מאגר הכתר איוב פרק ל עם פירוש ר' ישעיה מטראני

פרק ל
[א] וְעַתָּ֤ה׀ שָׂ֥חֲק֣וּ עָלַי֮ צְעִירִ֥ים מִמֶּ֗נִּי לְיָ֫מִ֥ים אֲשֶׁר־מָאַ֥סְתִּי אֲבוֹתָ֑ם לָ֝שִׁ֗ית עִם־כַּלְבֵ֥י צֹאנִֽי:
[ב] גַּם־כֹּ֣חַ יְ֭דֵיהֶם לָ֣מָּה לִּ֑י עָ֝לֵ֗ימוֹ אָ֣בַד כָּֽלַח:
[ג] בְּחֶ֥סֶר וּבְכָפָ֗ן גַּ֫לְמ֥וּד הַעֹרְקִ֥ים צִיָּ֑ה אֶ֝מֶשׁ שׁוֹאָ֥ה וּמְשֹׁאָֽה:
[ד] הַקֹּטְפִ֣ים מַלּ֣וּחַ עֲלֵי־שִׂ֑יחַ וְשֹׁ֖רֶשׁ רְתָמִ֣ים לַחְמָֽם:
[ה] מִן־גֵּ֥ו יְגֹרָ֑שׁוּ יָרִ֥יעוּ עָ֝לֵ֗ימוֹ כַּגַּנָּֽב:
[ו] בַּעֲר֣וּץ נְחָלִ֣ים לִשְׁכֹּ֑ן חֹרֵ֖י עָפָ֣ר וְכֵפִֽים:
[ז] בֵּין־שִׂיחִ֥ים יִנְהָ֑קוּ תַּ֖חַת חָר֣וּל יְסֻפָּֽחוּ:
[ח] בְּֽנֵי־נָ֭בָל גַּם־בְּנֵ֣י בְלִי־שֵׁ֑ם נִ֝כְּא֗וּ מִן־הָאָֽרֶץ:
[ט] וְ֭עַתָּה נְגִינָתָ֣ם הָיִ֑יתִי וָאֱהִ֖י לָהֶ֣ם לְמִלָּֽה:
[י] תִּ֭עֲבוּנִי רָ֣חֲקוּ מֶ֑נִּי וּ֝מִפָּנַ֗י לֹא־חָ֥שְׂכוּ רֹֽק:
[יא] כִּי־יִתְרִ֣ו יִתְרִ֣י פִ֭תַּח וַיְעַנֵּ֑נִי וְ֝רֶ֗סֶן מִפָּנַ֥י שִׁלֵּֽחוּ:
[יב] עַל־יָמִין֮ פִּרְחַ֪ח יָ֫ק֥וּמוּ רַגְלַ֥י שִׁלֵּ֑חוּ וַיָּסֹ֥לּוּ עָ֝לַ֗י אָרְח֥וֹת אֵידָֽם:
[יג] נָֽתְס֗וּ נְֽתִיבָ֫תִ֥י לְהַוָּתִ֥י יֹעִ֑ילוּ לֹ֖א עֹזֵ֣ר לָֽמוֹ:
[יד] כְּפֶ֣רֶץ רָחָ֣ב יֶאֱתָ֑יוּ תַּ֥חַת שֹׁ֝אָ֗ה הִתְגַּלְגָּֽלוּ:
[טו] הָהְפַּ֥ךְ עָלַ֗י בַּלָּ֫ה֥וֹת תִּרְדֹּ֣ף כָּ֭רוּחַ נְדִבָתִ֑י וּ֝כְעָ֗ב עָבְרָ֥ה יְשֻׁעָתִֽי:
[טז] וְעַתָּ֗ה עָ֭לַי תִּשְׁתַּפֵּ֣ךְ נַפְשִׁ֑י יֹ֖אחֲז֣וּנִי יְמֵי־עֹֽנִי:
[יז] לַ֗יְלָה עֲ֭צָמַי נִקַּ֣ר מֵעָלָ֑י וְ֝עֹרְקַ֗י לֹ֣א יִשְׁכָּבֽוּן:
[יח] בְּרָב־כֹּ֭חַ יִתְחַפֵּ֣שׂ לְבוּשִׁ֑י כְּפִ֖י כֻתָּנְתִּ֣י יַאַזְרֵֽנִי:
[יט] הֹרָ֥נִי לַחֹ֑מֶר וָ֝אֶתְמַשֵּׁ֗ל כֶּעָפָ֥ר וָאֵֽפֶר:
[כ] אֲשַׁוַּ֣ע אֵ֭לֶיךָ וְלֹ֣א תַעֲנֵ֑נִי עָ֝מַ֗דְתִּי וַתִּתְבֹּ֥נֶן בִּֽי:
[כא] תֵּהָפֵ֣ךְ לְאַכְזָ֣ר לִ֑י בְּעֹ֖צֶם יָדְךָ֣ תִשְׂטְמֵֽנִי:
[כב] תִּשָּׂאֵ֣נִי אֶל־ר֭וּחַ תַּרְכִּיבֵ֑נִי וּ֝תְמֹגֲגֵ֗נִי תֻּשִׁוָּֽה תּוּשִׁיָּֽה:
[כג] כִּֽי־יָ֭דַעְתִּי מָ֣וֶת תְּשִׁיבֵ֑נִי וּבֵ֖ית מוֹעֵ֣ד לְכָל־חָֽי:
