מאגר הכתר שיר השירים פרק ו עם פירוש ראב"ע פירוש ב הפעם השלישית - דרש

פרק ו
[א] אָ֚נָה הָלַ֣ךְ דּוֹדֵ֔ךְ הַיָּפָ֖ה בַּנָּשִׁ֑ים אָ֚נָה פָּנָ֣ה דוֹדֵ֔ךְ וּנְבַקְשֶׁ֖נּוּ עִמָּֽךְ:
[ב] דּוֹדִי֙ יָרַ֣ד לְגַנּ֔וֹ לַעֲרֻג֖וֹת הַבֹּ֑שֶׂם לִרְעוֹת֙ בַּגַּנִּ֔ים וְלִלְקֹ֖ט שׁוֹשַׁנִּֽים:
[ג] אֲנִ֤י לְדוֹדִי֙ וְדוֹדִ֣י לִ֔י הָרֹעֶ֖ה בַּשּׁוֹשַׁנִּֽים: ס
[ד] יָפָ֨ה אַ֤תְּ רַעְיָתִי֙ כְּתִרְצָ֔ה נָאוָ֖ה כִּירוּשָׁלִָ֑ם אֲיֻמָּ֖ה כַּנִּדְגָּלֽוֹת:
[ה] הָסֵ֤בִּי עֵינַ֙יִךְ֙ מִנֶּגְדִּ֔י שֶׁ֥הֵ֖ם הִרְהִיבֻ֑נִי שַׂעְרֵךְ֙ כְּעֵ֣דֶר הָעִזִּ֔ים שֶׁגָּלְשׁ֖וּ מִן־הַגִּלְעָֽד:
[ו] שִׁנַּ֙יִךְ֙ כְּעֵ֣דֶר הָרְחֵלִ֔ים שֶׁעָל֖וּ מִן־הָרַחְצָ֑ה שֶׁכֻּלָּם֙ מַתְאִימ֔וֹת וְשַׁכֻּלָ֖ה אֵ֥ין בָּהֶֽם:
[ז] כְּפֶ֤לַח הָרִמּוֹן֙ רַקָּתֵ֔ךְ מִבַּ֖עַד לְצַמָּתֵֽךְ:
[ח] שִׁשִּׁ֥ים הֵ֙מָּה֙ מְלָכ֔וֹת וּשְׁמֹנִ֖ים פִּֽילַגְשִׁ֑ים וַעֲלָמ֖וֹת אֵ֥ין מִסְפָּֽר:
[ט] אַחַ֥ת הִיא֙ יוֹנָתִ֣י תַמָּתִ֔י אַחַ֥ת הִיא֙ לְאִמָּ֔הּ בָּרָ֥ה הִ֖יא לְיוֹלַדְתָּ֑הּ רָא֤וּהָ בָנוֹת֙ וַֽיְאַשְּׁר֔וּהָ מְלָכ֥וֹת וּפִֽילַגְשִׁ֖ים וַֽיְהַלֲלֽוּהָ: ס
[י] מִי־זֹ֥את הַנִּשְׁקָפָ֖ה כְּמוֹ־שָׁ֑חַר יָפָ֣ה כַלְּבָנָ֗ה בָּרָה֙ כַּחַמָּ֔ה אֲיֻמָּ֖ה כַּנִּדְגָּלֽוֹת: ס
[יא] אֶל־גִּנַּ֤ת אֱגוֹז֙ יָרַ֔דְתִּי לִרְא֖וֹת בְּאִבֵּ֣י הַנָּ֑חַל לִרְאוֹת֙ הֲפָרְחָ֣ה הַגֶּ֔פֶן הֵנֵ֖צוּ הָרִמֹּנִֽים:
[יב] לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי נַפְשִׁ֣י שָׂמַ֔תְנִי מַרְכְּב֖וֹת עַמִּ֥י נָדִֽיב:

פרק ו
(ב) דודי ירד לגנו - זה שעלה למרום. לרעות בגנים וללקוט שושנים - שהוא דר עם המלאכים , שהם הצדיקים. (ג) אני לדודי - אמרה כנסת ישראל: אע"פ שירד לגנו (ראה לעיל , ב) , אני שלו והוא שלי. (ד) ענתה שכינה: יפה את - זה שחזרו בבית שני. (ה) ופירוש הסבי עיניך מנגדי - שנפסקה הנבואה בבית שני , כאשר התנבא דניאל. שערך - שהיו בבית שני נזירים. (ו) שניך - גיבורים. (ז) רקתך - הכהנים. (ח) ששים המה - מפרשים (ראה רש"י) הוציאו מספר ששים ושמונים - בני נח ובני אברהם עם בני עשו בן בנו. ועלמות אין מספר - שאין להם ייחוס. (ט) אחת היא לאמה - כמו "גוי אחד בארץ" (ש"ב ז , כג). (י) מי זאת הנשקפה - כמו "מי זאת עולה מן המדבר" (שה"ש ג , ו); והעניין: על בני חשמוני , שמאותו הזמן היתה המלוכה בבית שני. (יא) אמרה שכינה: אל גינת אגוז ירדתי - משל לכנסת ישראל , שלא יֵרָאה הפרי אלא אחר השבר; והפך - "וישמן ישורון ויבעט" (דב' לב , טו). נשקפתי לראות הפרחה הגפן - אם יש בישראל צדיקים וישרים. (יב) אמרה כנסת ישראל: לא ידעתי; והעניין , שאני הריעותי לנפשי עד ששבתי להיות מרכבת לאחרים; הפך "ואתה על במותימו תדרוך" (דב' לג , כט); "והרכבתיך על במותי ארץ" (יש' נח , יד). והטעם: שנאת חנם שהיתה בבית שני , עד שהולידה הגלות לישראל.