מאגר הכתר שיר השירים פרק ח עם פירוש ראב"ע פירוש א הפעם השניה - פשט

פרק ח
[א] מִ֤י יִתֶּנְךָ֙ כְּאָ֣ח לִ֔י יוֹנֵ֖ק שְׁדֵ֣י אִמִּ֑י אֶֽמְצָאֲךָ֤ בַחוּץ֙ אֶשָּׁ֣קְךָ֔ גַּ֖ם לֹא־יָבֻ֥זוּ לִֽי:
[ב] אֶנְהָֽגֲךָ֗ אֲבִיאֲךָ֛ אֶל־בֵּ֥ית אִמִּ֖י תְּלַמְּדֵ֑נִי אַשְׁקְךָ֙ מִיַּ֣יִן הָרֶ֔קַח מֵעֲסִ֖יס רִמֹּנִֽי:
[ג] שְׂמֹאלוֹ֙ תַּ֣חַת רֹאשִׁ֔י וִימִינ֖וֹ תְּחַבְּקֵֽנִי:
[ד] הִשְׁבַּ֥עְתִּי אֶתְכֶ֖ם בְּנ֣וֹת יְרוּשָׁלִָ֑ם מַה־תָּעִ֧ירוּ ׀ וּֽמַה־תְּעֹ֥רֲר֛וּ אֶת־הָאַהֲבָ֖ה עַ֥ד שֶׁתֶּחְפָּֽץ: ס
[ה] מִ֣י זֹ֗את עֹלָה֙ מִן־הַמִּדְבָּ֔ר מִתְרַפֶּ֖קֶת עַל־דּוֹדָ֑הּ תַּ֤חַת הַתַּפּ֙וּחַ֙ עֽוֹרַרְתִּ֔יךָ שָׁ֚מָּה חִבְּלַ֣תְךָ אִמֶּ֔ךָ שָׁ֖מָּה חִבְּלָ֥ה יְלָדַֽתְךָ:
[ו] שִׂימֵ֨נִי כַחוֹתָ֜ם עַל־לִבֶּ֗ךָ כַּֽחוֹתָם֙ עַל־זְרוֹעֶ֔ךָ כִּֽי־עַזָּ֤ה כַמָּ֙וֶת֙ אַהֲבָ֔ה קָשָׁ֥ה כִשְׁא֖וֹל קִנְאָ֑ה רְשָׁפֶ֕יהָ רִשְׁפֵּ֕י אֵ֖שׁ שַׁלְהֶ֥בֶתְיָֽה:
[ז] מַ֣יִם רַבִּ֗ים לֹ֤א יֽוּכְלוּ֙ לְכַבּ֣וֹת אֶת־הָאַהֲבָ֔ה וּנְהָר֖וֹת לֹ֣א יִשְׁטְפ֑וּהָ אִם־יִתֵּ֨ן אִ֜ישׁ אֶת־כָּל־ה֤וֹן בֵּיתוֹ֙ בָּאַהֲבָ֔ה בּ֖וֹז יָב֥וּזוּ לֽוֹ: ס
[ח] אָח֥וֹת לָ֙נוּ֙ קְטַנָּ֔ה וְשָׁדַ֖יִם אֵ֣ין לָ֑הּ מַֽה־נַּעֲשֶׂה֙ לַאֲחֹתֵ֔נוּ בַּיּ֖וֹם שֶׁיְּדֻבַּר־בָּֽהּ:
[ט] אִם־חוֹמָ֣ה הִ֔יא נִבְנֶ֥ה עָלֶ֖יהָ טִ֣ירַת כָּ֑סֶף וְאִם־דֶּ֣לֶת הִ֔יא נָצ֥וּר עָלֶ֖יהָ ל֥וּחַ אָֽרֶז:
[י] אֲנִ֣י חוֹמָ֔ה וְשָׁדַ֖י כַּמִּגְדָּל֑וֹת אָ֛ז הָיִ֥יתִי בְעֵינָ֖יו כְּמוֹצְאֵ֥ת שָׁלֽוֹם: פ
[יא] כֶּ֣רֶם הָיָ֤ה לִשְׁלֹמֹה֙ בְּבַ֣עַל הָמ֔וֹן נָתַ֥ן אֶת־הַכֶּ֖רֶם לַנֹּטְרִ֑ים אִ֛ישׁ יָבִ֥א בְּפִרְי֖וֹ אֶ֥לֶף כָּֽסֶף:
[יב] כַּרְמִ֥י שֶׁלִּ֖י לְפָנָ֑י הָאֶ֤לֶף לְךָ֙ שְׁלֹמֹ֔ה וּמָאתַ֖יִם לְנֹטְרִ֥ים אֶת־פִּרְיֽוֹ:
[יג] הַיּוֹשֶׁ֣בֶת בַּגַּנִּ֗ים חֲבֵרִ֛ים מַקְשִׁיבִ֥ים לְקוֹלֵ֖ךְ הַשְׁמִיעִֽנִי:
[יד] בְּרַ֣ח ׀ דּוֹדִ֗י וּֽדְמֵה־לְךָ֤ לִצְבִי֙ א֚וֹ לְעֹ֣פֶר הָאַיָּלִ֔ים עַ֖ל הָרֵ֥י בְשָׂמִֽים:

פרק ח
(א-ב) ומי יתנך כאח לי , עד שאביאך בפרהסיא אל בית אמי והיא תלמדני היאך אשקך מיין הרקח. (ג) חזרה ואמרה: עתה נשלמה תאותי , בהיות שמאלו תחת לראשי (בנוסחנו: ראשי); והם ישנים. (ה) עוררה דודה ותאמר לו: מי זאת עולה מן המדבר שבקשה דודה כאשר עשיתי אני , ועוררתיך תחת התפוח שאנו לנים תחתיו , להזכירך כי שם חבלתך אמך? והענין: בעבור שהרתה תחת התפוח , על כן ידמה ריחך לריחו. (ו) ועתה שימני על לבך כחותם על יד ועל זרוע. (ח) איה דבּר האחד מבני אמי: אחות לנו קטנה שמנוה נוטרה , אך היתה עוד קטנה; מה נעשה ביום שידובר בה - להנשא? (ט) אם שמרה עצמה והיא חומה , נבנה עליה טירת כסף; והענין: קישורים. ואם דלת היא , נצור עליה , ותהיה סגורה. (י) אמרה: הנה אני חומה ושדי כמגדלות; כענין "שדים נכונו" (יח' טז , ז). אז הייתי בעיני החושד כמוצאת שלום. (יא) כרם היה לשלמה - אמרה: הנה שלמה המלך נתן כרמו לנוטרים , ויקח בפרי הכרם אלף כסף. (יב) ואני לא עשיתי כן , רק כרמי שלי לפני; אני אתענג בו עמך , ולא ארצה ממון. וקח אתה שלמה דמי פרי כרמך , וגם יקחו עוד מאתים הנוטרים. (יג-יד) ענה ואמר לה: את , היושבת בגנים , חבֵרַי הרועים באו והם מקשיבים לקולך; השמיעיני ואמרי לי: ברח דודי , שלא ירגישו שאני עמך בתוך הגן.