פרק טז
{פרשת אחרי מות}
[א]
וַיְדַבֵּ֤ר
יְהוָה֙
אֶל־מֹשֶׁ֔ה
אַחֲרֵ֣י
מ֔וֹת
שְׁנֵ֖י
בְּנֵ֣י
אַהֲרֹ֑ן
בְּקָרְבָתָ֥ם
לִפְנֵי־יְהוָ֖ה
וַיָּמֻֽתוּ:
[ב]
וַיֹּ֨אמֶר
יְהוָ֜ה
אֶל־מֹשֶׁ֗ה
דַּבֵּר֘
אֶל־אַהֲרֹ֣ן
אָחִיךָ֒
וְאַל־יָבֹ֤א
בְכָל־עֵת֙
אֶל־הַקֹּ֔דֶשׁ
מִבֵּ֖ית
לַפָּרֹ֑כֶת
אֶל־פְּנֵ֨י
הַכַּפֹּ֜רֶת
אֲשֶׁ֤ר
עַל־הָאָרֹן֙
וְלֹ֣א
יָמ֔וּת
כִּ֚י
בֶּעָנָ֔ן
אֵרָאֶ֖ה
עַל־הַכַּפֹּֽרֶת:
[ג]
בְּזֹ֛את
יָבֹ֥א
אַהֲרֹ֖ן
אֶל־הַקֹּ֑דֶשׁ
בְּפַ֧ר
בֶּן־בָּקָ֛ר
לְחַטָּ֖את
וְאַ֥יִל
לְעֹלָֽה:
[ד]
כְּתֹֽנֶת־בַּ֨ד
קֹ֜דֶשׁ
יִלְבָּ֗שׁ
וּמִֽכְנְסֵי־בַד֘
יִהְי֣וּ
עַל־בְּשָׂרוֹ֒
וּבְאַבְנֵ֥ט
בַּד֙
יַחְגֹּ֔ר
וּבְמִצְנֶ֥פֶת
בַּ֖ד
יִצְנֹ֑ף
בִּגְדֵי־קֹ֣דֶשׁ
הֵ֔ם
וְרָחַ֥ץ
בַּמַּ֛יִם
אֶת־בְּשָׂר֖וֹ
וּלְבֵשָֽׁם:
[ה]
וּמֵאֵ֗ת
עֲדַת֙
בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
יִקַּ֛ח
שְׁנֵֽי־שְׂעִירֵ֥י
עִזִּ֖ים
לְחַטָּ֑את
וְאַ֥יִל
אֶחָ֖ד
לְעֹלָֽה:
[ו]
וְהִקְרִ֧יב
אַהֲרֹ֛ן
אֶת־פַּ֥ר
הַחַטָּ֖את
אֲשֶׁר־ל֑וֹ
וְכִפֶּ֥ר
בַּעֲד֖וֹ
וּבְעַ֥ד
בֵּיתֽוֹ:
[ז]
וְלָקַ֖ח
אֶת־שְׁנֵ֣י
הַשְּׂעִירִ֑ם
וְהֶעֱמִ֤יד
אֹתָם֙
לִפְנֵ֣י
יְהוָ֔ה
פֶּ֖תַח
אֹ֥הֶל
מוֹעֵֽד:
[ח]
וְנָתַ֧ן
אַהֲרֹ֛ן
עַל־שְׁנֵ֥י
הַשְּׂעִירִ֖ם
גֹּרָל֑וֹת
גּוֹרָ֤ל
אֶחָד֙
לַיהוָ֔ה
וְגוֹרָ֥ל
אֶחָ֖ד
לַעֲזָאזֵֽל:
[ט]
וְהִקְרִ֤יב
אַֽהֲרֹן֙
אֶת־הַשָּׂעִ֔יר
אֲשֶׁ֨ר
עָלָ֥ה
עָלָ֛יו
הַגּוֹרָ֖ל
לַיהוָ֑ה
וְעָשָׂ֖הוּ
חַטָּֽאת:
[י]
וְהַשָּׂעִ֗יר
אֲשֶׁר֩
עָלָ֨ה
עָלָ֤יו
הַגּוֹרָל֙
לַעֲזָאזֵ֔ל
יָעֳמַד־חַ֛י
לִפְנֵ֥י
