מאגר הכתר שיר השירים פרק ו עם פירוש רשב"ם

פרק ו
[א] אָ֚נָה הָלַ֣ךְ דּוֹדֵ֔ךְ הַיָּפָ֖ה בַּנָּשִׁ֑ים אָ֚נָה פָּנָ֣ה דוֹדֵ֔ךְ וּנְבַקְשֶׁ֖נּוּ עִמָּֽךְ:
[ב] דּוֹדִי֙ יָרַ֣ד לְגַנּ֔וֹ לַעֲרֻג֖וֹת הַבֹּ֑שֶׂם לִרְעוֹת֙ בַּגַּנִּ֔ים וְלִלְקֹ֖ט שׁוֹשַׁנִּֽים:
[ג] אֲנִ֤י לְדוֹדִי֙ וְדוֹדִ֣י לִ֔י הָרֹעֶ֖ה בַּשּׁוֹשַׁנִּֽים: ס
[ד] יָפָ֨ה אַ֤תְּ רַעְיָתִי֙ כְּתִרְצָ֔ה נָאוָ֖ה כִּירוּשָׁלִָ֑ם אֲיֻמָּ֖ה כַּנִּדְגָּלֽוֹת:
[ה] הָסֵ֤בִּי עֵינַ֙יִךְ֙ מִנֶּגְדִּ֔י שֶׁ֥הֵ֖ם הִרְהִיבֻ֑נִי שַׂעְרֵךְ֙ כְּעֵ֣דֶר הָעִזִּ֔ים שֶׁגָּלְשׁ֖וּ מִן־הַגִּלְעָֽד:
[ו] שִׁנַּ֙יִךְ֙ כְּעֵ֣דֶר הָרְחֵלִ֔ים שֶׁעָל֖וּ מִן־הָרַחְצָ֑ה שֶׁכֻּלָּם֙ מַתְאִימ֔וֹת וְשַׁכֻּלָ֖ה אֵ֥ין בָּהֶֽם:
[ז] כְּפֶ֤לַח הָרִמּוֹן֙ רַקָּתֵ֔ךְ מִבַּ֖עַד לְצַמָּתֵֽךְ:
[ח] שִׁשִּׁ֥ים הֵ֙מָּה֙ מְלָכ֔וֹת וּשְׁמֹנִ֖ים פִּֽילַגְשִׁ֑ים וַעֲלָמ֖וֹת אֵ֥ין מִסְפָּֽר:
[ט] אַחַ֥ת הִיא֙ יוֹנָתִ֣י תַמָּתִ֔י אַחַ֥ת הִיא֙ לְאִמָּ֔הּ בָּרָ֥ה הִ֖יא לְיוֹלַדְתָּ֑הּ רָא֤וּהָ בָנוֹת֙ וַֽיְאַשְּׁר֔וּהָ מְלָכ֥וֹת וּפִֽילַגְשִׁ֖ים וַֽיְהַלֲלֽוּהָ: ס
[י] מִי־זֹ֥את הַנִּשְׁקָפָ֖ה כְּמוֹ־שָׁ֑חַר יָפָ֣ה כַלְּבָנָ֗ה בָּרָה֙ כַּחַמָּ֔ה אֲיֻמָּ֖ה כַּנִּדְגָּלֽוֹת: ס
[יא] אֶל־גִּנַּ֤ת אֱגוֹז֙ יָרַ֔דְתִּי לִרְא֖וֹת בְּאִבֵּ֣י הַנָּ֑חַל לִרְאוֹת֙ הֲפָרְחָ֣ה הַגֶּ֔פֶן הֵנֵ֖צוּ הָרִמֹּנִֽים:
[יב] לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי נַפְשִׁ֣י שָׂמַ֔תְנִי מַרְכְּב֖וֹת עַמִּ֥י נָדִֽיב:

פרק ו
(א-ג) והן משיבות לה אחרי אשר שמעו את שמע שבחו: אנה הלך ופנה ונבקשנו עמך להשיבו אלייך? והיא משיבתן: דרכו ומנהגו לרדת לגנו ופרדיסו אצל ערוגת (בנוסחנו: ערגות) הבושם , לרעות צאנו בגנים וללקוט שושנים משם. ועל כל זאת אשר נתרחק דודי מעלי , הנני ידידתו והוא ידידי , הרועה בשושנים את צאנו , ובאחרית הימים ישוב עוד אלי. דימיון לכנסת ישראל המעונה ומשועבדת בעול גלות , ואומרת לאומות העולם: העידו בי ליום הדין והמשפט בצרותי ואנחותי , אשר לקיתי וסבלתי בשביל אהבתו של הקדוש ברוך הוא. והן משיבות לה: מה יש ליך עוד על אוהבך , הסירי את לבך מעליו ותהי כמונו והידבקי ביראתינו , ומדוע את סובלת עול קשה בעבורו , ומה ראית ומצאת בו? והיא משיבתן: מימי קדם הפליא לי את נפלאותיו וחסדו עמדי , ועל כן לא