[כד] אַ֣ךְ לֹֽא־בְ֭עִי יִשְׁלַח־יָ֑ד אִם־בְּ֝פִיד֗וֹ לָהֶ֥ן שֽׁוּעַ:
[כה] אִם־לֹ֣א בָ֭כִיתִי לִקְשֵׁה־י֑וֹם עָֽגְמָ֥ה נַ֝פְשִׁ֗י לָאֶבְיֽוֹן:
[כו] כִּ֤י ט֣וֹב קִ֭וִּיתִי וַיָּ֣בֹא רָ֑ע וַאֲיַחֲלָ֥ה לְ֝א֗וֹר וַיָּ֥בֹא אֹֽפֶל:
[כז] מֵעַ֖י רֻתְּח֥וּ וְלֹא־דָ֗מּוּ קִדְּמֻ֥נִי יְמֵי־עֹֽנִי:
[כח] קֹדֵ֣ר הִ֭לַּכְתִּי בְּלֹ֣א חַמָּ֑ה קַ֖מְתִּי בַקָּהָ֣ל אֲשַׁוֵּֽעַ:
[כט] אָ֭ח הָיִ֣יתִי לְתַנִּ֑ים וְ֝רֵ֗עַ לִבְנ֥וֹת יַעֲנָֽה:
[ל] ע֖וֹרִי שָׁחַ֣ר מֵעָלָ֑י וְעַצְמִי־חָ֝רָה מִנִּי־חֹֽרֶב:
[לא] וַיְהִ֣י לְ֭אֵבֶל כִּנֹּרִ֑י וְ֝עֻגָבִ֗י לְק֣וֹל בֹּכִֽים:

פרק ל
(ב) עלימו אבד כלח - לשון זוקן הוא , כמו "תבא בכלח אלי קבר" (איוב ה , כו); שהזוקן אבוד מהם , שאין תקוה ותועלת בהם , כמו שיש עצה בזקנים (ע"פ יח' ז , כו). (ג) בחסר ובכפן - בחסרון וברעב עומדין בארץ. גלמוד - לשון שממה , כמו "שכולה וגלמודה" (יש' מט , כא). הערקים צייה - בורחים מן היישוב והולכים בארץ. [אמש] שואה ומשואה - בלילה יוצאים בתוך עריהם והולכים בארץ שואה ומשואה. (ד) הקוטפים מלוח עלי שיח - מלוח הוא עשב נבזה , ובלשון חכמים (ראה קידושין סו , א): העלו מלוחים. שכל היום עומדים במדבר וקוטפים המלוחים מעל האילנות ואוכלין אותם. ושורש רתמים לחמם - מתפרנסים מעשבים הגדלים בשרשי הרתמים. (ה) מן גו יגורשו - תרגום "תוך" (דב' ג , טז): "גו" (ת"א); שמגרשים אותם מתוך הערים מחמת רשעם. (ו) בערוץ נחלים - לשון שבר הוא , כמו "בקומו לערוץ הארץ" (יש' ב , יט); "העלה נדף תערץ" (איוב יג , כה): שהם שוכנים בשברי הנחלים; 'נחל' הוא כמו 'עמק' , כמו "אל נחל איתן" (דב' כא , ד). (ז) בין שיחים ינהקו - כמו "הינהק פרא עלי דשא" (איוב ו , ה); לשון צעקה הוא. תחת חרול יסופחו - מיני עשבים הם , כמו "כסו פניו חרולים" (מש' כד , לא); והם מתחבאים שם להגן עליהם. (ח) נכאו מן הארץ - לשון שפלות הוא , כמו "תהגו אך נכאים" (יש' טז , ז). (יא) כי יתרי - שהייתי קושרו בו , פתח מעל צוארו , וחזר הוא לענות אותי. ורסן שלי שהיה בפיהם מפני שלחו