מאגר הכתר איוב פרק כו עם פירוש רבנו תם

פרק כו
[א] וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר: פ
[ב] מֶה־עָזַ֥רְתָּ לְלֹא־כֹ֑חַ ה֝וֹשַׁ֗עְתָּ זְר֣וֹעַ לֹא־עֹֽז:
[ג] מַה־יָּ֭עַצְתָּ לְלֹ֣א חָכְמָ֑ה וְ֝תֻשִׁיָּ֗ה לָרֹ֥ב הוֹדָֽעְתָּ:
[ד] אֶת־מִ֭י הִגַּ֣דְתָּ מִלִּ֑ין וְנִשְׁמַת־מִ֝י יָצְאָ֥ה מִמֶּֽךָּ:
[ה] הָרְפָאִ֥ים יְחוֹלָ֑לוּ מִתַּ֥חַת מַ֝יִם וְשֹׁכְנֵיהֶֽם:
[ו] עָר֣וֹם שְׁא֣וֹל נֶגְדּ֑וֹ וְאֵ֥ין כְּ֝ס֗וּת לָאֲבַדּֽוֹן:
[ז] נֹטֶ֣ה צָפ֣וֹן עַל־תֹּ֑הוּ תֹּ֥לֶה אֶ֝רֶץ עַל־בְּלִי־מָֽה:
[ח] צֹרֵֽר־מַ֥יִם בְּעָבָ֑יו וְלֹֽא־נִבְקַ֖ע עָנָ֣ן תַּחְתָּֽם:
[ט] מְאַחֵ֥ז פְּנֵֽי־כִסֵּ֑ה פַּרְשֵׁ֖ז עָלָ֣יו עֲנָנֽוֹ:
[י] חֹֽק־חָ֭ג עַל־פְּנֵי־מָ֑יִם עַד־תַּכְלִ֖ית א֣וֹר עִם־חֹֽשֶׁךְ:
[יא] עַמּוּדֵ֣י שָׁמַ֣יִם יְרוֹפָ֑פוּ וְ֝יִתְמְה֗וּ מִגַּעֲרָתֽוֹ:
[יב] בְּ֭כֹחוֹ רָגַ֣ע הַיָּ֑ם וּ֝בִתְובֻנָת֗וֹ וּ֝בִתְבוּנָת֗וֹ מָ֣חַץ רָֽהַב:
[יג] בְּ֭רוּחוֹ שָׁמַ֣יִם שִׁפְרָ֑ה חֹלֲלָ֥ה יָ֝ד֗וֹ נָחָ֥שׁ בָּרִֽחַ:
[יד] הֶן־אֵ֤לֶּה׀ קְצ֬וֹת דְּרָכָ֗ו וּמַה־שֵּׁ֣מֶץ דָּ֭בָר נִשְׁמַע־בּ֑וֹ וְרַ֥עַם גְּ֝בוּרֹתָ֗ו גְּ֝בוּרֹתָ֗יו מִ֣י יִתְבּוֹנָֽן: ס

פרק כו
, ה - ו) ויען איוב. הרפאים יחוללו - וכי המתים צריכים את חכמתך , ואותן שטבעו במים ושוכנים שם? בחכמה לא נשתכרנו כלום , שהכל יודעים שיַעֲדֶה "ירח ולא יאהיל" (איוב כה , ה) , וערום שאול נגדו וגו'. (ז) בלימה - כמו אַין; ובשתי תיבות: 'בלי' ו'מה'; ועיניין תוהו יורה עליו. (ט-י) מאחז פני כסא (בנוסחנו: כסה) - השמים כסאו (ע"פ יש' סו , א) , מאחז בפניהם את החג - העב. פרשז עליו עננו - פתרונו לפי עיניינו: לחבר ולדבק אצל כסאו הענן , להגביהו ממימי אוקיינוס , ולהעלותו ולדבקו עד פני הכסא , שהם השמים. חק חג על פני המים - שדרכם באוקיינוס , וקוום אל מקום אחד , ושם חול גבולם. עד תכלית אור עם חשך - כלומר: עד סוף אוקיינוס , שהוא סוף העולם ותכליתו. חג - כמו סיבב והקיף. (יא) ירופפו - יעשו רפופים מגערתו. (יב) רגע הים - שיבר הים. ובתבונתו מחץ רהב - ברוב חכמתו דרך על במותי ים (ע"פ איוב ט , ח) , והכה ומחץ ושבר משברי ים (ע"פ תה' צג , ד) - ימים , ומושל בגיאות הים (ע"פ תה' פט , י). ורהב - "גיאות" (תה' צג , א) , עינין אחד הוא. (יג) ברוחו - רוח פיו , שמים - הם נעשו שפרה , יפי. ובמקום אחר מכנה אותם "חזקים כראי מוצק" (איוב לז , יח) , כלומר: נאים וצחים. חוללה ידו - עשתה ידו. נחש בריח - המבריח מן הקצה אל הקצה (ע"פ שמ' כו , כח); הוא לויתן (ראה יש' כז , א) , המכניס זנבו לתוך פיו ומקיף את העולם. ויש אומרים: כוכב המקיף את כל הכיפה. (יד) ומה שמץ דבר נשמע - כלומר: וכמה שמע דברים נשמע בהקדוש ברוך הוא. ורעם גבורותיו מי יתבונן - "אם לשבט אם לארצו אם לחסד" (איוב לז , יג) , ואיזה הדרך יחלקו חזיזי קולות ורעמיו (ראה שם לח , כד - כה).