אשכחהו. כי כאשר הוציאני ממצרים ונראה על הים בעבורי גיבור ואיש מלחמה (ראה מכיל' בשלח שירה ד) , ללחום את מלחמתי , דגול וניכר היה בצבאות חיילותיו אשר ירדו עמו לכבודו. ואחריכן קירבני אליו למען אהיה לו לעם והוא יהיה לי לאלהים (ע"פ וי' כו , יב); ונתן לי תורתו המשולה למים ודבש וחלב (ראה דב"ר ז , ג) , וציוני חוקים נעימים כבשמים עם עשרת הדברות באהבתו ובחמלתו , בשמחה ובטוב לבב (ע"פ דב' כח , מז) , ונתן לי הלוחות כתובות מכתב גלילי ידיו; ונראה אף בשעת מתן תורה בכבודו , ותחת רגליו ראיתי מעשה לבנת הספיר , שנאמר "ויראו את אלהי ישראל" וגו' (שמ' כד , י) , והוא רם ותלול , גבוה ונישא על כל הרמים ועל כל הנישאים , על מלחמת סיחון ועוג ושלשים ואחד מלכים , עד אשר שמעו לקצוי ארץ ונודע שמו בגוים , ואמרו לבטוח בו ולישב בצילו , כי רבים מעמי הארץ מתייהדים (ע"פ אס' ח , יז) , להשתחוות לפניו בהר הקודש בירושלים. ועל אלה וכאלה אשר הראני את כבודו ואת גודלו - לא אסיר תומתי ממני ללכת אחרי אלהים אחרים לעובדם. ואומות העולם משיבות: אחרי אשר נודעה גבורתו בגוים , הגידי נא לנו איפה הלך ונבקשנו עמך , וגם אנחנו נהיה לו לעם ונדרוש ככם אליו; כעיניין שמפורש בעזרא , שרצו האומות לסייע עם ישראל בביניין הבית , וישראל השיבום: לא לכם ולנו לבנות הבית ביחד , כי אנחנו עמו וצאן מרעיתו , ועל כן לבדנו נבנה הבית. הכל מפורש בספר עזרא , א - ג). (ביאור לשוני לשה"ש ה , יד - שה"ש ו , ג:) "גלילי זהב" (שה"ש ה , יד) - עיניין אופַן המה (ראה מחברת: 'גל'). "כתם" (שה"ש ה , יא) - כמו "וחלי כתם" (מש' כה , יב); קבוצת זהב הניתך ביחד. "פז" (שה"ש ה , יא) - "זהב מופז" (מ"א י , יח); ועל שם שמראהו כמרגלית של פז קרוי 'פז'. "שחורות כעורב" (שה"ש ה , יא) - אין לך שיער יפה לבָחוּר כתלתלי שיער שחור. "ממולאים" (שה"ש ה , יד) - על שם שיש לאדם גומות במקצת בראשי אצבעות במקום שיש ציפורנים. "בתרשיש" (שם) - אבן טובה לבנה. "עשת" (שם) - 'משיש' בלעז. "תרשיש" - 'קרישטל' בלעז. "עשת" - כמו "ברזל עשות" (יח' כז , יט); "שמנו עשתו" (יר' ה , כח). "שן" (שה"ש ה , יד) - כמו "כסא שן" (מ"א י , יח); "על מטות שן" (עמ' ו , ד). (ד-י) יפה את רעייתי - עכשיו הוא מספר בשבח אהובתו: יפה את רעייתי כעיר תרצה שהיא נאה בביניינה , ונאוה כירושלים , איומה כנדגלות וחיילות. הסיבי והחזירי עינייך מראות לנגדי , שהם