מאגר הכתר שיר השירים פרק ו עם פירוש ראב"ע פירוש ב הפעם השניה - פשט

פרק ו
[א] אָ֚נָה הָלַ֣ךְ דּוֹדֵ֔ךְ הַיָּפָ֖ה בַּנָּשִׁ֑ים אָ֚נָה פָּנָ֣ה דוֹדֵ֔ךְ וּנְבַקְשֶׁ֖נּוּ עִמָּֽךְ:
[ב] דּוֹדִי֙ יָרַ֣ד לְגַנּ֔וֹ לַעֲרֻג֖וֹת הַבֹּ֑שֶׂם לִרְעוֹת֙ בַּגַּנִּ֔ים וְלִלְקֹ֖ט שׁוֹשַׁנִּֽים:
[ג] אֲנִ֤י לְדוֹדִי֙ וְדוֹדִ֣י לִ֔י הָרֹעֶ֖ה בַּשּׁוֹשַׁנִּֽים: ס
[ד] יָפָ֨ה אַ֤תְּ רַעְיָתִי֙ כְּתִרְצָ֔ה נָאוָ֖ה כִּירוּשָׁלִָ֑ם אֲיֻמָּ֖ה כַּנִּדְגָּלֽוֹת:
[ה] הָסֵ֤בִּי עֵינַ֙יִךְ֙ מִנֶּגְדִּ֔י שֶׁ֥הֵ֖ם הִרְהִיבֻ֑נִי שַׂעְרֵךְ֙ כְּעֵ֣דֶר הָעִזִּ֔ים שֶׁגָּלְשׁ֖וּ מִן־הַגִּלְעָֽד:
[ו] שִׁנַּ֙יִךְ֙ כְּעֵ֣דֶר הָרְחֵלִ֔ים שֶׁעָל֖וּ מִן־הָרַחְצָ֑ה שֶׁכֻּלָּם֙ מַתְאִימ֔וֹת וְשַׁכֻּלָ֖ה אֵ֥ין בָּהֶֽם:
[ז] כְּפֶ֤לַח הָרִמּוֹן֙ רַקָּתֵ֔ךְ מִבַּ֖עַד לְצַמָּתֵֽךְ:
[ח] שִׁשִּׁ֥ים הֵ֙מָּה֙ מְלָכ֔וֹת וּשְׁמֹנִ֖ים פִּֽילַגְשִׁ֑ים וַעֲלָמ֖וֹת אֵ֥ין מִסְפָּֽר:
[ט] אַחַ֥ת הִיא֙ יוֹנָתִ֣י תַמָּתִ֔י אַחַ֥ת הִיא֙ לְאִמָּ֔הּ בָּרָ֥ה הִ֖יא לְיוֹלַדְתָּ֑הּ רָא֤וּהָ בָנוֹת֙ וַֽיְאַשְּׁר֔וּהָ מְלָכ֥וֹת וּפִֽילַגְשִׁ֖ים וַֽיְהַלֲלֽוּהָ: ס
[י] מִי־זֹ֥את הַנִּשְׁקָפָ֖ה כְּמוֹ־שָׁ֑חַר יָפָ֣ה כַלְּבָנָ֗ה בָּרָה֙ כַּחַמָּ֔ה אֲיֻמָּ֖ה כַּנִּדְגָּלֽוֹת: ס
[יא] אֶל־גִּנַּ֤ת אֱגוֹז֙ יָרַ֔דְתִּי לִרְא֖וֹת בְּאִבֵּ֣י הַנָּ֑חַל לִרְאוֹת֙ הֲפָרְחָ֣ה הַגֶּ֔פֶן הֵנֵ֖צוּ הָרִמֹּנִֽים:
[יב] לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי נַפְשִׁ֣י שָׂמַ֔תְנִי מַרְכְּב֖וֹת עַמִּ֥י נָדִֽיב:

פרק ו
(ב) דודי ירד לגנו - כאשר פרשתי , שאמרה לו: "יבא דודי לגנו" (שה"ש ד , טז); וכאשר הקיצה רדפה אחריו. (ד) וכאשר ראה אותה אמר: יפה את. (ה-ז) ואמר: שערך ושניך גם כפלח הרימון (רקתך); והטעם: כי את היא חשוקתי הקדמונית , ולא תתערבי לי באחרת; כי הנה שערך ושניך ורקתך לעדים נאמנים , ולא יתכן שתתערבי באחרת. (ח-ט) כי אחת את בעולם , ואין דומה לך. גם הנה שלמה יש לו ששים מלכות ושמונים פילגשים ועלמות אין מספר , ואין כמותך , כי אחת את לאמך. (י) אמרה היא: כל מי שהיה רואה אותי , היה תמה ואומר: מי זאת הנשקפה כמו שחר?! (יא) והישבתי להן: אל גן אגוז ירדתי. (יב) וטעם לא ידעתי - אמרה: תמיהה אני , שלא הרגשתי ולא ידעתי , שהייתי הולכת במרוצה אליך כמו מרכבות עמי , נדיב הגדול שיש בעמי.