מאגר הכתר שיר השירים פרק ו עם פירוש ראב"ע פירוש א הפעם השלישית - דרש

פרק ו
(ב) ירד לגנו - עלה למרום , להיות עם הצדיקים שהם משרתיו למעלה. (ד-ה) אמרה שכינה: אחר שחזרת בתשובה ובקשת אותי , עתה תשובי למלכותך כמו בראשונה. וזה על זמן בני חשמונאי , שמאותם הימים מלכו ישראל. עתה תהיי עוד יפה ויפחדו ממך אומות העולם , לכן (אבל) נביאייך יפסקו ממך; וזה ענין הסבי עיניך. לכן (אבל) ישובו נזיריך ואנשי מלחמתך. (ח) ששים המה מלכות - הם אלופים שהיו בשעיר (ראה בר' לו). ושמנים פילגשים - נח ובניו; וכן הם במספר (ראה בר' י). ועלמות - בני ישמעאל. (ט) אחת היא - שלא נתערבה באומות העולם. (י-יב) מי זאת הנשקפה - היתה כנסת ישראל משובחת , עד שנכנסה שנאת חנם ביניהם. וזה הענין: אמרה כנסת ישראל: לא ידעתי; כאומרת: לא הרגשתי עד שגרמתי לעצמי. וזהו נפשי שמתני - להיות עמי שהיה נדיב מרכבות לאומות העולם; הפך "ואתה על במותימו תדרוך" (דב' לג , כט). והשכינה אמרה: אל גנת אגוז ירדתי - והענין: שעליתי למרום עד שתפרח הגפן; והענין: עד שיעשו ישראל הנמשלים לגפן (ראה תה' פ , ט - כ) מעשים נאים. וענין אגוז - שפריו גנוז; והענין: שלא יַראה נסיו בגלות. ואל תתמה שאמר ירדתי , כי הנה מצאנו "וירדתי על ההרים" (שו' יא , לז).