מאגר הכתר שיר השירים פרק ח עם פירוש ראב"ע פירוש ב הפעם הראשונה - דקדוק

פרק ח
[א] מִ֤י יִתֶּנְךָ֙ כְּאָ֣ח לִ֔י יוֹנֵ֖ק שְׁדֵ֣י אִמִּ֑י אֶֽמְצָאֲךָ֤ בַחוּץ֙ אֶשָּׁ֣קְךָ֔ גַּ֖ם לֹא־יָבֻ֥זוּ לִֽי:
[ב] אֶנְהָֽגֲךָ֗ אֲבִיאֲךָ֛ אֶל־בֵּ֥ית אִמִּ֖י תְּלַמְּדֵ֑נִי אַשְׁקְךָ֙ מִיַּ֣יִן הָרֶ֔קַח מֵעֲסִ֖יס רִמֹּנִֽי:
[ג] שְׂמֹאלוֹ֙ תַּ֣חַת רֹאשִׁ֔י וִימִינ֖וֹ תְּחַבְּקֵֽנִי:
[ד] הִשְׁבַּ֥עְתִּי אֶתְכֶ֖ם בְּנ֣וֹת יְרוּשָׁלִָ֑ם מַה־תָּעִ֧ירוּ ׀ וּֽמַה־תְּעֹ֥רֲר֛וּ אֶת־הָאַהֲבָ֖ה עַ֥ד שֶׁתֶּחְפָּֽץ: ס
[ה] מִ֣י זֹ֗את עֹלָה֙ מִן־הַמִּדְבָּ֔ר מִתְרַפֶּ֖קֶת עַל־דּוֹדָ֑הּ תַּ֤חַת הַתַּפּ֙וּחַ֙ עֽוֹרַרְתִּ֔יךָ שָׁ֚מָּה חִבְּלַ֣תְךָ אִמֶּ֔ךָ שָׁ֖מָּה חִבְּלָ֥ה יְלָדַֽתְךָ:
[ו] שִׂימֵ֨נִי כַחוֹתָ֜ם עַל־לִבֶּ֗ךָ כַּֽחוֹתָם֙ עַל־זְרוֹעֶ֔ךָ כִּֽי־עַזָּ֤ה כַמָּ֙וֶת֙ אַהֲבָ֔ה קָשָׁ֥ה כִשְׁא֖וֹל קִנְאָ֑ה רְשָׁפֶ֕יהָ רִשְׁפֵּ֕י אֵ֖שׁ שַׁלְהֶ֥בֶתְיָֽה:
[ז] מַ֣יִם רַבִּ֗ים לֹ֤א יֽוּכְלוּ֙ לְכַבּ֣וֹת אֶת־הָאַהֲבָ֔ה וּנְהָר֖וֹת לֹ֣א יִשְׁטְפ֑וּהָ אִם־יִתֵּ֨ן אִ֜ישׁ אֶת־כָּל־ה֤וֹן בֵּיתוֹ֙ בָּאַהֲבָ֔ה בּ֖וֹז יָב֥וּזוּ לֽוֹ: ס
[ח] אָח֥וֹת לָ֙נוּ֙ קְטַנָּ֔ה וְשָׁדַ֖יִם אֵ֣ין לָ֑הּ מַֽה־נַּעֲשֶׂה֙ לַאֲחֹתֵ֔נוּ בַּיּ֖וֹם שֶׁיְּדֻבַּר־בָּֽהּ:
[ט] אִם־חוֹמָ֣ה הִ֔יא נִבְנֶ֥ה עָלֶ֖יהָ טִ֣ירַת כָּ֑סֶף וְאִם־דֶּ֣לֶת הִ֔יא נָצ֥וּר עָלֶ֖יהָ ל֥וּחַ אָֽרֶז:
[י] אֲנִ֣י חוֹמָ֔ה וְשָׁדַ֖י כַּמִּגְדָּל֑וֹת אָ֛ז הָיִ֥יתִי בְעֵינָ֖יו כְּמוֹצְאֵ֥ת שָׁלֽוֹם: פ
[יא] כֶּ֣רֶם הָיָ֤ה לִשְׁלֹמֹה֙ בְּבַ֣עַל הָמ֔וֹן נָתַ֥ן אֶת־הַכֶּ֖רֶם לַנֹּטְרִ֑ים אִ֛ישׁ יָבִ֥א בְּפִרְי֖וֹ אֶ֥לֶף כָּֽסֶף:
[יב] כַּרְמִ֥י שֶׁלִּ֖י לְפָנָ֑י הָאֶ֤לֶף לְךָ֙ שְׁלֹמֹ֔ה וּמָאתַ֖יִם לְנֹטְרִ֥ים אֶת־פִּרְיֽוֹ:
[יג] הַיּוֹשֶׁ֣בֶת בַּגַּנִּ֗ים חֲבֵרִ֛ים מַקְשִׁיבִ֥ים לְקוֹלֵ֖ךְ הַשְׁמִיעִֽנִי:
[יד] בְּרַ֣ח ׀ דּוֹדִ֗י וּֽדְמֵה־לְךָ֤ לִצְבִי֙ א֚וֹ לְעֹ֣פֶר הָאַיָּלִ֔ים עַ֖ל הָרֵ֥י בְשָׂמִֽים:

פרק ח
(ב) תי"ו תלמדני שב אל האם. (ה) מתרפקת - מתחברת; ואין לו דומה במקרא. וכן עניינו בלשון ישמעאל. חבלתך - לשון הריון; כמו "הנה יחבל און" (תה' ז , טו). ויתכן שהוא הלידה , מעניין "חבלי יולדה" (הו' יג , יג). (ו) רשפיה - גחליה; וכן "ובני רשף יגביהו עוף" (איוב ה , ז). שלהבת יה (בנוסחנו: שלהבתיה) - מחלוקת בין אנשי המסורת אם היא מלה אחת או שתים; והקרוב , שהיא שתים. וסמיכת השם - כמו "כהררי אל" (תה' לו , ז). ושי"ן שלהבת - שורש , וכמהו "להבת שלהבת" (יח' כא , ג). והנה היא מלה מרובעת , מארבע אותיות. (ט) נצור עליה - מן "וצרת עליה" (דב' כ , יב). (י) כמוצאת שלום - לשון נקבה , על משקל "מה היוצאת הזאת" (זכ' ה , ה). והמלה - מן 'מוצא' , ונעלם האל"ף כמנהגו. (יא) בבעל המון - שם מקום , שָם כרמים רבים. והעומד על זה החיבור אולי יתמה למה נאמר כן בלשון ישמעאל - בעבור קוצר דעתינו; כי לא נדע מלשון הקודש כי אם הכתוב במקרא , שהוצרכו הנביאים לדבר , ומה שלא הוצרכו לא נדע שמו. ובעבור היות לשון ישמעאל קרוב מאד מלשון הקודש , כי בנייניו ואותיות יהו"א והמשרתים ו'נפעל' ו'התפעל' והסמיכות - דרך אחת לשתיהן; וכן בחשבון. ויותר מחצי הלשון ימָצא כמוהו בלשון הקודש. על כן כל מלה שלא נמצא לה דומה במקרא ויש לה דומה בלשון ישמעאל , נאמר אולי פירושו כן , אע"פ שהדבר ספק.