מאגר הכתר שיר השירים פרק ז עם פירוש ראב"ע פירוש א הפעם הראשונה - דקדוק

פרק ז
(א) השולמית - שהיא ממדינת 'שלם' , היא ירושלם; כמו "ויהי בשלם סוכו" (תה' עו , ג). כמחולת המחנים - מן "תוף ומחול" (תה' קנ , ד). (ב) חמוקי - הכף שעל הירך. ויש אומרים (ראה השרשים: 'חמק') כי כמוהו "חמק עבר" (שה"ש ה , ו); ועניינו: הלך. חלאים - עדי עגול מקובץ; כמו "וחלי כתם" (מש' כה , יב). אמן - חרש חכם (ע"פ יש' מ , כ); ואין בלשון הקדש חבר לו. (ג) שררך - הוא הטבור. אגן - עגול , כמו "באגנות" (שמ' כד , ו). הסהר - תרגום "ירח" (ראה ת"א לבר' לז , ט); וכמוהו "השהרונים" (שו' ח , כא). המזג - בלשון רבנן ידוע (ראה תוס' נידה ג , א). סוגה - גם בלשונם: 'סייג' (ראה משנה ערלה א , א). (ה) אפך - החוטם. (ו) ככרמל - עין (צבע); ובדברי הימים "וכרמיל ובוץ" (דה"ב ג , יד). דלת - בלשון קדר: השיער היוצא על הלחי. ברהטים - כמו "ברהטים בשקתות המים" (בר' ל , לח). (ט) בסנסניו - הסעפים העליונים שיש שם הפרי. ואין לו חבר. (י) דובב - מרחיש; מלשון 'דבה' (במ' יד , לו). (יא) תשוקתו - כמו "ואליך תשוקתו" (בר' ד , ז).