יְהוָ֖ה
לְכַפֵּ֣ר
עָלָ֑יו
לְשַׁלַּ֥ח
אֹת֛וֹ
לַעֲזָאזֵ֖ל
הַמִּדְבָּֽרָה:
[יא]
וְהִקְרִ֨יב
אַהֲרֹ֜ן
אֶת־פַּ֤ר
הַחַטָּאת֙
אֲשֶׁר־ל֔וֹ
וְכִפֶּ֥ר
בַּעֲד֖וֹ
וּבְעַ֣ד
בֵּית֑וֹ
וְשָׁחַ֛ט
אֶת־פַּ֥ר
הַחַטָּ֖את
אֲשֶׁר־לֽוֹ:
[יב]
וְלָקַ֣ח
מְלֹֽא־הַ֠מַּחְתָּה
גַּֽחֲלֵי־אֵ֞שׁ
מֵעַ֤ל
הַמִּזְבֵּחַ֙
מִלִּפְנֵ֣י
יְהוָ֔ה
וּמְלֹ֣א
חָפְנָ֔יו
קְטֹ֥רֶת
סַמִּ֖ים
דַּקָּ֑ה
וְהֵבִ֖יא
מִבֵּ֥ית
לַפָּרֹֽכֶת:
[יג]
וְנָתַ֧ן
אֶֽת־הַקְּטֹ֛רֶת
עַל־הָאֵ֖שׁ
לִפְנֵ֣י
יְהוָ֑ה
וְכִסָּ֣ה׀
עֲנַ֣ן
הַקְּטֹ֗רֶת
אֶת־הַכַּפֹּ֛רֶת
אֲשֶׁ֥ר
עַל־הָעֵד֖וּת
וְלֹ֥א
יָמֽוּת:
[יד]
וְלָקַח֙
מִדַּ֣ם
הַפָּ֔ר
וְהִזָּ֧ה
בְאֶצְבָּע֛וֹ
עַל־פְּנֵ֥י
הַכַּפֹּ֖רֶת
קֵ֑דְמָה
וְלִפְנֵ֣י
הַכַּפֹּ֗רֶת
יַזֶּ֧ה
שֶׁבַע־פְּעָמִ֛ים
מִן־הַדָּ֖ם
בְּאֶצְבָּעֽוֹ:
[טו]
וְשָׁחַ֞ט
אֶת־שְׂעִ֤יר
הַֽחַטָּאת֙
אֲשֶׁ֣ר
לָעָ֔ם
וְהֵבִיא֙
אֶת־דָּמ֔וֹ
אֶל־מִבֵּ֖ית
לַפָּרֹ֑כֶת
וְעָשָׂ֣ה
אֶת־דָּמ֗וֹ
כַּאֲשֶׁ֤ר
עָשָׂה֙
לְדַ֣ם
הַפָּ֔ר
וְהִזָּ֥ה
אֹת֛וֹ
עַל־הַכַּפֹּ֖רֶת
וְלִפְנֵ֥י
הַכַּפֹּֽרֶת:
[טז]
וְכִפֶּ֣ר
עַל־הַקֹּ֗דֶשׁ
מִטֻּמְאֹת֙
בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
וּמִפִּשְׁעֵיהֶ֖ם
לְכָל־חַטֹּאתָ֑ם
וְכֵ֤ן
יַֽעֲשֶׂה֙
לְאֹ֣הֶל
מוֹעֵ֔ד
הַשֹּׁכֵ֣ן
אִתָּ֔ם
בְּת֖וֹךְ
טֻמְאֹתָֽם:
[יז]
וְכָל־אָדָ֞ם
לֹא־יִהְיֶ֣ה׀
בְּאֹ֣הֶל
מוֹעֵ֗ד
בְּבֹא֛וֹ
לְכַפֵּ֥ר
בַּקֹּ֖דֶשׁ
עַד־צֵאת֑וֹ
וְכִפֶּ֤ר
בַּֽעֲדוֹ֙
וּבְעַ֣ד
בֵּית֔וֹ
וּבְעַ֖ד
כָּל־קְהַ֥ל
יִשְׂרָאֵֽל:
[שני]
[יח]
וְיָצָ֗א
אֶל־הַמִּזְבֵּ֛חַ
