פרק ז
[א]
שׁ֤וּבִי
שׁ֙וּבִי֙
הַשּׁ֣וּלַמִּ֔ית
שׁ֥וּבִי
שׁ֖וּבִי
וְנֶחֱזֶה־בָּ֑ךְ
מַֽה־תֶּחֱזוּ֙
בַּשּׁ֣וּלַמִּ֔ית
כִּמְחֹלַ֖ת
הַֽמַּחֲנָֽיִם:
[ב]
מַה־יָּפ֧וּ
פְעָמַ֛יִךְ
בַּנְּעָלִ֖ים
בַּת־נָדִ֑יב
חַמּוּקֵ֣י
יְרֵכַ֔יִךְ
כְּמ֣וֹ
חֲלָאִ֔ים
מַעֲשֵׂ֖ה
יְדֵ֥י
אָמָּֽן:
[ג]
שָׁרְרֵךְ֙
אַגַּ֣ן
הַסַּ֔הַר
אַל־יֶחְסַ֖ר
הַמָּ֑זֶג
בִּטְנֵךְ֙
עֲרֵמַ֣ת
חִטִּ֔ים
סוּגָ֖ה
בַּשּׁוֹשַׁנִּֽים:
[ד]
שְׁנֵ֥י
שָׁדַ֛יִךְ
כִּשְׁנֵ֥י
עֳפָרִ֖ים
תָּאֳמֵ֥י
צְבִיָּֽה:
[ה]
צַוָּארֵ֖ךְ
כְּמִגְדַּ֣ל
הַשֵּׁ֑ן
עֵינַ֜יִךְ
בְּרֵכ֣וֹת
בְּחֶשְׁבּ֗וֹן
עַל־שַׁ֙עַר֙
בַּת־רַבִּ֔ים
אַפֵּךְ֙
כְּמִגְדַּ֣ל
הַלְּבָנ֔וֹן
צוֹפֶ֖ה
פְּנֵ֥י
דַמָּֽשֶׂק:
[ו]
רֹאשֵׁ֤ךְ
עָלַ֙יִךְ֙
כַּכַּרְמֶ֔ל
וְדַלַּ֥ת
רֹאשֵׁ֖ךְ
כָּאַרְגָּמָ֑ן
מֶ֖לֶךְ
אָס֥וּר
בָּרְהָטִֽים:
[ז]
מַה־יָּפִית֙
וּמַה־נָּעַ֔מְתְּ
אַהֲבָ֖ה
בַּתַּעֲנוּגִֽים:
[ח]
זֹ֤את
קֽוֹמָתֵךְ֙
דָּמְתָ֣ה
לְתָמָ֔ר
וְשָׁדַ֖יִךְ
לְאַשְׁכֹּלֽוֹת:
[ט]
אָמַ֙רְתִּי֙
אֶעֱלֶ֣ה
בְתָמָ֔ר
אֹחֲזָ֖ה
בְּסַנְסִנָּ֑יו
וְיִֽהְיוּ־נָ֤א
שָׁדַ֙יִךְ֙
כְּאֶשְׁכְּל֣וֹת
הַגֶּ֔פֶן
וְרֵ֥יחַ
אַפֵּ֖ךְ
כַּתַּפּוּחִֽים:
[י]
וְחִכֵּ֕ךְ
כְּיֵ֥ין
הַטּ֛וֹב
הוֹלֵ֥ךְ
לְדוֹדִ֖י
לְמֵישָׁרִ֑ים
דּוֹבֵ֖ב
שִׂפְתֵ֥י
יְשֵׁנִֽים:
[יא]
אֲנִ֣י
לְדוֹדִ֔י
וְעָלַ֖י
תְּשׁוּקָתֽוֹ:
ס
[יב]
לְכָ֤ה
דוֹדִי֙
נֵצֵ֣א
הַשָּׂדֶ֔ה
נָלִ֖ינָה
בַּכְּפָרִֽים:
[יג]
נַשְׁכִּ֙ימָה֙
לַכְּרָמִ֔ים
נִרְאֶ֞ה
אִם־פָּרְחָ֤ה
הַגֶּ֙פֶן֙
פִּתַּ֣ח
הַסְּמָדַ֔ר
הֵנֵ֖צוּ
הָרִמּוֹנִ֑ים
שָׁ֛ם
אֶתֵּ֥ן
אֶת־דֹּדַ֖י
לָֽךְ:
[יד]
הַֽדּוּדָאִ֣ים
נָֽתְנוּ־רֵ֗יחַ
וְעַל־פְּתָחֵ֙ינוּ֙
כָּל־מְגָדִ֔ים
חֲדָשִׁ֖ים
גַּם־יְשָׁנִ֑ים
דּוֹדִ֖י
צָפַ֥נְתִּי
לָֽךְ:
פרק ז
[א]
שובי
שובי
השולמית
שובי
שובי
ונחזה בך
מה תחזו
בשולמית
כמחלת
המחנים:
[ב]
מה יפו
פעמיך
בנעלים
בת נדיב
חמוקי
ירכיך
כמו
חלאים
מעשה
ידי
אמן:
[ג]
שררך
אגן
הסהר
אל יחסר
המזג
בטנך
ערמת
חטים
סוגה
בשושנים:
[ד]
שני
שדיך
כשני
עפרים
תאמי
צביה:
[ה]
צוארך
כמגדל
השן
עיניך
ברכות
בחשבון
על שער
בת רבים
אפך
כמגדל
הלבנון
צופה
פני
דמשק:
[ו]
ראשך
עליך
ככרמל
ודלת
ראשך
כארגמן
מלך
אסור
ברהטים:
[ז]
מה יפית
ומה נעמת
אהבה
בתענוגים:
[ח]
זאת
קומתך
דמתה
לתמר
ושדיך
לאשכלות:
[ט]
אמרתי
אעלה
בתמר
אחזה
בסנסניו
ויהיו נא
שדיך
כאשכלות
הגפן
וריח
אפך
כתפוחים:
[י]
וחכך
כיין
הטוב
הולך
לדודי
למישרים
דובב
שפתי
ישנים:
[יא]
אני
לדודי
ועלי
תשוקתו:
ס
[יב]
לכה
דודי
נצא
השדה
נלינה
בכפרים:
[יג]
נשכימה
לכרמים
נראה
אם פרחה
הגפן
פתח
הסמדר
הנצו
הרמונים
שם
אתן
את דדי
לך:
[יד]
הדודאים
נתנו ריח
ועל פתחינו
כל מגדים
חדשים
גם ישנים
דודי
צפנתי
לך: