פרק ז
[א]
שׁ֤וּבִי
שׁ֙וּבִי֙
הַשּׁ֣וּלַמִּ֔ית
שׁ֥וּבִי
שׁ֖וּבִי
וְנֶחֱזֶה־בָּ֑ךְ
מַֽה־תֶּחֱזוּ֙
בַּשּׁ֣וּלַמִּ֔ית
כִּמְחֹלַ֖ת
הַֽמַּחֲנָֽיִם:
[ב]
מַה־יָּפ֧וּ
פְעָמַ֛יִךְ
בַּנְּעָלִ֖ים
בַּת־נָדִ֑יב
חַמּוּקֵ֣י
יְרֵכַ֔יִךְ
כְּמ֣וֹ
חֲלָאִ֔ים
מַעֲשֵׂ֖ה
יְדֵ֥י
אָמָּֽן:
[ג]
שָׁרְרֵךְ֙
אַגַּ֣ן
הַסַּ֔הַר
אַל־יֶחְסַ֖ר
הַמָּ֑זֶג
בִּטְנֵךְ֙
עֲרֵמַ֣ת
חִטִּ֔ים
סוּגָ֖ה
בַּשּׁוֹשַׁנִּֽים:
[ד]
שְׁנֵ֥י
שָׁדַ֛יִךְ
כִּשְׁנֵ֥י
עֳפָרִ֖ים
תָּאֳמֵ֥י
צְבִיָּֽה:
[ה]
צַוָּארֵ֖ךְ
כְּמִגְדַּ֣ל
הַשֵּׁ֑ן
עֵינַ֜יִךְ
בְּרֵכ֣וֹת
בְּחֶשְׁבּ֗וֹן
עַל־שַׁ֙עַר֙
בַּת־רַבִּ֔ים
אַפֵּךְ֙
כְּמִגְדַּ֣ל
הַלְּבָנ֔וֹן
צוֹפֶ֖ה
פְּנֵ֥י
דַמָּֽשֶׂק:
[ו]
רֹאשֵׁ֤ךְ
עָלַ֙יִךְ֙
כַּכַּרְמֶ֔ל
וְדַלַּ֥ת
רֹאשֵׁ֖ךְ
כָּאַרְגָּמָ֑ן
מֶ֖לֶךְ
אָס֥וּר
בָּרְהָטִֽים:
[ז]
מַה־יָּפִית֙
וּמַה־נָּעַ֔מְתְּ
אַהֲבָ֖ה
בַּתַּעֲנוּגִֽים:
[ח]
זֹ֤את
קֽוֹמָתֵךְ֙
דָּמְתָ֣ה
לְתָמָ֔ר
וְשָׁדַ֖יִךְ
לְאַשְׁכֹּלֽוֹת:
[ט]
אָמַ֙רְתִּי֙
אֶעֱלֶ֣ה
בְתָמָ֔ר
אֹחֲזָ֖ה
בְּסַנְסִנָּ֑יו
וְיִֽהְיוּ־נָ֤א
שָׁדַ֙יִךְ֙
כְּאֶשְׁכְּל֣וֹת
הַגֶּ֔פֶן
וְרֵ֥יחַ
אַפֵּ֖ךְ
כַּתַּפּוּחִֽים:
[י]
וְחִכֵּ֕ךְ
כְּיֵ֥ין
הַטּ֛וֹב
הוֹלֵ֥ךְ
לְדוֹדִ֖י
לְמֵישָׁרִ֑ים
דּוֹבֵ֖ב
שִׂפְתֵ֥י
יְשֵׁנִֽים:
[יא]
אֲנִ֣י
לְדוֹדִ֔י
וְעָלַ֖י
תְּשׁוּקָתֽוֹ:
ס
[יב]
לְכָ֤ה
דוֹדִי֙
נֵצֵ֣א
הַשָּׂדֶ֔ה
נָלִ֖ינָה
בַּכְּפָרִֽים:
[יג]
נַשְׁכִּ֙ימָה֙
לַכְּרָמִ֔ים
נִרְאֶ֞ה
אִם־פָּרְחָ֤ה
הַגֶּ֙פֶן֙
פִּתַּ֣ח
הַסְּמָדַ֔ר
הֵנֵ֖צוּ
הָרִמּוֹנִ֑ים
שָׁ֛ם
אֶתֵּ֥ן
אֶת־דֹּדַ֖י
לָֽךְ:
[יד]
הַֽדּוּדָאִ֣ים
נָֽתְנוּ־רֵ֗יחַ
וְעַל־פְּתָחֵ֙ינוּ֙
כָּל־מְגָדִ֔ים
חֲדָשִׁ֖ים
גַּם־יְשָׁנִ֑ים
דּוֹדִ֖י
צָפַ֥נְתִּי
לָֽךְ:
פרק ז
(א)
השולמית
-
שהיא
מן
"שלם"
(בר'
יד
,
יח)
,
היא
ירושלם;
ועניינו:
יראו
שלם.
