מאגר הכתר רות פרק א עם פירוש רש"י

פרק א
(א) בימי שפט השפטים - לפני מלוך שאול , שהיו הדורות מתפרנסין על ידי שפטים. ובימי אבצן (ראה שו' יב , ח - י) היה , שאמרו רבותינו (ראה ב"ב צא , א): אבצן זה בעז. וילך איש - עשיר גדול היה ופרנס הדור , ויצא מארץ לחוצה לארץ מפני צרות העין , שהיתה עינו צרה בעניים הבאים לדוחקו , לכך נענש (ראה רו"ר א , ד). (ב) אפרתים - חשובים , וכן "בן תוחו בן צוף אפרתי" (ש"א א , א) , 'אבגינוס' (ראה רו"ר ב , ה). ראה חשיבותם , שהרי השיאם עגלון מלך מואב את בתו , דאמר מר (שם , ט): רות בתו של עגלון היתה. דבר אחר: אפרתים - בית לחם קרוייה 'אפרת' (ראה בר' לה , יט). (ג) איש נעמי - למה נאמר? מכאן אמרו (ראה סנה' כב , ב): אין איש מת אלא לאשתו. [ותשאר היא - לומר שאף הממון אבד.] (ה) גם שניהם - מהו גם? בתחילה לקו בממונם ומתו גמליהם ומקניהם , ואחרכך מתו הם (ראה רו"ר ב , י). (ז) ותצא מן המקום - למה נאמר , הרי נאמר "ותשב משדי מואב" (לעיל , ו) , ומהיכן תשוב אם לא תצא מן המקום שהיתה שם? אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום נכֶּרת ועושה רושם , פינה זיוה , פינה שבחה של עיר , פינה הדרה; וכן "ויצא יעקב מבאר שבע" (בר' כח , י; ראה רו"ר ב , יב). (יב) כי זקנתי מהיות לאיש - שאנשא לו ואלד בנים ותנשאו להם; שאינכם אסורות להם , לפי שלא היו למחלון וכליון קידושין בכם; שנכריות היו ולא נתגיירו , ועכשיו הם באות להתגייר , כמה שנאמר "כי אתך נשוב לעמך" (לעיל , י) - מעתה נהיה לעם אחד (ע"פ בר' לד , טז). כי אמרתי יש לי תקוה - כי אפילו אמר לי לבי: יש לי תקוה לינשא עוד לאיש וללדת בנים , וגם (בנוסחנו: גם) הייתי הלילה לאיש - ויותר מיכן , אפילו הריתי הלילה זכרים , וגם ילדתי בנים - או אפילו כבר ילדתי בנים (ראה רו"ר ב , יז). (יג) הלהן תשברנה - בתמיה: שמא להן תצפינה עד יגדלו?! [לשון "שברו על יי'" (תה' קמו , ה)]. תעגינה (בנוסחנו: תעגנה) - לשון איסור כלא , כמו 'עג עוגה ועמד בתוכה' (משנה תענית ג , ח). ויש פותרין (ראה ב"ב עג , א) לשון 'עיגון'; ולא יתכן , שאם כן היה לו לינקד הנו"ן דגש , או לכתוב שני נו"נין. (טו) הנה שבה יבמתך - זה טעמו למעלה תחת השי"ן , לפי שהוא לשון עבר; "ובבקר היא שבה" (אס' ב , יד) - טעמו למטה בבי"ת , לפי שהוא לשון הווה; וכן כל כיוצא בהם. (טז) אל תפגעי בי - אל תפצרי בי. כי אל אשר תלכי וגו' - מיכן אמרו (ראה יבמות מז , ב): גר שבא להתגייר מודיעין אותו מקצת עונשין , שאם בא לחזור בו , יחזור; שמתוך דבריה של רות אתה למד מה אמרה לה נעמי: אסור לנו לצאת חוץ לתחום בשבת - אמרה לה: באשר תלכי אלך; אסור לנו להתייחד נקבה עם זכר שאינו אישה - אמרה לה: באשר תליני אלין; עמינו מובדלים משאר עמים בשש מאות ושלש עשרה מצות - עמך עמי; אסור לנו עבודה זרה - ואלהיך אלהי; ארבע מיתות נמסרו לבית דין - "באשר תמותי אמות" (להלן , יז); שני קברות מתוקנין לבית דין , אחד לנסקלין ולנשרפין ואחד לנהרגין ונחנקין - אמרה לה: "שם אקבר" (שם). (יז) כה יעשה יי' לי - כאשר התחיל להרע , שיצאה ידו בי להמית אישי ולירד מנכסיי. וכה יוסיף - אם יפריד ביני ובינך כי אם המות. (יח) ותחדל לדבר אליה - מכאן אמרו (ראה יבמות מז , ב): אין מרבין עליו ואין מדקדקין עליו. (יט) [ותלכנה שתיהן (בנוסחנו: שתיהם) - אמר רבי אבהו: בא וראה כמה חביבים הגרים לפני הקדוש ברוך הוא; כיון שנתנה דעתה להתגייר , השוה אותה הכתוב לנעמי.] [ותהום כל העיר - נעשית כל העיר הומיה; כולם נתקבצו לקבור אשתו של בועז שמתה בו ביום (ראה ב"ב צא , א); ועוד: כל העיר מצאה חיים , לא מת אחד מהם ברעבון שברחו מפניו.] הזאת נעמי - ה"י נקוד חטף פתח מפני שהוא תימה: הזאת נעמי , שהיתה רגילה לצאת בצבים ובפרדים? חזיתם מה עלתה בה על שיצאת לחוצה לארץ (ראה ב"ב צא , א)?! (כא) מלאה הלכתי - בעושר ובנים (ראה רו"ר ג , ז). ענה בי - העיד עלי שהרשעתי לפניו. [דבר אחר: ענה בי - מדת הדין; כמו "וענה גאון ישראל" (הו' ה , ה).] (כב) [בתחילת קציר שעורים - בקצירת העומר הכתוב מדבר.]