פרק י
[א]
ויקחו
בני־אהרן
נדב
ואביהוא
איש
מחתתו
ויתנו
בהן
אש
וישימו
עליה
קטרת
ויקריבו
לפני
יהוה
אש
זרה
אשר
לא
צוה
אתם:
[ב]
ותצא
אש
מלפני
יהוה
ותאכל
אותם
וימתו
לפני
יהוה:
[ג]
ויאמר
משה
אל־אהרן
הוא
אשר־דבר
יהוה
׀
לאמר
בקרבי
אקדש
ועל־פני
כל־העם
אכבד
וידם
אהרן:
[ד]
ויקרא
משה
אל־מישאל
ואל
אלצפן
בני
עזיאל
דד
אהרן
ויאמר
אלהם
קרבו
שאו
את־אחיכם
מאת
פני־הקדש
אל־מחוץ
למחנה:
[ה]
ויקרבו
וישאם
בכתנתם
אל־מחוץ
למחנה
כאשר
דבר
משה:
[ו]
ויאמר
משה
אל־אהרן
ולאלעזר
ולאיתמר
׀
בניו
ראשיכם
אל־תפרעו׀
ובגדיכם
לא־תפרמו
ולא
תמתו
ועל
כל־העדה
יקצף
ואחיכם
כל־בית
ישראל
יבכו
את־השרפה
אשר
שרף
יהוה:
[ז]
ומפתח
אהל
מועד
לא
תצאו
פן־תמתו
כי־שמן
משחת
יהוה
עליכם
ויעשו
כדבר
משה:
פ
[ח]
וידבר
יהוה
אל־אהרן
לאמר:
[ט]
יין
ושכר
אל־תשת׀
אתה׀
ובניך
אתך
בבאכם
אל־אהל
מועד
ולא
תמתו
חקת
עולם
לדרתיכם:
[י]
ולהבדיל
בין
הקדש
ובין
החל
ובין
הטמא
ובין
הטהור:
[יא]
ולהורת
את־בני
ישראל
את
כל־החקים
אשר
דבר
יהוה
אליהם
ביד־משה:
פ
[רביעי]
[יב]
וידבר
משה
אל־אהרן
ואל
אלעזר
ואל־איתמר
׀
בניו
הנותרים
קחו
את־המנחה
הנותרת
מאשי
יהוה
ואכלוה
מצות
אצל
המזבח
כי
קדש
קדשים
הוא:
[יג]
ואכלתם
אתה
במקום
קדוש
כי
חקך
וחק־בניך
הוא
מאשי
יהוה
כי־כן
צויתי:
[יד]
ואת
חזה
התנופה
ואת׀
שוק
התרומה
תאכלו
במקום
טהור
אתה
ובניך
ובנתיך
אתך
כי־חקך
וחק־בניך
נתנו
מזבחי
שלמי
בני
ישראל:
[טו]
שוק
התרומה
וחזה
התנופה
על
אשי
החלבים
יביאו
להניף
תנופה
לפני
יהוה
והיה
לך
ולבניך
אתך
לחק־עולם
כאשר
צוה
יהוה:
[חמישי]
[טז]
ואת׀
שעיר
החטאת
דרש
דרש
משה
והנה
שרף
ויקצף
על־אלעזר
ועל־איתמר
בני
אהרן
הנותרם
לאמר:
[יז]
מדוע
לא־אכלתם
את־החטאת
במקום
הקדש
כי
קדש
קדשים
הוא
ואתה׀
נתן
לכם
לשאת
את־עון
העדה
לכפר
עליהם
לפני
יהוה:
[יח]
הן
לא־הובא
את־דמה
אל־הקדש
פנימה
אכול
תאכלו
אתה
בקדש
כאשר
צויתי:
[יט]
וידבר
אהרן
אל־משה
הן
היום
הקריבו
את־חטאתם
ואת־עלתם
לפני
יהוה
ותקראנה
אתי
כאלה
ואכלתי
חטאת
היום
הייטב
בעיני
יהוה:
[כ]
וישמע
משה
וייטב
בעיניו:
פ