הרהיבוני והגיסו לבי ודעתי עלייך , גם לא יכולתי להתאפק ממך. שערך נאה והגון כשיער עדרי עזים , ושינייך דקות ומכוונות ומלובנות מאד כעדר הרחלים , ורימוני פנייך מאדמים וזיוותנים כפלח הרימון. ונשים שהם מלכות יש לי הרבה , ופלגשים (בנוסחנו: פילגשים) מאד , ועלמות בתולות עד אין מספר להתנהג עמהן בחיבה , ורעייתי יפה ונאוה מכולן , ועל כולן לבי ורוחי ונפשי עלייך; אחת היא לאמה. ראוה העלמות ויאשרוה , ומלכות ופלגשים (בנוסחנו: פילגשים) ראוה ויהללוה , כי כולן נתקנאו בה; ואומרות עליה: מי זאת הנשקפה - שהכל מביטים ושוקפים ומצפים לה כמו שחר , שכל העולם מחכים בלילה מתי יאיר היום; שהיא יפה ונאה וברה ואיומה. דימיון להקדוש ברוך הוא שחשק ובחר בכנסת ישראל מכל העמים , והם נתקנאו בם על אשר הפליא הקדוש ברוך הוא להם ניסי נוראותיו וגבורות נפלאותיו. ואומה מיוחדת היתה כנסת ישראל להקדוש ברוך הוא , ועל כן היללוה ואישרוה ואמרו עליה: מי היא זאת האומה אשר הגביר עליה חסדו (ע"פ תה' קיז , ב)? (ביאור לשוני:) כתרצה - עיר חשובה ויפה שבנה שלמה המלך. ואיומה כנדגלות - 'אשאוטבלא קום קונפיינייאש' בלעז (מייראה כמו חילות). ראוה בנות - מוסב על ועלמות אין מספר. מלכות ופלגשים ויהללוה - מוסב על ששים המה מלכות ושמונים פילגשים. ושאר דיקדוקי התיבות - כבר ביארתים למעלה. ששים המה מלכות - מעשה זה נתקיים בשלמה המלך (ראה מ"א יא , א - ג) , שהיו לו נשים הרבה ופלגשים עד מאד ועלמות אין מספר לטייל עמהן. ודימה את מעשהו נגד הקדוש ברוך הוא אשר יצר בעולמו אומות הרבה ומלכים עד מאד ונשיאים וראשים עד אין מספר , ובכל אלה לא בחר כי אם בישראל ומלכיהם ושריהם וכהניהם ונביאיהם. וכן מצינו כעיניין זה באחשורוש , שהיו לו נשים ופלגשים ונערות (ראה אס' ב) , כדוגמא שפירשתי למעלה ב"הנה מיטתו של שלמה" (בנוסחנו: שלשלמה; שה"ש ג , ז). ואת החשבון אשר כתב ששים ושמונים - לא דיקדק בו , כי אינו מצומצם. (יא-יב) אל גינת אגוז - עכשיו הוא מפיס אהובתו , למען תבוא אליו ותטייל עמו בתוך הפרדס תחת עצי אגוז שריחם נודף: אל פרדס גינת אגוז שהוא על שפת הנחל ירדתי לראות בפריו , לראות אם פרחה עדיין הגפן ואם הנצו עצי הרימונים. ובואי אלי ונטייל ונתחבבה יחד תחת האילנות ופרחיהם ונצניהם. והיא משיבתו: לא ידעתי ללכת שם ולא אלך , ועלה בנפשי ובדעתי לרכוב על מרכבותיי ולשוב לעמי שהוא נדיב , כי בת מלך אני.