מאגר הכתר איוב פרק טז עם פירוש רש"י

פרק טז
[א] וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר: פ
[ב] שָׁמַ֣עְתִּי כְאֵ֣לֶּה רַבּ֑וֹת מְנַחֲמֵ֖י עָמָ֣ל כֻּלְּכֶֽם:
[ג] הֲקֵ֥ץ לְדִבְרֵי־ר֑וּחַ א֥וֹ מַה־יַּ֝מְרִֽיצְךָ֗ כִּ֣י תַעֲנֶֽה:
[ד] גַּ֤ם׀ אָנֹכִי֮ כָּכֶ֪ם אֲדַ֫בֵּ֥רָה ל֤וּ יֵ֪שׁ נַפְשְׁכֶ֡ם תַּ֤חַת נַפְשִׁ֗י אַחְבִּ֣ירָה עֲלֵיכֶ֣ם בְּמִלִּ֑ים וְאָנִ֥יעָה עֲ֝לֵיכֶ֗ם בְּמ֣וֹ רֹאשִֽׁי:
[ה] אֲאַמִּצְכֶ֥ם בְּמוֹ־פִ֑י וְנִ֖יד שְׂפָתַ֣י יַחְשֹֽׂךְ:
[ו] אִֽם־אֲ֭דַבְּרָה לֹא־יֵחָשֵׂ֣ךְ כְּאֵבִ֑י וְ֝אַחְדְּלָ֗ה מַה־מִּנִּ֥י יַהֲלֹֽךְ:
[ז] אַךְ־עַתָּ֥ה הֶלְאָ֑נִי הֲ֝שִׁמּ֗וֹתָ כָּל־עֲדָתִֽי:
[ח] וַֽ֭תִּקְמְטֵנִי לְעֵ֣ד הָיָ֑ה וַיָּ֥קָם בִּ֥י כַ֝חֲשִׁ֗י בְּפָנַ֥י יַעֲנֶֽה:
[ט] אַפּ֤וֹ טָרַ֨ף׀ וַֽיִּשְׂטְמֵ֗נִי חָרַ֣ק עָלַ֣י בְּשִׁנָּ֑יו צָרִ֓י׀ יִלְטֹ֖שׁ עֵינָ֣יו לִֽי:
[י] פָּעֲר֬וּ עָלַ֨י׀ בְּפִיהֶ֗ם בְּ֭חֶרְפָּה הִכּ֣וּ לְחָיָ֑י יַ֝חַד עָלַ֥י יִתְמַלָּאֽוּן:
[יא] יַסְגִּירֵ֣נִי אֵ֭ל אֶ֣ל עֲוִ֑יל וְעַל־יְדֵ֖י רְשָׁעִ֣ים יִרְטֵֽנִי:
[יב] שָׁ֮לֵ֤ו הָיִ֨יתִי׀ וַֽיְפַרְפְּרֵ֗נִי וְאָחַ֣ז בְּ֭עָרְפִּי וַֽיְפַצְפְּצֵ֑נִי וַיְקִימֵ֥נִי ל֝וֹ לְמַטָּרָֽה:
[יג] יָ֮סֹ֤בּוּ עָלַ֨י׀ רַבָּ֗יו יְפַלַּ֣ח כִּ֭לְיוֹתַי וְלֹ֣א יַחְמֹ֑ל יִשְׁפֹּ֥ךְ לָ֝אָ֗רֶץ מְרֵרָתִֽי:
[יד] יִפְרְצֵ֣נִי פֶ֭רֶץ עַל־פְּנֵי־פָ֑רֶץ יָרֻ֖ץ עָלַ֣י כְּגִבּֽוֹר:
[טו] שַׂ֣ק תָּ֭פַרְתִּי עֲלֵ֣י גִלְדִּ֑י וְעֹלַ֖לְתִּי בֶעָפָ֣ר קַרְנִֽי:
[טז] פָּנַ֣י חֳ֖מַרְמְרֻה חֳ֖מַרְמְרוּ מִנִּי־בֶ֑כִי וְעַ֖ל עַפְעַפַּ֣י צַלְמָֽוֶת:
[יז] עַ֭ל לֹא־חָמָ֣ס בְּכַפָּ֑י וּֽתְפִלָּתִ֥י זַכָּֽה:
[יח] אֶ֭רֶץ אַל־תְּכַסִּ֣י דָמִ֑י וְֽאַל־יְהִ֥י מָ֝ק֗וֹם לְזַעֲקָתִֽי:
[יט] גַּם־עַ֭תָּה הִנֵּה־בַשָּׁמַ֣יִם עֵדִ֑י וְ֝שָׂהֲדִ֗י בַּמְּרֹמִֽים:
[כ] מְלִיצַ֥י רֵעָ֑י אֶל־אֱ֝ל֗וֹהַּ דָּלְפָ֥ה עֵינִֽי:
[כא] וְיוֹכַ֣ח לְגֶ֣בֶר עִם־אֱל֑וֹהַּ וּֽבֶן־אָדָ֥ם לְרֵעֵֽהוּ:
[כב] כִּֽי־שְׁנ֣וֹת מִסְפָּ֣ר יֶאֱתָ֑יוּ וְאֹ֖רַח לֹא־אָשׁ֣וּב אֶהֱלֹֽךְ:

פרק טז
