מאגר הכתר שיר השירים פרק ח עם פירוש ראב"ע פירוש א הפעם השלישית - דרש

פרק ח
(א) מי יתנך כאח לי - אמרה כנסת ישראל למשיח: מי יתנך כאח לי ואמצאך ואדבק עמך. (ב) אנהגך אביאך אל בית אמי - היא ירושלם. וענין תלמדני - שתלמדני המצוות , ואשמח עמך כאשה ששותה יין עם בעלה. (ג) שמאלו - אז תשוב עולת הבקר והערב. (ד) אמר שלמה לכנסת ישראל: השבעתי אתכם שלא תעוררו עד שיגיע הקץ , שלא תסכנו בנפשותיכם. (ה) מי זאת עולה - אז יאמרו אומות העולם על כנסת ישראל כשתעלה ממדבר העמים (ראה יח' כ , לה) עם משיח. והיא אומרת לו: תחת התפוח עוררתיך; והענין: אני עוררתיך בדבורי ותפלותי הולידוך , כענין שנאמר "תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבור על אופניו" (מש' כה , יא). (ו) ואחר כן תאמר כנסת ישראל לשכינה: שימני כחותם על לבך; והענין: שלא תסור מאחרי השכינה לעולם. (ז) מים רבים - אילו יתקבצו כל אומות העולם לא יוכלו להזיק לכנסת ישראל. (ח) אחות לנו קטנה - כשיעלו ישראל , אז יאמרו זה אל זה: אחות לנו קטנה; והם שני שבטים וחצי שגלו בתחלה , שנאמר "בעת הראשון הקל ארצה זבולן וארצה נפתלי" (יש' ח , כג). ושדים אין לה - שמא אין לה תורות? ביום שידובר בה - שתעמוד בדין. (ט) אם חומה היא - אם שמרה עצמה כמו חומה , נבנה לה מקום ונלך בשבילה. ואם דלת היא - אם עיר פרוצה אין חומה (ע"פ מש' כה , כח) - נסגור עליה , שלא תבא אלינו. (י) אז ענתה היא ואמרה: אני חומה , ושדי - שהן התורות , שמרו אותי. אז תהיה בעיני השכינה כמוצאת חן. (יא) כרם היה לשלמה - כעניין "כי כרם יי' צבאות" (יש' ה , ז); והענין: כי שלמה מלך על כל ישראל. נתן את הכרם לנוטרים - הענין: שהוא סבב שתחלק המלכות , ולא נתן לבניו ירושה כי אם שני חלקים משנים עשר , והם יהודה ובנימין. איש יביא בפריו אלף כסף - זה ירבעם בן נבט , שהיו לו עשרת שבטים. (יב) כרמי שלי - תאמר כנסת ישראל: כרמי שלי; הענין: שכל השבטים ישובו להיותם יחד. האלף לך שלמה - ענין שלמה הוא המלך המשיח; ונקרא שלמה בעבור היותו ממשפחתו; כמו "ודוד עבדי נשיא להם לעולם" (יח' לז , כה). והענין: אז ישובו העשרה השבטים לך , שלמה , שאתה מלך המשיח , וגם ישובו המאתים שהיו לנוטרים את פריו , שהשאיר שלמה לבניו. (יג) היושבת בגנים - אז תאמר שכינה לכנסת ישראל: את , היושבת במקדש בית עולמים הדומה לכסא הכבוד , כענין "כסא כבוד מרום מראשון" (יר' יז , יב) - חברים מקשיבים - הענין: שהמלאכים מתאוים לשמוע שיריך החדשים , כענין "שירו ליי' שיר חדש" (יש' מב , י); ועוד: "ביום ההוא יושר השיר הזה" (יש' כו , א) - גם אני מתאוה לשמוע הוד קולך; וזה ענין השמיעיני. (יד) ברח דודי - אמרה כנסת ישראל: אם תתאוה לשמוע שירי , רד אלי וברח ממקום חביריך , שהם המלאכים המשרתים , ובא אל הרי בשמים - הררי ציון , ששם צוה יי' את הברכה חיים עד העולם (ראה תה' קלג , ג).