אֲשֶׁ֥ר
לִפְנֵֽי־יְהוָ֖ה
וְכִפֶּ֣ר
עָלָ֑יו
וְלָקַ֞ח
מִדַּ֤ם
הַפָּר֙
וּמִדַּ֣ם
הַשָּׂעִ֔יר
וְנָתַ֛ן
עַל־קַרְנ֥וֹת
הַמִּזְבֵּ֖חַ
סָבִֽיב:
[יט]
וְהִזָּ֨ה
עָלָ֧יו
מִן־הַדָּ֛ם
בְּאֶצְבָּע֖וֹ
שֶׁ֣בַע
פְּעָמִ֑ים
וְטִהֲר֣וֹ
וְקִדְּשׁ֔וֹ
מִטֻּמְאֹ֖ת
בְּנֵ֥י
יִשְׂרָאֵֽל:
[כ]
וְכִלָּה֙
מִכַּפֵּ֣ר
אֶת־הַקֹּ֔דֶשׁ
וְאֶת־אֹ֥הֶל
מוֹעֵ֖ד
וְאֶת־הַמִּזְבֵּ֑חַ
וְהִקְרִ֖יב
אֶת־הַשָּׂעִ֥יר
הֶחָֽי:
[כא]
וְסָמַ֨ךְ
אַהֲרֹ֜ן
אֶת־שְׁתֵּ֣י
יָדָ֗ו
יָדָ֗יו
עַ֣ל
רֹ֣אשׁ
הַשָּׂעִיר֘
הַחַי֒
וְהִתְוַדָּ֣ה
עָלָ֗יו
אֶת־כָּל־עֲוֺנֹת֙
בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
וְאֶת־כָּל־פִּשְׁעֵיהֶ֖ם
לְכָל־חַטֹּאתָ֑ם
וְנָתַ֤ן
אֹתָם֙
עַל־רֹ֣אשׁ
הַשָּׂעִ֔יר
וְשִׁלַּ֛ח
בְּיַד־אִ֥ישׁ
עִתִּ֖י
הַמִּדְבָּֽרָה:
[כב]
וְנָשָׂ֨א
הַשָּׂעִ֥יר
עָלָ֛יו
אֶת־כָּל־עֲוֺנֹתָ֖ם
אֶל־אֶ֣רֶץ
גְּזֵרָ֑ה
וְשִׁלַּ֥ח
אֶת־הַשָּׂעִ֖יר
בַּמִּדְבָּֽר:
[כג]
וּבָ֤א
אַֽהֲרֹן֙
אֶל־אֹ֣הֶל
מוֹעֵ֔ד
וּפָשַׁט֙
אֶת־בִּגְדֵ֣י
הַבָּ֔ד
אֲשֶׁ֥ר
לָבַ֖שׁ
בְּבֹא֣וֹ
אֶל־הַקֹּ֑דֶשׁ
וְהִנִּיחָ֖ם
שָֽׁם:
[כד]
וְרָחַ֨ץ
אֶת־בְּשָׂר֤וֹ
בַמַּ֙יִם֙
בְּמָק֣וֹם
קָד֔וֹשׁ
וְלָבַ֖שׁ
אֶת־בְּגָדָ֑יו
וְיָצָ֗א
וְעָשָׂ֤ה
אֶת־עֹֽלָתוֹ֙
וְאֶת־עֹלַ֣ת
הָעָ֔ם
וְכִפֶּ֥ר
בַּעֲד֖וֹ
וּבְעַ֥ד
הָעָֽם:
[שלישי]
[כה]
וְאֵ֛ת
חֵ֥לֶב
הַחַטָּ֖את
יַקְטִ֥יר
הַמִּזְבֵּֽחָה:
[כו]
וְהַֽמֲשַׁלֵּ֤חַ
אֶת־הַשָּׂעִיר֙
לַעֲזָאזֵ֔ל
יְכַבֵּ֣ס
בְּגָדָ֔יו
וְרָחַ֥ץ
אֶת־בְּשָׂר֖וֹ
בַּמָּ֑יִם
וְאַחֲרֵי־כֵ֖ן
יָב֥וֹא
אֶל־הַֽמַּחֲנֶֽה:
