מאגר הכתר ויקרא פרק י עם פירוש ראב"ע

פרק י
(א) איש מחתתו - כל איש לקח מחתתו. ולפי דעתי , שזה הדבר היה גם ביום השמיני (ראה וי' ט , א) , והעד: "הן היום הקריבו את חטאתם ואת עולתם" (להלן , יט). ויתנו בהם (לפנינו: בהן) אש - לא מאש שיצאה (ראה וי' ט , כד); וזה טעם אש זרה. וטעם אשר לא צוה אותם - שמדעתם , ולא בצווי להקטיר קטרת גם באש זרה. (ב) וימותו לפני יי' - כי חשבו שעשו דבר רצוי לפניו. (ג) הוא אשר דבר יי' - כבר אמר לי השם , שהוא יַראה קדושתו בקרובים אליו; כטעם "רק אתכם ידעתי" (עמ' ג , ב). וכאשר אַראה בם קדושתי , אז אהיה נכבד על פני כל העם , וייראו ממני. (ד) שאו את אחיכם מאת פני הקדש - יש אומרים (ראה תו"כ שמיני מילואים פרשתא א , לה) כי הקטרת היתה לפני מזבח העולה , והלוים נכנסים שם; ויש אומרים (ראה שם) שהיתה על מזבח הקטרת , ומשה הוציאם מאהל מועד. פני הקדש - היא החצר כנגד המחנה , כאשר פרשתי (וי' ו , כג). (ו) ראשיכם אל תפרעו - יש אומרים: לגדל פרע; תפרומו - תקרעו. והנכון , שהוא כמו "בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע" (וי' יג , מה) - רבים אמרו: מכוסה , ואחרים אמרו (ראה תו"כ שמיני פרשתא א , מ; השרשים: 'פרע'): מגולה. והאמת - דבר הקבלה. ולא תמותו... - מלת ולא מושכת עצמה ואחרת עמה; כמו "ולא למדתי חכמה..." (מש' ל , ג); וכן הוא: ועל כל העדה לא יקצוף , כי אתם תכפרו בעדם. וטעם ואחיכם כל בית ישראל - תמצאנו רמוז בפרשת 'ראה אנכי' (דב' יב , יז). (ח) וידבר יי' אל אהרן - כי נביא היה. ויש אומרים (ראה תו"כ אחרי מות פרשתא א , ה): על ידי משה; כמו "דבר אל אחז" (יש' ז , י). והזהירו , שישמר הוא ובניו שלא ימותו כאשר מתו בניו הגדולים. (ט-י) ושכר - העשוי ממין חטה או דבש או תמרים. כי היין משחית הדעת לשותהו , ויתערבו לו הדברים; על כן ולהבדיל - כי אתה כהן גדול , ותבדיל בין המקום הקדוש ובין החול - והוא מלשון חילול; גם בין יום קדש לחול. ובין הטמא ובין הטהור - בבהמה ובשרץ המים ובעוף , על כן נכתבה אחרי זאת הפרשה פרשת "זאת החיה" (וי' יא , ב ואי'); ואחר כן טומאת היולדת (ראה וי' יב) , וצרעת באדם ובבגד ובבית (ראה וי' יג - יד) , ובעל קרי וזב וזבה ונדה (ראה וי' טו); וזה טעם ובין הטמא ובין הטהור. (יא) ולהורות את בני ישראל - שאר המצות; וכן "ככל אשר יורו אתכם הכהנים" (דב' כד , ח). (יב-יג) קחו את המנחה - אחר שהקטירו ממנה לגבוה , אין ראוי לאכול הנשאר כי אם מְקוּדָשִים; ועתה תחלו לאכול החק שנתן השם לכם , שתקחו תמיד מאשי יי'; ופירושו: כל מנחה שהקטירו ממנה לַשם. (יד) במקום טהור - ואם הוא חוץ החצר. והחזה והשוק יאכלו זכרים ונקבות , כי כן כתוב "כל טהור בביתך יאכל אותו" (במ' יח , יא); וכן קנין כסף ויליד בית (ראה וי' כב , יא) , ואלמנה ששבה (ראה שם , יג). וכאשר תאכלו עתה השוק והחזה , יהיה לכם החוק לקחתו מכל זבחי השלמים. (טז) שורף - מהבניין 'שלא נקרא שם פועלו'; כמו "מורק ושוטף" (וי' ו , כא). (יז) במקום הקודש - פתח אהל מועד , כי כן כתוב (ראה וי' ו , יט). ואותה נתן השם לכם - כי כאשר תאכלו אתם את החטאת , השם ישא את עון העדה. או פירושו: אתם תשאו את חטאתם , והטעם: כי על ידכם יכופר עונם; על כן: לכפר. (יח) הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה - כַּפָּר הבא על כל המצות , שהוא לכהן ולקהל (ראה וי' ד , ה , טז). ואם ישאל השואל: הנה פר החטאת שורף ולא הובא את דמו לפנים בקדש (ראה וי' ח , יד - יז) , והטעם: הפרכת ומזבח הזהב (ראה וי' ד , ו - ז , יז - יח)!? דע , כי פר חטאת הוא לחטאת על המזבח (ראה וי' ח , טו) , ושעיר חטאת הוא לעם (ראה וי' ט , ג , טו) , ובשר החטאת לכהן. אכל תאכלו - היה ראוי שתאכלו אותה. (יט) יש מדקדקים שאמרו , כי ה"א של התמה - לא יהיה אחריו דגש עם אחד מהשבעה מלכים , כי עם השוא הנע ימצא; והה"א פתוח , בעבור שלא יתכן להתחבר שנים שואין נעים. ובעבור שמצאו יו"ד היּיטב - דגש , אמרו כי זה הה"א הוא לידיעה , כה"א "השבה עם נעמי" (רות ב , ו); "הנמצאו פה" (דה"א כט , יז); "העיר ההוללה" (יח' כו , יז); ואלה הה"הין - במקום 'אשר' הֵנָה; פירוש הייטב: אשר ייטב. ועוד אמרו , כי ואכלתי - פעל עבר , ואילו היה לעתיד היה מלרע; כמו "ודברתי על הנביאים" (הו' יב , יא) - "ודברתי אתך" (שמ' כה , כב); והטעם , כי בָּנַי הנשרפים היום הקריבו את חטאתם ואת עולתם; כי העגל והאיל בעד אהרן ובניו (ראה וי' ט , ב , ז) , ותקראנה אותי כאלה - פירושו: צרות או דאגות על מות הבנים , ובעבור זה לא יכולתי לאכול כל חטאת , רק אכלתי ממנה מה שייטב בעיני השם; והטעם: מה שיוציאני לידי חובה. ועל דעת המעתיקים (ראה זבחים קא , א) , שה"א הייטב לתמה , והיא מלה זרה ― גם על הפירוש שהזכרתי היא זרה , כי לא מצאנו בכל המקרא ה"א הדעת עם פעל עתיד ― ומלת ואכלתי - כאילו אמר: ואילו אכלתי חטאת היום. גם מצאנו מלות לעתיד והיא מלעיל: "פן אורש וגנבתי ותפשתי" (מש' ל , ט). והטעם , כי הייתי אונן , ואיך אוכל חטאת?! כטעם "לא אכלתי באוני" (דב' כו , יד).