שכך דרך המנחמים. (ו) אבל אני אם אדבר עמכם לא יחשך כאבי - שאין בתנחומיכם ממש; ואם אחדל מכם , לא יהלך ממני מן הכאב כלום. ורש"י ז"ל פירש "גם אנכי ככם אדברה" (לעיל , ד) - כלומר: הייתם אתם בצער חס ושלום , הייתי גם אנכי מדבר או מחבר עליכם מלין חס ושלום; רק "אאמיצכם במו פי וניד שפתי" אמנע (לעיל , ה). ואיננו נכון. (ז) אך עתה הלאני - הדבור עמכם. השמות - אתה תחבר כל הנועדים עלי בשמעם כי על רשעי יבואו מכותי. השמות - כענין מְתַמֵהַּ; כמו "כאשר שממו עליך רבים" (יש' נב , יד); "ואשתומם על המראה ואין מבין" (דנ' ח , כז); וכן "ישומו ישרים על זאת" במענה הזה (איוב יז , ח); ורבים כן. אבל החכם ראב"ע פירש: אך עתה הלאני - הכאב (ראה לעיל , ו) , ואל הכאב יאמר לנוכח: השימות כל עדתי , כי יבכו ויתאבלו עלי. (ח) ותקמטני לעד היה - הנלכד ונקשר בחבלו נקרא בלשון ארמי 'קמוט'; אמרו בפרק חלק (סנה' צה , א): קמטיה; ובפרק השולח (ראה גיטין מז , א) בעינא מקמטיננו; כלומר: לקשור אתכם; "עונותיו ילכדונו את הרשע" (מש' ה , כב) , תרגומו "חובוי דרשיעא קמטין ליה" (תרגום איוב). יאמר: ותקשרני שלא אברח מלפני העדה עד יהיה כחש גופי לעד בי ויענה לעיניהם בפני כי אני ארשע. כחשי - כמו 'רזוני' , "וכן בשרי כחש משמן" (תה' קט , כד); ובלשון חז"ל (ראה ביצה יא , א): בהמה כחושה. ויתכן כי ותקמטני - כמו 'תכריתני'; יאמר: אתה מכרית ועוכר אותי בדבריך , ולעד היה כחשי אשר יקום ויענה בפני כי כדבריך כן הוא; מלשון "אשר קומטו בלא עת" (ראה איוב כב , טז). והמפרשים אמרו (ראה ראב"ע) כי לנוכח הכאב ידבר (ראה לעיל , ו). (ט) אפו טרף וישטמני - אשר באנשי העדה הנזכרת (לעיל , ז) צר ושוטם לי , טורף אותי באפו ומחדד ראותו להביט בי. ילטוש - ענין חדוד , מלשון "לוטש כל חורש נחושת" (בר' ד , כב). (י) פערו עלי פיהם - לאמר , כי אמת הוא שהרשעתי , ויחד כלם יתאספון עלי לדבר בזה ולהאמין כן. יתמלאון - ענין אסיפה , וכן "אשר יקרא עליו מלא רועים" (יש' לא , ד). (יא) יסגירני אל אל עויל - הקרוב אלי , כי יכנה כאבו לעויל יעשה עמו חמס , ומכותיו לרשעים יטו אותו מן הדרך , לגזול מה שבידו או לשפוך דמו בסתר. ואפשר שהיו לו אויבים שמחים לרעתו , וכן יספר עוד במענים הבאים. או שיחרף חביריו וישים אותם לאויבים לו ולרשעים , כי חשדו אותו. (יב) שלו הייתי ויפרפרני - האל הנזכר (לעיל , יא). (יג) יפלח כליותי - יספר כובד חליו בהפלגה , כדרך "הביא בכליותי בני אשפתו" (איכה ג , יג); ו"נשפך לארץ כבדי" (שם ב , יא). ורבותינו ז"ל אמרו (ראה חולין מג , א) כי כן היה , שנכרתו כליותיו ונשפכה המרה אשר בכיס הכבד; והוא אצלם מעשה נס כי יחיה. (טו) שק תפרתי עלי גלדי - יספר עוד כי אבלו ובכיו גדולים , כי כשל כח הסבל (ע"פ נחמ' ד , ד). ועוללתי בעפר קרני - בזיתי קרן כבודי בעפר; מלשון "כי התעללת בי" (במ' כב , כט); "פן יתנו אותם בידי ויתעללו בי" (ראה יר' לח , יט). וקרוב אלי , כי כל לשון עלילה הוא המעשה אשר יעשו לבזיון ולשחוק; גם "נורא עלילה" (תה' סו , ה); "ובעלילותיך אשיחה" (תה' עז , יג); ודומיהם. יאמרו , כי האלהים נורא בעלילות הוא מתעולל ברשעים; וכן "אשר התעללתי במצרים" (שמ' י , ב). (יז) על לא חמס בכפי - הפוך: לא על חמס בכפי , ותפלתי היתה זכה. או יפליג ויאמר: כל זה בא אלי על כי לא חמס בכפי - שלא הרעותי לבני אדם , ועל כי תפלתי היתה במחשבה נקייה לאלהים; כי הנה הרשעים לא יבואון כאלה. (יח) ארץ אל תכסי דמי - כי דמי נשפך עליך חנם , ואל תכסי עליו; כענין "וגלתה הארץ את דמיה ולא תכסה עוד על הרוגיה" (יש' כו , כא). ואל יהי מקום - להסתר שם זעקתי. (יט) גם עתה הנה בשמים עדי - גם עתה , שבאתני רעה מן השמים , הנה שם עדי; כי הוא היודע , כי אין חמס בכפי ותפלתי זכה (ראה לעיל , יז) , והוא יעיד עלי , כי לא איש אל ויכזב (ע"פ במ' כג , יט) ככם רעי , שאתם מרבים מליצות עלי. (כ) ואני אל אלוה תזיל עיני דמעה ותבכה להתחנן לו , או לזעוק עליכם. דלפה - כמו 'ידלף מן הבית' (ראה קה' י , יח). (כא) ויוכח לגבר עם אלוה - הלואי יעשה לי זאת , שיתווכח גבר עם אלוה כבן אדם עם רעהו. והנכון בעיני , שיאמר: אל אלוה תבכה עיני (ראה לעיל , כ) להתחנן לו שיוכח הוא כל גבר הבא להתווכח עם אלהיו , ויוכיח עוד כל בן אדם עם רעהו המצער. או ויוכח לגבר - ירצה שיתן לו אלהים רשות להתווכח עמו , ויתווכח עוד עם חביריו המצערים אותו , לתתם לפני האלהים לבני בליעל (ע"פ ש"א א , טז). ודבר דבריו סתם על כל אדם אשר לו כמשפט הזה. (כב) כי שנות מספר יאתיו - יתווכח עם הבורא , כי שנים במספר הקצובים לו יבואו ויגיעו מהרה , ואז ילך באורח לא ישוב.