פרק יב
{פרשת תזריע}
[א]
וַיְדַבֵּ֥ר
יְהוָ֖ה
אֶל־מֹשֶׁ֥ה
לֵּאמֹֽר:
[ב]
דַּבֵּ֞ר
אֶל־בְּנֵ֤י
יִשְׂרָאֵל֙
לֵאמֹ֔ר
אִשָּׁה֙
כִּ֣י
תַזְרִ֔יעַ
וְיָלְדָ֖ה
זָכָ֑ר
וְטָֽמְאָה֙
שִׁבְעַ֣ת
יָמִ֔ים
כִּימֵ֛י
נִדַּ֥ת
דְּוֺתָ֖הּ
תִּטְמָֽא:
[ג]
וּבַיּ֖וֹם
הַשְּׁמִינִ֑י
יִמּ֖וֹל
בְּשַׂ֥ר
עָרְלָתֽוֹ:
[ד]
וּשְׁלֹשִׁ֥ים
יוֹם֙
וּשְׁלֹ֣שֶׁת
יָמִ֔ים
תֵּשֵׁ֖ב
בִּדְמֵ֣י
טָהֳרָ֑ה
בְּכָל־קֹ֣דֶשׁ
לֹֽא־תִגָּ֗ע
וְאֶל־הַמִּקְדָּשׁ֙
לֹ֣א
תָבֹ֔א
עַד־מְלֹ֖את
יְמֵ֥י
טָהֳרָֽהּ:
[ה]
וְאִם־נְקֵבָ֣ה
תֵלֵ֔ד
וְטָמְאָ֥ה
שְׁבֻעַ֖יִם
כְּנִדָּתָ֑הּ
וְשִׁשִּׁ֥ים
יוֹם֙
וְשֵׁ֣שֶׁת
יָמִ֔ים
תֵּשֵׁ֖ב
עַל־דְּמֵ֥י
טָהֳרָֽה:
[ו]
וּבִמְלֹ֣את׀
יְמֵ֣י
טָהֳרָ֗הּ
לְבֵן֘
א֣וֹ
לְבַת֒
תָּבִ֞יא
כֶּ֤בֶשׂ
בֶּן־שְׁנָתוֹ֙
לְעֹלָ֔ה
וּבֶן־יוֹנָ֥ה
אוֹ־תֹ֖ר
לְחַטָּ֑את
אֶל־פֶּ֥תַח
אֹֽהֶל־מוֹעֵ֖ד
אֶל־הַכֹּהֵֽן:
[ז]
וְהִקְרִיב֞וֹ
לִפְנֵ֤י
יְהוָה֙
וְכִפֶּ֣ר
עָלֶ֔יהָ
וְטָהֲרָ֖ה
מִמְּקֹ֣ר
דָּמֶ֑יהָ
זֹ֤את
תּוֹרַת֙
הַיֹּלֶ֔דֶת
לַזָּכָ֖ר
א֥וֹ
לַנְּקֵבָֽה:
[ח]
וְאִם־לֹ֨א
תִמְצָ֣א
יָדָהּ֘
דֵּ֣י
שֶׂה֒
וְלָקְחָ֣ה
שְׁתֵּֽי־תֹרִ֗ים
א֤וֹ
שְׁנֵי֙
בְּנֵ֣י
יוֹנָ֔ה
אֶחָ֥ד
לְעֹלָ֖ה
וְאֶחָ֣ד
לְחַטָּ֑את
וְכִפֶּ֥ר
עָלֶ֛יהָ
הַכֹּהֵ֖ן
וְטָהֵֽרָה:
פ
פרק יב
{פרשת תזריע}
[א]
וידבר
יהוה
אל משה
לאמר:
[ב]
דבר
אל בני
ישראל
לאמר
אשה
כי
תזריע
וילדה
זכר
וטמאה
שבעת
ימים
כימי
נדת
דותה
תטמא:
[ג]
וביום
השמיני
ימול
בשר
ערלתו:
[ד]
ושלשים
יום
ושלשת
ימים
תשב
בדמי
טהרה
בכל קדש
לא תגע
ואל המקדש
לא
תבא
עד מלאת
ימי
טהרה:
[ה]
ואם נקבה
תלד
וטמאה
שבעים
כנדתה
וששים
יום
וששת
ימים
תשב
על דמי
טהרה:
[ו]
ובמלאת׀
ימי
טהרה
לבן
או
לבת
תביא
כבש
בן שנתו
לעלה
ובן יונה
או תר
לחטאת
אל פתח
אהל מועד
אל הכהן:
[ז]
והקריבו
לפני
יהוה
וכפר
עליה
וטהרה
ממקר
דמיה
זאת
תורת
הילדת
לזכר
או
לנקבה:
[ח]
ואם לא
תמצא
ידה
די
שה
ולקחה
שתי תרים
או
שני
בני
יונה
אחד
לעלה
ואחד
לחטאת
וכפר
עליה
הכהן
וטהרה:
פ