פרק טז
[א]
ויען
איוב
ויאמר:
פ
[ב]
שמעתי
כאלה
רבות
מנחמי
עמל
כלכם:
[ג]
הקץ
לדברי־רוח
או
מה־ימריצך
כי
תענה:
[ד]
גם׀
אנכי
ככם
אדברה
לו
יש
נפשכם
תחת
נפשי
אחבירה
עליכם
במלים
ואניעה
עליכם
במו
ראשי:
[ה]
אאמצכם
במו־פי
וניד
שפתי
יחשך:
[ו]
אם־אדברה
לא־יחשך
כאבי
ואחדלה
מה־מני
יהלך:
[ז]
אך־עתה
הלאני
השמות
כל־עדתי:
[ח]
ותקמטני
לעד
היה
ויקם
בי
כחשי
בפני
יענה:
[ט]
אפו
טרף׀
וישטמני
חרק
עלי
בשניו
צרי׀
ילטש
עיניו
לי:
[י]
פערו
עלי׀
בפיהם
בחרפה
הכו
לחיי
יחד
עלי
יתמלאון:
[יא]
יסגירני
אל
אל
עויל
ועל־ידי
רשעים
ירטני:
[יב]
שלו
הייתי׀
ויפרפרני
ואחז
בערפי
ויפצפצני
ויקימני
לו
למטרה:
[יג]
יסבו
עלי׀
רביו
יפלח
כליותי
ולא
יחמל
ישפך
לארץ
מררתי:
[יד]
יפרצני
פרץ
על־פני־פרץ
ירץ
עלי
כגבור:
[טו]
שק
תפרתי
עלי
גלדי
ועללתי
בעפר
קרני:
[טז]
פני
חמרמרה
חמרמרו
מני־בכי
ועל
עפעפי
צלמות:
[יז]
על
לא־חמס
בכפי
ותפלתי
זכה:
[יח]
ארץ
אל־תכסי
דמי
ואל־יהי
מקום
לזעקתי:
[יט]
גם־עתה
הנה־בשמים
עדי
ושהדי
במרמים:
[כ]
מליצי
רעי
אל־אלוה
דלפה
עיני:
[כא]
ויוכח
לגבר
עם־אלוה
ובן־אדם
לרעהו:
[כב]
כי־שנות
מספר
יאתיו
וארח
לא־אשוב
אהלך: