מאגר הכתר שיר השירים פרק ח עם פירוש ראב"ע פירוש ב הפעם השלישית - דרש

פרק ח
[א] מִ֤י יִתֶּנְךָ֙ כְּאָ֣ח לִ֔י יוֹנֵ֖ק שְׁדֵ֣י אִמִּ֑י אֶֽמְצָאֲךָ֤ בַחוּץ֙ אֶשָּׁ֣קְךָ֔ גַּ֖ם לֹא־יָבֻ֥זוּ לִֽי:
[ב] אֶנְהָֽגֲךָ֗ אֲבִיאֲךָ֛ אֶל־בֵּ֥ית אִמִּ֖י תְּלַמְּדֵ֑נִי אַשְׁקְךָ֙ מִיַּ֣יִן הָרֶ֔קַח מֵעֲסִ֖יס רִמֹּנִֽי:
[ג] שְׂמֹאלוֹ֙ תַּ֣חַת רֹאשִׁ֔י וִימִינ֖וֹ תְּחַבְּקֵֽנִי:
[ד] הִשְׁבַּ֥עְתִּי אֶתְכֶ֖ם בְּנ֣וֹת יְרוּשָׁלִָ֑ם מַה־תָּעִ֧ירוּ ׀ וּֽמַה־תְּעֹ֥רֲר֛וּ אֶת־הָאַהֲבָ֖ה עַ֥ד שֶׁתֶּחְפָּֽץ: ס
[ה] מִ֣י זֹ֗את עֹלָה֙ מִן־הַמִּדְבָּ֔ר מִתְרַפֶּ֖קֶת עַל־דּוֹדָ֑הּ תַּ֤חַת הַתַּפּ֙וּחַ֙ עֽוֹרַרְתִּ֔יךָ שָׁ֚מָּה חִבְּלַ֣תְךָ אִמֶּ֔ךָ שָׁ֖מָּה חִבְּלָ֥ה יְלָדַֽתְךָ:
[ו] שִׂימֵ֨נִי כַחוֹתָ֜ם עַל־לִבֶּ֗ךָ כַּֽחוֹתָם֙ עַל־זְרוֹעֶ֔ךָ כִּֽי־עַזָּ֤ה כַמָּ֙וֶת֙ אַהֲבָ֔ה קָשָׁ֥ה כִשְׁא֖וֹל קִנְאָ֑ה רְשָׁפֶ֕יהָ רִשְׁפֵּ֕י אֵ֖שׁ שַׁלְהֶ֥בֶתְיָֽה:
[ז] מַ֣יִם רַבִּ֗ים לֹ֤א יֽוּכְלוּ֙ לְכַבּ֣וֹת אֶת־הָאַהֲבָ֔ה וּנְהָר֖וֹת לֹ֣א יִשְׁטְפ֑וּהָ אִם־יִתֵּ֨ן אִ֜ישׁ אֶת־כָּל־ה֤וֹן בֵּיתוֹ֙ בָּאַהֲבָ֔ה בּ֖וֹז יָב֥וּזוּ לֽוֹ: ס
[ח] אָח֥וֹת לָ֙נוּ֙ קְטַנָּ֔ה וְשָׁדַ֖יִם אֵ֣ין לָ֑הּ מַֽה־נַּעֲשֶׂה֙ לַאֲחֹתֵ֔נוּ בַּיּ֖וֹם שֶׁיְּדֻבַּר־בָּֽהּ:
[ט] אִם־חוֹמָ֣ה הִ֔יא נִבְנֶ֥ה עָלֶ֖יהָ טִ֣ירַת כָּ֑סֶף וְאִם־דֶּ֣לֶת הִ֔יא נָצ֥וּר עָלֶ֖יהָ ל֥וּחַ אָֽרֶז:
[י] אֲנִ֣י חוֹמָ֔ה וְשָׁדַ֖י כַּמִּגְדָּל֑וֹת אָ֛ז הָיִ֥יתִי בְעֵינָ֖יו כְּמוֹצְאֵ֥ת שָׁלֽוֹם: פ
[יא] כֶּ֣רֶם הָיָ֤ה לִשְׁלֹמֹה֙ בְּבַ֣עַל הָמ֔וֹן נָתַ֥ן אֶת־הַכֶּ֖רֶם לַנֹּטְרִ֑ים אִ֛ישׁ יָבִ֥א בְּפִרְי֖וֹ אֶ֥לֶף כָּֽסֶף:
[יב] כַּרְמִ֥י שֶׁלִּ֖י לְפָנָ֑י הָאֶ֤לֶף לְךָ֙ שְׁלֹמֹ֔ה וּמָאתַ֖יִם לְנֹטְרִ֥ים אֶת־פִּרְיֽוֹ:
[יג] הַיּוֹשֶׁ֣בֶת בַּגַּנִּ֗ים חֲבֵרִ֛ים מַקְשִׁיבִ֥ים לְקוֹלֵ֖ךְ הַשְׁמִיעִֽנִי:
[יד] בְּרַ֣ח ׀ דּוֹדִ֗י וּֽדְמֵה־לְךָ֤ לִצְבִי֙ א֚וֹ לְעֹ֣פֶר הָאַיָּלִ֔ים עַ֖ל הָרֵ֥י בְשָׂמִֽים:

פרק ח
