מאגר הכתר שיר השירים פרק ז עם פירוש ראב"ע פירוש א הפעם השלישית - דרש

פרק ז
(א) אמרה שכינה: אע"פ שחזרת (שבת להיות) מרכבות ואת בגלות (ראה פירושו לשה"ש הפעם השלישית ו , יב) , עוד תשובי , ויתמהו כל העולם ממך ויצאו לקראתך במחולות. (ב) מה יפו פעמיך - כשתלכי לארצך. חמוקי ירכיך - כמו "שוק על ירך" (שו' טו , ח) - רגלים ופרשים (ראה ת"י). (ג) שררך - סנהדרין גדולה , הנמשלת כחצי גורן עגולה (ראה מש' סנה' ד , ג). אל יחסר המזג - זו התורה הנמשלת ליין. בטנך ערימת חטים - סנהדרין קטנה. סוגה בשושנים - רוב הצדיקים. (ד) שני שדיך - התורות. (ה) צוארך - שרי הצבא. עיניך - הנביאים , שהיו בתחלה בחשבון , עתה יהיו רבים. אפך - הוא הכהן הגדול; כענין שנאמר "ישימו קטורה באפך" (דב' לג , י). (ו) ראשך - הוא מלך המשיח , שהוא מבני דוד. ודלת ראשך - משיח בן יוסף. מלך אסור - רמז שהוא , מלך המשיח , אסור עד שיגיע הקץ; כי ביום שנחרבה ירושלם נולד (ראה איכ"ר א , נא). (ז) מה יפית - אז במעשיך. (ח) זאת קומתך - אז ירבו הצדיקים; "צדיק כתמר יפרח" (תה' צב , יג). ושדייך - הם בעלי תורה שיתנו פרי. (ט) אמרה השכינה: אז אבא בחבורת הצדיקים; ויהיו נא שדיך - אז יקיימו כל המצות. וריח אפך - אז ישרתני כהן גדול. (י) וחכך - המשוררים. (יא) אני לדודי - אמרה כנסת ישראל: כל זה שאמרו הנביאים , אני מקוה עד שאראנו. (יב) לכה דודי - אמרה כנסת ישראל בבֹא הקץ: לכה דודי נצא השדה - והענין ירושלם; כענין שנאמר "מצאנוה בשדה (בנוסחנו: בשדי) יער" (תה' קלב , ו). נלינה בכפרים - כענין "פרזות תשב ירושלם" (זכ' ב , ח). (יג) נשכימה לכרמים - וקודם זה תראה שחזרו ישראל בתשובה; וזה ענין אם פרחה הגפן; שם בירושלם אעבוד את השם בפרהסיא. (יד) הדודאים נתנו ריח - יתחברו מעשי כנסת ישראל הטובים עם מעשי אבותיהם הקדמונים.