מאגר הכתר שיר השירים פרק ז עם פירוש ראב"ע פירוש ב הפעם השלישית - דרש

פרק ז
(א) שובי שובי - זה לעתיד , בשוב יי' את שבות ציון (ע"פ תה' קכו , א). ועניין מה תחזו בשולמית - כמו "ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה" (יש' נה , יב). (ב) מה יפו פעמיך - שיעלו ישר מכל מקום; כעניין "מי אלה כעב תעופינה" (יש' ס , ח). (ג) שררך - סנהדרי גדולה , כחצי גורן עגולה. בטנך - סנהדרי קטנה. (ד) שני שדיך - שתי תורות. (ה) צוארך - המלך המשיח. עיניך - הם הנביאים , שהיו בתחלה בחשבון , עתה יהיו רבים; כעניין "והיה אחרי כן אשפוך רוחי על כל בשר" וגו' (יואל ג , א). אפך - הוא כהן גדול; כעניין "ישימו קטורה באפך" (דב' לג , י). (ו) ראשך עליך ככרמל - זהו נחמיה בן חושיאל (ראה שו"ט ס , ג) , שהוא מבני יוסף. ודלת ראשך - זה אליהו. מלך אסור ברהטים - זה המשיח , שהוא אסור; כאשר העתיקו הקדמונים (ראה איכ"ר א , נא) , כי ביום שנחרבה ירושלם נולד. (ז) מה יפית - שתחזור כנסת ישראל לגדולתה. (ח) ועניין זאת קומתך דמתה לתמר - זהו שאמר "ועמך כלם צדיקים" (יש' ס , כא) , וכתוב "צדיק כתמר יפרח" (תה' צב , יג). (ט) וריח אפך - הוא כהן גדול , המעלה העולות והמקטיר. (י) וחכך - הם המשוררים. (יא) אני לדודי - "כי חלק יי' עמו" (דב' לב , ט). (יב-יג) לכה דודי - אמרה כנסת ישראל: הואיל והסתכל בכרמים , שהם ישראל , תראה אם פרחה הגפן; כמו שהעתיקו חכמינו ז"ל (ראה סנה' צז , ב): אם ישראל עושין תשובה , נגאלין; ואם לאו - הקדוש ברוך הוא מעמיד עליהן מלך שגזירותיו כגזירת המן , ונגאלין. (יד) והנה תראה שהדודאים נתנו ריח , והתחברו חסידים אלה שהם חדשים עם חסידי אבות הקדמונים; וזה עניין חדשים גם ישנים.