מאגר הכתר ויקרא פרק יח עם פירוש רש"י

פרק יח
(ב) אני יי' אלהיכם - אני הוא שאמרתי בסיני: "אנכי יי' אלהיך" (שמ' כ , ב) , וקבלתם עליכם מלכותי; מעתה קַבלו גזירותי (ראה תו"כ אחרי מות פרשתא ט פרק יג , ג). רבי אומר (שם , ד): גלוי וידוע לפניו שסופן לנתק בעריות בימי עזרא , לפיכך בא עליהם בגזירה: אני יי' אלהיכם - דעו מי גוזר עליכם: דיין ליפרע , ונאמן לשלם שכר. (ג) כמעשה ארץ מצרים... - מגיד שמעשיהם של מצרים ושל כנענים מקולקלין מכל האומות , ואותו מקום שישבו ישראל בו מקולקל מן הכל (ראה תו"כ אחרי מות פרשתא ט פרק יג , ו). אשר אני מביא אתכם שמה - מגיד שאותן עממים שכבשו ישראל מקולקלין מכולן (שם , ז). ובחקתיהם לא תלכו - מה הניח הכתוב שלא אמר? אלא אילו נימוסות שלהם , דברים החקוקים להם , כגון טרטיאות ואיצטדאות. רבי מאיר אומר (שם , ט): אילו דרכי האמרי שמנו חכמים. (ד) את משפטי תעשו - אילו דברים האמורים בתורה במשפט , , שאילו לא נאמרו היה כדיי לאומרן (ראה תו"כ אחרי מות פרשתא ט פרק יג , ט). ואת חקותי תשמרו - דברים שהן גזירת מלך , שיצר הרע משיב עליהם: למה לנו לשומרן , ואומות העולם משיבין עליהם; כגון אכילת חזיר ולבישת כלאים וטהרת מי חטאת. לכך נאמר אני יי' - אני גזרתי עליהם , אי אתה רשאי ליפטר (ראה שם , י)! ללכת בהם - אל תפטר מתוכם; שלא תאמר: למדתי חכמת ישראל , אלך ואלמד חכמת האומות (ראה שם , יא). (ה) ושמרתם את חקותי - לרבות שאר דיקדוקי פרשה שלא פרט הכתוב (ראה תו"כ אחרי מות פרשתא ט פרק יג , יב). דבר אחר (ראה שם פרשתא ט , י): ליתן שמירה ועשייה לחקים , שמירה ועשייה למשפטים; לפי שלא נתן אלא עשייה למשפטים ושמירה לחקים. וחי בהם - לעולם הבא. אם תאמר: בעולם הזה - והלא סופו הוא מת (ראה שם)! אני יי' - נאמן לשלם שכר (ראה שם)! (ו) לא תקרבו - להזהיר את הנקבה כזכר; לכך נאמר לשון רבים (ראה תו"כ אחרי מות פרשתא ט , פרק יג , א). אני יי' - נאמן לשלם שכר (ראה שם , ב). (ז) ערות אביך - זו אשת אביך. או אינו אלא כמשמעו? נאמר כאן ערות אביך , ונאמר להלן "ערות אביו גלה" (וי' כ , יא) - מה להלן אשת אביו , אף כאן אשת אביו (ראה סנה' נד , א). וערות אמך - להביא אמו שאינה אשת אביו (ראה שם). (ח) ערות אשת אביך - לרבות לאחר מיתה (ראה סנה' נד , א). (ט) [בת אביך - אף בת אנוסה במשמע.] מולדת בית או מולדת חוץ - בין שאומרים לו לאביך: קיים את אמה , בין שאומרים לו לאביך: הוצא [אמה]; כגון בת ממזרת או בת נתינה (ראה תו"כ קדושים פרשתא י פרק י , יג). (י) ערות בת בנך - בבתו מאנוסתו הכתוב מדבר (ראה יבמות כב , ב). ובתו ובת בתו מאשתו אנו למדין מ"ערות אשה ובתה לא תגלה" (להלן , יז): בין שהיא ממך בין שהיא מאיש אחר (ראה אל"ר טז). ערות בת בנך - קל וחומר לבתך; אלא לפי שאין מזהירין מן הדין , למדוה מגזירה שוה במסכת יבמות (ג , א). (יא) ערות בת אשת אביך - לימד שאינו חייב על אחותו משפחה ונָכְרִית. לפי שאמר למעלה "מולדת חוץ" (לעיל , ט) - שאומרים לאביך: הוצא! - יכול אפילו משפחה ונכרית? לכך נאמר בת אשת אביך - בראויה לקידושין (ראה יבמות כג , א). (יד) ערות אחי אביך לא תגלה - ומה היא ערותו? אל אשתו לא תקרב. (טו) אשת בנך היא - לא אמרתי אלא בשיש לבנך אישות בה: פרט לאנוסה ושפחה ונכרית (ראה תו"כ קדושים פרשתא י פרק ט , יג). (יז) ערות אשה ובתה - לא אסר הכתוב אלא על ידי נישואי הראשונה , לכך נאמר: לא תקח - לשון 'קיחה'. וכן לעניין העונש: "אשר יקח את אשה ואת אמה" (וי' כ , יד) - לשון 'קיחה'. אבל אנס אשה , מותר ליקח בתה (ראה יבמות צז , א) שארה הנה - קרובות הן זו לזו. זמה - עצה , כתרגומו "עצת חטאין" , שיצרך יועצך לחטוא. (יח) אל אחותה - שתיהן כאחת (ראה קידושין נ , ב). לצרר - לשון 'צרה' (ראה ש"א א , ו) , לעשות את זו צרה לזו (ראה קידושין נ , ב). [ בחייה - ללמדך שאם גירשה , לא ישא את אחותה כל זמן שהיא בחיים.] (כא) להעביר למולך - עבודה זרה היא ששמה 'מולך' , וזו היא עבודתה: שמוסר בנו לכומרים , ועושין שתי מדורות גדולות , ומעבירין את הבן ברגליו בין שתי מדורות האש (ראה סנה' סד , ב). לא תתן - זו היא מסירתו לכומרים; להעביר למולך - זו העברת האש (ראה שם). (כג) תבל היא (בנוסחנו: הוא) - לשון קָדש וערוה וניאוף; וכן "ואפי על תבליתם" (יש' י , כה). לשון אחר: תבל היא - לשון 'בלילה' וערבוב , זרע אדם וזרע בהמה. (כח) ולא תקיא הארץ אתכם - משל לבן מלכים שהאכילוהו דבר מאוס , שאינו עומד במעיו אלא מקיאו; כך ארץ ישראל אינה מקיימת עוברי עברה (ראה תו"כ קדושים פרשתא י פרק יא , יד). "ולא תרוקן" (ת"א) - לשון ריקון , מריקה עצמה מהם. (כט) הנפשות העושות - הזכר והנקבה במשמע (ראה תו"כ אחרי מות פרשתא ט פרק יג , כ). (ל) ושמרתם את משמרתי - להזהיר בית דין על כך (ראה תו"כ אחרי מות פרשתא ט פרק יג , כב). ולא תטמאו בהם אני יי' אלהיכם - הא אם תִטמאו איני אלהיכם , ואתם נפסלים מאחרי; ומה הנייה יש לי בכם , ואתם מתחייבין כלייה?! לכך נאמר: אני יי' אלהיכם (ראה שם).