כמחולת
-
מן
"תוף
ומחול"
(תה'
קנ
,
ד).
(ב)
חמוקי
יריכיך
-
יש
אומרים
(ראה
מחברת:
'חמק')
,
שהוא
המקום
שיסוב
הירך;
וכן
יפרש
"תתחמקין"
(יר'
לא
,
כא)
,
גם
"חמק
עבר"
(שה"ש
ה
,
ו).
חלאים
-
לשון
רבים
מן
"חלי
כתם"
(מש'
כה
,
יב);
כמו
"צבאים"
(דה"א
יב
,
ט)
,
שהוא
לשון
רבים
מן
"צבי"
(יש'
כג
,
ט).
אומן
-
חָרָש;
וזה
הלשון
ידוע.
(ג)
שררך
-
טיבורך;
כמו
"רפאות
תהי
לשרך"
(מש'
ג
,
ח).
אגן
-
כלי
עגול;
וכן
"וישם
באגנות"
(שמ'
כד
,
ו).
הסהר
-
תרגום
"ירח"
(ת"א
לבר'
לז
,
ט);
וכן
"השהרונים"
(שו'
ח
,
כא)
-
כדמות
ירח;
וכן
יקראו
בלשון
ישמעאל.
המזג
-
ידוע
בלשון
רבותינו
(ראה
משנה
נידה
ב
,
ז);
כמו
"מסכה
יינה"
(מש'
ט
,
ב).
ויש
אומרים
שפירושו
לפי
עניינו
(ראה
רס"ג
אגרון
ע' 289
;
מחברת:
'זג')
,
וכן
אפרשנו
במקומו;
ואין
לו
דומה.
סוגה
-
כמו
בדברי
חכמים
(ראה
משנה
אבות
א
,
א):
'סייג'.
(ו)
ככרמל
-
יש
אומרים
(ראה
רש"י)
,
שהוא
הר
הכרמל;
ואיננו
כי
אם
עין
(צבע);
וכן
בדברי
הימים
"וכרמל
עם
ארגמן"
(ראה
דה"ב
ג
,
יד).
ברהטים
-
כמו
"ברהטים
בשקתות
המים"
(בר'
ל
,
לח);
והם
מקומות
עשויות
להתחבר
שם
המים.
ודלת
-
בלשון
ישמעאל:
קצה
השיער.
(ט)
סנסניו
-
אין
לו
דומה;
והוא
למעלה
,
ששָם
הפרי.
(י)
למישרים
-
תואר
היין;
כמו
"יתהלך
במישרים"
(מש'
כג
,
לא).
דובב
-
כעניין
דבור;
ואולי
כמוהו
'דבה'
(מש'
י
,
יח).
(יא)
תשוקתו
-
כמו
"ואל
אישך
תשוקתך"
(בר'
ג
,
טז).
(יג)
את
דודי
לך
-
אהבי;
או
ריר
הלשון
(ראה
פירושו
לשה"ש
א
,
ב).
(יד)
הדודאים
-
צמח
כדמות
צורת
אדם.