מענה איוב. (ג) ימריצך - ישטרך פיך לחשוב דברים נמרצים על אופניהם. (ד-ו) ככם אדברה - ככם אני יודע לקנתר. לו יש נפשכם - ביסורין תחת נפשי , גם אני הייתי מחבר עליכם במילין ומניע עליכם ראשי בצעקתכם , ומאמיץ אתכם במו פי לאמר: החרישו , התאמצו ועמדו ביסוריכם , כאשר אתם תאמרו אלי. וניד שפתי - שאני נד וקובל עתה וצועק , אז יחשוך ולא אזעוק ולא אנוד עוד; אבל עתה - אם אדברה וגו'. (ז) השימות - לשון שתיקה , כמו "אשתומם" (יש' סג , ה) , וכמו "שומו שמים" (יר' ב , יב) - שתקו והתמהו. (ח) ותקמטני לעד היה - הקמטתני והקדרתני בשביל עד; שהיה לעד על עוני להשטינני. (ט) צרי - השטן הוא הצר. ילטוש - יחדד; כמו "לוטש כל חורש" וגו' (בר' ד , כב). (י) פערו עלי בפיהם - פתחו; כמו "ופערה פיה" (יש' ה , יד). יתמלאון - יתאספון; והרבה לו דומין במקרא: "קראו אחריך מלא" (יר' יב , ו); "אשר יקראו עליו מלא רועים" (יש' לא , ד). ואינו משתנה מלשונו , כי כל 'מילוי' - 'נאסף' הוא. (יא) יסגירני אל אל עויל - הסגירני הקדוש ברוך הוא אל אויל לץ עולל , ללוץ בי. ועל ידי רשעים ירטני - רטיית תנחומיו ורפואתי מסר לרשעים , שאינן אלא מקניטים. דבר אחר: ירטני - כמו 'ירַצֵני' , לשון רצוי ותנחומים. (יב) ויפרפרני - אותו עויל; לשון 'פירורין'. ויפצפצני - לשון 'נשבר לשברים הרבה בחבטה רבה' , כמו "ונפצתם איש אל אחיו" (יר' יג , יד); "ונפץ עולליך אל הסלע" (תה' קלז , ט). (יג) רביו - מורה חִצָיו; כמו "רובה קשת" (בר' כא , כ). מררתי - מרה שלי. (טו) גלדי - מכה יבשה והעלאת גלד; ולשון משנה (ר"ה כז , ב): והעמידו על גלדו. ועוללתי - ולכלכתי וגנותי; כמו "ויתעללו בה" (שו' יט , כה) - לשון בזיון וגנאי; וכמו "עוללה לנפשי" (איכה ג , נא). קרני - זיוי , לשון "וקרנים מידו לו" (חב' ג , ד). (טז) חמרמרו - נקמטו , כמו 'נחמרו בני מיעיה' בלשון משנה (חולין נו , ב); וכן "מעי חמרמרו" (איכה א , כ). צלמות - שחשכו מחמת בכי ודמעה. (יז) ותפלתי זכה - לא קיללתי חבירי , ולא פיללתי לו רעה. (יח) ואל יהי מקום - בארץ להבליע בו צעקתי , כי לשמים תעלה. (יט) הנה בשמים עדי - יוצרי היודע דרכי. (כ) דלפה - דומעת וזולפת דמעה; לשון 'דילוף'. (כא) ויוכח לגבר - והלואי יעשה לי זאת , שיתן לי מקום להתווכח גבר עם אלוה , להשוות שני הריבים: ריב גבר עם קונו וריב בין אדם לרעהו. (כב) כי שנות וגו' - הקצובים מספר לימי חיי. יאתיו - יגיעו; ואז ארח לא אשוב אהלך.