מאגר הכתר שיר השירים פרק ז עם פירוש ראב"ע פירוש ב הפעם הראשונה - דקדוק

פרק ז
[א] שׁ֤וּבִי שׁ֙וּבִי֙ הַשּׁ֣וּלַמִּ֔ית שׁ֥וּבִי שׁ֖וּבִי וְנֶחֱזֶה־בָּ֑ךְ מַֽה־תֶּחֱזוּ֙ בַּשּׁ֣וּלַמִּ֔ית כִּמְחֹלַ֖ת הַֽמַּחֲנָֽיִם:
[ב] מַה־יָּפ֧וּ פְעָמַ֛יִךְ בַּנְּעָלִ֖ים בַּת־נָדִ֑יב חַמּוּקֵ֣י יְרֵכַ֔יִךְ כְּמ֣וֹ חֲלָאִ֔ים מַעֲשֵׂ֖ה יְדֵ֥י אָמָּֽן:
[ג] שָׁרְרֵךְ֙ אַגַּ֣ן הַסַּ֔הַר אַל־יֶחְסַ֖ר הַמָּ֑זֶג בִּטְנֵךְ֙ עֲרֵמַ֣ת חִטִּ֔ים סוּגָ֖ה בַּשּׁוֹשַׁנִּֽים:
[ד] שְׁנֵ֥י שָׁדַ֛יִךְ כִּשְׁנֵ֥י עֳפָרִ֖ים תָּאֳמֵ֥י צְבִיָּֽה:
[ה] צַוָּארֵ֖ךְ כְּמִגְדַּ֣ל הַשֵּׁ֑ן עֵינַ֜יִךְ בְּרֵכ֣וֹת בְּחֶשְׁבּ֗וֹן עַל־שַׁ֙עַר֙ בַּת־רַבִּ֔ים אַפֵּךְ֙ כְּמִגְדַּ֣ל הַלְּבָנ֔וֹן צוֹפֶ֖ה פְּנֵ֥י דַמָּֽשֶׂק:
[ו] רֹאשֵׁ֤ךְ עָלַ֙יִךְ֙ כַּכַּרְמֶ֔ל וְדַלַּ֥ת רֹאשֵׁ֖ךְ כָּאַרְגָּמָ֑ן מֶ֖לֶךְ אָס֥וּר בָּרְהָטִֽים:
[ז] מַה־יָּפִית֙ וּמַה־נָּעַ֔מְתְּ אַהֲבָ֖ה בַּתַּעֲנוּגִֽים:
[ח] זֹ֤את קֽוֹמָתֵךְ֙ דָּמְתָ֣ה לְתָמָ֔ר וְשָׁדַ֖יִךְ לְאַשְׁכֹּלֽוֹת:
[ט] אָמַ֙רְתִּי֙ אֶעֱלֶ֣ה בְתָמָ֔ר אֹחֲזָ֖ה בְּסַנְסִנָּ֑יו וְיִֽהְיוּ־נָ֤א שָׁדַ֙יִךְ֙ כְּאֶשְׁכְּל֣וֹת הַגֶּ֔פֶן וְרֵ֥יחַ אַפֵּ֖ךְ כַּתַּפּוּחִֽים:
[י] וְחִכֵּ֕ךְ כְּיֵ֥ין הַטּ֛וֹב הוֹלֵ֥ךְ לְדוֹדִ֖י לְמֵישָׁרִ֑ים דּוֹבֵ֖ב שִׂפְתֵ֥י יְשֵׁנִֽים:
[יא] אֲנִ֣י לְדוֹדִ֔י וְעָלַ֖י תְּשׁוּקָתֽוֹ: ס
[יב] לְכָ֤ה דוֹדִי֙ נֵצֵ֣א הַשָּׂדֶ֔ה נָלִ֖ינָה בַּכְּפָרִֽים:
[יג] נַשְׁכִּ֙ימָה֙ לַכְּרָמִ֔ים נִרְאֶ֞ה אִם־פָּרְחָ֤ה הַגֶּ֙פֶן֙ פִּתַּ֣ח הַסְּמָדַ֔ר הֵנֵ֖צוּ הָרִמּוֹנִ֑ים שָׁ֛ם אֶתֵּ֥ן אֶת־דֹּדַ֖י לָֽךְ:
[יד] הַֽדּוּדָאִ֣ים נָֽתְנוּ־רֵ֗יחַ וְעַל־פְּתָחֵ֙ינוּ֙ כָּל־מְגָדִ֔ים חֲדָשִׁ֖ים גַּם־יְשָׁנִ֑ים דּוֹדִ֖י צָפַ֥נְתִּי לָֽךְ:

פרק ז
(א) השולמית - שהיא מן "שלם" (בר' יד , יח) , היא ירושלם; ועניינו: יראו שלם. כמחולת - מן "תוף ומחול" (תה' קנ , ד). (ב) חמוקי יריכיך - יש אומרים (ראה מחברת: 'חמק') , שהוא המקום שיסוב הירך; וכן יפרש "תתחמקין" (יר' לא , כא) , גם "חמק עבר" (שה"ש ה , ו). חלאים - לשון רבים מן "חלי כתם" (מש' כה , יב); כמו "צבאים" (דה"א יב , ט) , שהוא לשון רבים מן "צבי" (יש' כג , ט). אומן - חָרָש; וזה הלשון ידוע. (ג) שררך - טיבורך; כמו "רפאות תהי לשרך" (מש' ג , ח). אגן - כלי עגול; וכן "וישם באגנות" (שמ' כד , ו). הסהר - תרגום "ירח" (ת"א לבר' לז , ט); וכן "השהרונים" (שו' ח , כא) - כדמות ירח; וכן יקראו בלשון ישמעאל. המזג - ידוע בלשון רבותינו (ראה משנה נידה ב , ז); כמו "מסכה יינה" (מש' ט , ב). ויש אומרים שפירושו לפי עניינו (ראה רס"ג אגרון ע' 289 ; מחברת: 'זג') , וכן אפרשנו במקומו; ואין לו דומה. סוגה - כמו בדברי חכמים (ראה משנה אבות א , א): 'סייג'. (ו) ככרמל - יש אומרים (ראה רש"י) , שהוא הר הכרמל; ואיננו כי אם עין (צבע); וכן בדברי הימים "וכרמל עם ארגמן" (ראה דה"ב ג , יד). ברהטים - כמו "ברהטים בשקתות המים" (בר' ל , לח); והם מקומות עשויות להתחבר שם המים. ודלת - בלשון ישמעאל: קצה השיער. (ט) סנסניו - אין לו דומה; והוא למעלה , ששָם הפרי. (י) למישרים - תואר היין; כמו "יתהלך במישרים" (מש' כג , לא). דובב - כעניין דבור; ואולי כמוהו 'דבה' (מש' י , יח). (יא) תשוקתו - כמו "ואל אישך תשוקתך" (בר' ג , טז). (יג) את דודי לך - אהבי; או ריר הלשון (ראה פירושו לשה"ש א , ב). (יד) הדודאים - צמח כדמות צורת אדם.