[כז]
וְאֵת֩
פַּ֨ר
הַחַטָּ֜את
וְאֵ֣ת׀
שְׂעִ֣יר
הַחַטָּ֗את
אֲשֶׁ֨ר
הוּבָ֤א
אֶת־דָּמָם֙
לְכַפֵּ֣ר
בַּקֹּ֔דֶשׁ
יוֹצִ֖יא
אֶל־מִח֣וּץ
לַֽמַּחֲנֶ֑ה
וְשָׂרְפ֣וּ
בָאֵ֔שׁ
אֶת־עֹרֹתָ֥ם
וְאֶת־בְּשָׂרָ֖ם
וְאֶת־פִּרְשָֽׁם:
[כח]
וְהַשֹּׂרֵ֣ף
אֹתָ֔ם
יְכַבֵּ֣ס
בְּגָדָ֔יו
וְרָחַ֥ץ
אֶת־בְּשָׂר֖וֹ
בַּמָּ֑יִם
וְאַחֲרֵי־כֵ֖ן
יָב֥וֹא
אֶל־הַֽמַּחֲנֶֽה:
[כט]
וְהָיְתָ֥ה
לָכֶ֖ם
לְחֻקַּ֣ת
עוֹלָ֑ם
בַּחֹ֣דֶשׁ
הַ֠שְּׁבִיעִי
בֶּעָשׂ֨וֹר
לַחֹ֜דֶשׁ
תְּעַנּ֣וּ
אֶת־נַפְשֹֽׁתֵיכֶ֗ם
וְכָל־מְלָאכָה֙
לֹ֣א
תַעֲשׂ֔וּ
הָֽאֶזְרָ֔ח
וְהַגֵּ֖ר
הַגָּ֥ר
בְּתוֹכֲכֶֽם:
[ל]
כִּֽי־בַיּ֥וֹם
הַזֶּ֛ה
יְכַפֵּ֥ר
עֲלֵיכֶ֖ם
לְטַהֵ֣ר
אֶתְכֶ֑ם
מִכֹּל֙
חַטֹּ֣אתֵיכֶ֔ם
לִפְנֵ֥י
יְהוָ֖ה
תִּטְהָֽרוּ:
[לא]
שַׁבַּ֨ת
שַׁבָּת֥וֹן
הִיא֙
לָכֶ֔ם
וְעִנִּיתֶ֖ם
אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם
חֻקַּ֖ת
עוֹלָֽם:
[לב]
וְכִפֶּ֨ר
הַכֹּהֵ֜ן
אֲשֶׁר־יִמְשַׁ֣ח
אֹת֗וֹ
וַאֲשֶׁ֤ר
יְמַלֵּא֙
אֶת־יָד֔וֹ
לְכַהֵ֖ן
תַּ֣חַת
אָבִ֑יו
וְלָבַ֛שׁ
אֶת־בִּגְדֵ֥י
הַבָּ֖ד
בִּגְדֵ֥י
הַקֹּֽדֶשׁ:
[לג]
וְכִפֶּר֙
אֶת־מִקְדַּ֣שׁ
הַקֹּ֔דֶשׁ
וְאֶת־אֹ֧הֶל
מוֹעֵ֛ד
וְאֶת־הַמִּזְבֵּ֖חַ
יְכַפֵּ֑ר
וְעַ֧ל
הַכֹּהֲנִ֛ים
וְעַל־כָּל־עַ֥ם
הַקָּהָ֖ל
יְכַפֵּֽר:
[לד]
וְהָֽיְתָה־זֹּ֨את
לָכֶ֜ם
לְחֻקַּ֣ת
עוֹלָ֗ם
לְכַפֵּ֞ר
עַל־בְּנֵ֤י
יִשְׂרָאֵל֙
מִכָּל־חַטֹּאתָ֔ם
אַחַ֖ת
בַּשָּׁנָ֑ה
וַיַּ֕עַשׂ
כַּאֲשֶׁ֛ר
צִוָּ֥ה
יְהוָ֖ה
אֶת־מֹשֶֽׁה:
פ
פרק טז
(א)
אחרי
מות
-
הזהיר
את
אהרן
,
שלא
ימות
כבניו
על
ביאת
מקדש
שלא
כדת.
