מאגר הכתר שיר השירים פרק ו עם פירוש ראב"ע פירוש ב הפעם השלישית - דרש

פרק ו
(ב) דודי ירד לגנו - זה שעלה למרום. לרעות בגנים וללקוט שושנים - שהוא דר עם המלאכים , שהם הצדיקים. (ג) אני לדודי - אמרה כנסת ישראל: אע"פ שירד לגנו (ראה לעיל , ב) , אני שלו והוא שלי. (ד) ענתה שכינה: יפה את - זה שחזרו בבית שני. (ה) ופירוש הסבי עיניך מנגדי - שנפסקה הנבואה בבית שני , כאשר התנבא דניאל. שערך - שהיו בבית שני נזירים. (ו) שניך - גיבורים. (ז) רקתך - הכהנים. (ח) ששים המה - מפרשים (ראה רש"י) הוציאו מספר ששים ושמונים - בני נח ובני אברהם עם בני עשו בן בנו. ועלמות אין מספר - שאין להם ייחוס. (ט) אחת היא לאמה - כמו "גוי אחד בארץ" (ש"ב ז , כג). (י) מי זאת הנשקפה - כמו "מי זאת עולה מן המדבר" (שה"ש ג , ו); והעניין: על בני חשמוני , שמאותו הזמן היתה המלוכה בבית שני. (יא) אמרה שכינה: אל גינת אגוז ירדתי - משל לכנסת ישראל , שלא יֵרָאה הפרי אלא אחר השבר; והפך - "וישמן ישורון ויבעט" (דב' לב , טו). נשקפתי לראות הפרחה הגפן - אם יש בישראל צדיקים וישרים. (יב) אמרה כנסת ישראל: לא ידעתי; והעניין , שאני הריעותי לנפשי עד ששבתי להיות מרכבת לאחרים; הפך "ואתה על במותימו תדרוך" (דב' לג , כט); "והרכבתיך על במותי ארץ" (יש' נח , יד). והטעם: שנאת חנם שהיתה בבית שני , עד שהולידה הגלות לישראל.