מאגר הכתר שיר השירים פרק ו עם פירוש ראב"ע פירוש א הפעם השלישית - דרש

פרק ו
[א] אָ֚נָה הָלַ֣ךְ דּוֹדֵ֔ךְ הַיָּפָ֖ה בַּנָּשִׁ֑ים אָ֚נָה פָּנָ֣ה דוֹדֵ֔ךְ וּנְבַקְשֶׁ֖נּוּ עִמָּֽךְ:
[ב] דּוֹדִי֙ יָרַ֣ד לְגַנּ֔וֹ לַעֲרֻג֖וֹת הַבֹּ֑שֶׂם לִרְעוֹת֙ בַּגַּנִּ֔ים וְלִלְקֹ֖ט שׁוֹשַׁנִּֽים:
[ג] אֲנִ֤י לְדוֹדִי֙ וְדוֹדִ֣י לִ֔י הָרֹעֶ֖ה בַּשּׁוֹשַׁנִּֽים: ס
[ד] יָפָ֨ה אַ֤תְּ רַעְיָתִי֙ כְּתִרְצָ֔ה נָאוָ֖ה כִּירוּשָׁלִָ֑ם אֲיֻמָּ֖ה כַּנִּדְגָּלֽוֹת:
[ה] הָסֵ֤בִּי עֵינַ֙יִךְ֙ מִנֶּגְדִּ֔י שֶׁ֥הֵ֖ם הִרְהִיבֻ֑נִי שַׂעְרֵךְ֙ כְּעֵ֣דֶר הָעִזִּ֔ים שֶׁגָּלְשׁ֖וּ מִן־הַגִּלְעָֽד:
[ו] שִׁנַּ֙יִךְ֙ כְּעֵ֣דֶר הָרְחֵלִ֔ים שֶׁעָל֖וּ מִן־הָרַחְצָ֑ה שֶׁכֻּלָּם֙ מַתְאִימ֔וֹת וְשַׁכֻּלָ֖ה אֵ֥ין בָּהֶֽם:
[ז] כְּפֶ֤לַח הָרִמּוֹן֙ רַקָּתֵ֔ךְ מִבַּ֖עַד לְצַמָּתֵֽךְ:
[ח] שִׁשִּׁ֥ים הֵ֙מָּה֙ מְלָכ֔וֹת וּשְׁמֹנִ֖ים פִּֽילַגְשִׁ֑ים וַעֲלָמ֖וֹת אֵ֥ין מִסְפָּֽר:
[ט] אַחַ֥ת הִיא֙ יוֹנָתִ֣י תַמָּתִ֔י אַחַ֥ת הִיא֙ לְאִמָּ֔הּ בָּרָ֥ה הִ֖יא לְיוֹלַדְתָּ֑הּ רָא֤וּהָ בָנוֹת֙ וַֽיְאַשְּׁר֔וּהָ מְלָכ֥וֹת וּפִֽילַגְשִׁ֖ים וַֽיְהַלֲלֽוּהָ: ס
[י] מִי־זֹ֥את הַנִּשְׁקָפָ֖ה כְּמוֹ־שָׁ֑חַר יָפָ֣ה כַלְּבָנָ֗ה בָּרָה֙ כַּחַמָּ֔ה אֲיֻמָּ֖ה כַּנִּדְגָּלֽוֹת: ס
[יא] אֶל־גִּנַּ֤ת אֱגוֹז֙ יָרַ֔דְתִּי לִרְא֖וֹת בְּאִבֵּ֣י הַנָּ֑חַל לִרְאוֹת֙ הֲפָרְחָ֣ה הַגֶּ֔פֶן הֵנֵ֖צוּ הָרִמֹּנִֽים:
[יב] לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי נַפְשִׁ֣י שָׂמַ֔תְנִי מַרְכְּב֖וֹת עַמִּ֥י נָדִֽיב:

פרק ו
(ב) ירד לגנו - עלה למרום , להיות עם הצדיקים שהם משרתיו למעלה. (ד-ה) אמרה שכינה: אחר שחזרת בתשובה ובקשת אותי , עתה תשובי למלכותך כמו בראשונה. וזה על זמן בני חשמונאי , שמאותם הימים מלכו ישראל. עתה תהיי עוד יפה ויפחדו ממך אומות העולם , לכן (אבל) נביאייך יפסקו ממך; וזה ענין הסבי עיניך. לכן (אבל) ישובו נזיריך ואנשי מלחמתך. (ח) ששים המה מלכות - הם אלופים שהיו בשעיר (ראה בר' לו). ושמנים פילגשים - נח ובניו; וכן הם במספר (ראה בר' י). ועלמות - בני ישמעאל. (ט) אחת היא - שלא נתערבה באומות העולם. (י-יב) מי זאת הנשקפה - היתה כנסת ישראל משובחת , עד שנכנסה שנאת חנם ביניהם. וזה הענין: אמרה כנסת ישראל: לא ידעתי; כאומרת: לא הרגשתי עד שגרמתי לעצמי. וזהו נפשי שמתני - להיות עמי שהיה נדיב מרכבות לאומות העולם; הפך "ואתה על במותימו תדרוך" (דב' לג , כט). והשכינה אמרה: אל גנת אגוז ירדתי - והענין: שעליתי למרום עד שתפרח הגפן; והענין: עד שיעשו ישראל הנמשלים לגפן (ראה תה' פ , ט - כ) מעשים נאים. וענין אגוז - שפריו גנוז; והענין: שלא יַראה נסיו בגלות. ואל תתמה שאמר ירדתי , כי הנה מצאנו "וירדתי על ההרים" (שו' יא , לז).