אותו , ואינם יראים ממנו. (יב) על ימין פרחח יקומו - נערים קטנים , כמו פרחים; ונכפל החי"ת. רגלי שלחו - שמגרשים רגלי ברגליהם , לאמר: אל תפשט רגליך על רגלינו! ואינם בושים ממני. ויסלו עלי אורחות אידם - שהם עוברים עלי בפריצות. (יג) נתסו נתיבתי - כמו 'נתצו' , ואין לו דומה. להוותי יועילו - התועלת שלהם - להוותי היא , ואין בהם אחד שיהא עוזר לי , כי כולם באים להקניטני. (יד) כפרץ רחב יאתיו - כך הם באים עלי ביחד , כבני אדם הנכנסים בפרצה רחבה , שאינם נכנסים אחד אחד. תחת שואה התגלגלו - כמו "בבוא כשואה פחדכם" (מש' א , כז) - לשון רוח סופה הוא; שהתגלגלו לבוא ולראות השואה שלי , לשמוח בקלקלתי. (טו) תרדוף כרוח נדבתי - הנדיבות שלי ברחה מעלי , ותרדוף אותה ברוח קדים להרחיקה מעלי. (יז) לילה - כשאני רוצה לנוח , נקר הכאב עצמי מעלי; כמו "יקרוה עורבי נחל" (מש' ל , יז). ועורקי לא ישכבון - אין לו דומה; והם הוורידים והגידים שאינם נחים כל הלילה. (יח) ברב כח יתחפש לבושי - לשון פשיטה הוא , כמו "התחפש ובא במלחמה... ויתחפש מלך ישראל דאחאב" (מ"א כב , ל) , שהן לשון הפשטה; כלומר: לבושי הוא מדובק לשחין שעלי , וברוב כח ובצער אני צריך להפשיטו מעלי. כפי כתנתי יאזרני - כפי שהכתנת רחבה , כך צריך לאזור אותי באזור , שאיני יכול להדקו עלי. (יט) הורני לחמר - מלשון "ירה בים" (שמ' טו , ד); אלא שזה 'קל' וזה 'כבד'. (כ) עמדתי ותתבונן בי - אם עמדתי מעט ונתחזקתי מחוליי , ואתה מתבונן בי עוד , לשלוח עלי ייסורים משונים. (כב) תשאני אל רוח תרכיבני - זה יום המיתה; ואז תמוגגני התושיה שלך. תושיה - חלישות. (כד) אך - אין דרך האל לשלוח ידו על האדם להחריבו , אלא מייסרו כדי שישוב אליו. אם בפידו - כשיבא עליהם פיד - לשון שבר הוא , כמו "ופיד שניהם מי יודע" (מש' כד , כב). להן שוע - השם מקבל שוועתם. שוע - כמו 'שֶוַע' , ועי הוא לשון שממה , כמו "לעי השדה" (מי' א , ו); "שמו את ירושלם לעיים" (תה' עט , א). (כה) אם לא בכיתי על קשה יום - שם התואר הוא; שלא שמחתי באידו שאלקה בעוונו , כדכתיב "ושמח לאיד לא ינקה" (ראה מש' יז , ה).