(ב)
כי
בענן
אראה
על
הכפורת
-
לפי
פשוטו:
שהרי
מתוך
עמוד
הענן
אני
נראה
כל
שעה
על
הכפרת
,
כדכתיב
"ודיברתי
אתך
מעל
הכפרת
מבין
שני
הכרובים"
(שמ'
כה
,
כב)
,
ואם
יראה
הכהן
-
ימות.
לפיכך
,
כשיכנס
ביום
הכיפורים
ציוהו
הקדוש
ברוך
הוא
להקטיר
קטורת
בפנים
תחילה
,
להחשיך
את
הבית
בענן
הקטורת
,
ואחר
כך
יביא
דם
הפר
ודם
השעיר.
(ו)
והקריב
אהרן
בעזרה
את
פר
החטאת
אשר
לו.
וכפר
בעדו
-
יתוודה
עליו
מיד.
ולפי
הפשט:
יביאנו
בעזרה
כדי
להקריב
אותו
לכפרה;
כמו
שמפרש
לפנינו
"ושחט
את
פר
החטאת
אשר
לו"
(להלן
,
יא).
(י)
לשלח
אותו
לעזאזל
המדברה
-
לפי
פשוטו:
לשלח
אותו
חי
אל
העזים
אשר
במדבר;
כמו
שמצינו
בציפרי
מצורע
"ושלח
את
הצפור
החיה
על
פני
השדה"
(וי'
יד
,
ז)
,
לטהרו
מטומאתו.
אף
כאן:
לטהר
את
ישראל
מעונותם
משלחו
אל
המדבר;
והוא
מקום
מרעה
הבהמות
,
כדכתיב
"וינהג
את
הצאן
אחר
המדבר"
(שמ'
ג
,
א).
ובתלמוד
(ראה
שבת
מה
,
ב;
משנה
ביצה
ה
,
ז):
מדבריות
,
בייתות.
עזאזל
-
למ"ד
יתירה
,
כלמ"ד
"בית
ארבאל"
(הו'
י
,
יא)
,
שהיא
מלשון
"וארב
לו"
(דב'
יט
,
יא).
וכן
מ"ם
של
"ריקם"
(בר'
לא
,
מב)
ו"חנם"
(בר'
כט
,
טו)
יתירות
,
לתיקון
פעולה
,
כמו
נו"ן
של
"שגעון"
(דב'
כח
,
כח)
ו"עצבון"
(בר'
ג
,
יז)
ו"עשרון"
(וי'
יד
,
כא).
(ולפנינו
קורא
המקום
שמשתלח
שם
השעיר
"ארץ)
גזירה"
(להלן
,
כב)
-
ארץ
חריבה
שאין
בה
שום
תבואה
,
שהיא
גזורה
ונכרתת
מכל
טוב.
(כא)
ביד
איש
עתי
-
איש
הבקי
בדרכים
ובמדברות
,
ורגילין
בכל
עת
ששולחין
אותו.
(לב)
וכפר
הכהן
אשר
ימשח
אותו
-
לפי
שאמר
"בזאת
יבא
אהרן"
(לעיל
,
ג)
,
ואם
אין
אהרן
-
תהיה
עבודת
יום
הכיפורים
בכהן
המשיח
תחתיו.
(לד)
ויעש
-
אהרן
,
כשהגיע
יום
הכיפורים
,
כאשר
צוה
יי'
את
משה.