(א) מי יתנך כאח לי... - בעבור שישראל , בגלות , עובדי השם ושומרי המצות בצניעותם , מתאוים לשמור המצות בפרהסיא , ושתשוב השכינה כאשר היתה בתחילה. (ב) מיין הרקח - הוא ניסוך היין. (ג) שמאלו - עולות הערב והבקר. (ד) אמר שלמה ברוח הקודש: השבעתי אתכם שלא תעוררו עד שיגיע הקץ. (ה) מי זאת עולה מן המדבר - וכן אמר שלמה (ראה פירושו לשה"ש ג , ו): כשהיו במדבר ונכנסו לארץ , אמר בתחלה: "השבעתי אתכם" (לעיל , ד) , ואחר כן אמר: מי זאת עולה; וזה העניין - "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" (מי' ז , טו): כשיעלו ממדברות העמים , יאמרו למשיח , שהוא דודהּ: דע כי תחת התפוח עוררתיך! והעניין: כי היית אסור (ראה שה"ש ז , ו) וישן , ולא התרתיך כי אם בתפילותיי , כעניין "תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבור על אופניו" (מש' כה , יא). ודברי ותפילותי - כאילו הם הולידוך. (ו) שימני כחותם - אלו דברי כנסת ישראל לשכינה: שאהיה דבקה בך לעולם. (ז) ועניין מים רבים - הם האומות , שנמשלו למים רבים; כעניין "ימשני ממים רבים" (ש"ב כב , יז); וכן "את מי הנהר הגדולים" (יש' ח , ז); וכמו כן רבים. אם יתן איש... - כמו המן - ללעג יהיה , שלא יוכל לשנות דת ישראל; כי המקום הוא שומר תורתו , כעניין "אתה יי' תשמרם" (תה' יב , ח) , שהוא חוזר על הפסוק הראשון , שהוא "אמרות יי' אמרות טהורות" (שם , ז). (ח) אחות לנו קטנה - תאמר כנסת ישראל אחר שנתחבר: עוד נשארה לנו אחות מעבר לנהרי כוש (ע"פ צפ' ג , י); או הם שני המטות וחצי המטה. ביום שידובר בה - ביום הנחמה; כמו "דברו על לב ירושלם" (יש' מ , ב). (ט) אם חומה - אם שמרה עצמה ולא יצאה מן הדת , נכין לה מקום וטירות מליאות כסף , ונלך בשבילה. ואם דלת היא - שלא שמרה המצות ופתחה לכל , נצור עליה ונמנענה שלא תבוא אלינו. (י) ענתה היא ואמרה: אני חומה - שומרת דתי הייתי , ותורה שבכתב ותורה שבעל פה היו לי. אז כל ישראל בשלום. (יא) כרם היה לשלמה - הם ישראל , ששלמה היה מלך על כולם , וזה עניין בבעל המון - שכל הממון היה שלו; והוא סבב לתת הכרם לנוטרים , והם מלכי ישראל. ועניין אלף כסף - עשרה שבטים שהיו לנוטרים , וכל שבט - מאה כסף. (יב) כרמי שלי - אמר שלמה ברוח הקודש: זה הכרם כולו , שהיה שלי , עוד יחזור להיותו לפני. האלף לך שלמה - יֵאָמר למשיח , שהוא בנו ויקָרֵא 'שלמה': האלף לך שלמה יחזרו , שהיו לנוטרים את פריו; גם המאתים , שהם יהודה ובנימן. (יג) אמרה שכינה: היושבת בגנים - את , כנסת ישראל , כמה יתאוו המלאכים לשמוע שיריך! (יד) ענתה כנסת ישראל: אם טוב בעיני דודי , ברח מהמלאכים , ורד אל הררי ציון ששם הרי בשמים , כי שם ציוה יי' את הברכה חיים עד העולם (ע"פ תה' קלג , ג). נשלם פירוש שיר השירים.