מאגר הכתר רות פרק ב עם פירוש ראב"ע

פרק ב
(א) מודע - קרוב ידוע , כמו "ומודע לבינה תקרא" (מש' ז , ד). לאישה - מפאת אישה; והנה הלמ"ד כמו "אמרי לי" (בר' כ , יג). בועז - אמרו רבותינו ז"ל (ראה ב"ב צא , א) שהוא אבצן , שהיה שופט ישראל (ראה שו' יב , ח - ט). (ב-ג) אחר... אמצא חן בעיניו - יש אומרים , כי הוי"ו שב אל "בועז" הנזכר (לעיל , א) , והטעם: אולי יהיה. ולפי דעתי , שהוי"ו שב אל בעל השדה ואם לא נזכר , בעבור ויקר מקרה; וטעמו: כך הוּקרה. (ד) יי' עמכם - לעזור אתכם; בעבור שהם עמלים. יברכך יי' - שיתן ברכה בקציר. (ה) למי הנערה הזאת - חשב שהיא אשת איש. אולי שאל הנער כי ראהּ לבושה כלבוש ארצה; גם הצורות משתנות בעבור האויר. ודרך הדרש ידועה (ראה שבת קיג , ב). (ז) ותבוא ותעמוד - שהתעסקה תמיד בצרכה , לא בדבר אחר , שלא יחשדנה בעבור יופיה. זה שבתה הבית מעט - זמן יש לה שישבה. וטעם בית - כמו סוכה. (ח) לא תעבורי - בשורק תחת חולם , כמו "ישפּוּטו הם" (שמ' יח , כו). והיא מלה זרה בעבור היותה (מלרע); היתה כן בעבור שאיננו במקום מוּכרָת. נו"ן תדבקין - נוסף. (ט) וצמית - בא כבעלי הה"א בסוף. (יא) הגד הגד לי - פועל ש'לא נקרא שם פועלו'. אשר לא ידעת - לדור עמהם. (יב) משכרתך - כמו "מתכנת הלבנים" (שמ' ה , ח). והוא שם מהבניין 'הכבד הנוסף' , בעבור המ"ם. (יג) ואנכי לא אהיה - איניני ראויה להיות כאחת שפחותיך. (יד) בחומץ - בעבור החום. ותותַר - בעבור 'סוף פסוק'; כמו "זכור מלחמה אל תוסַף" (איוב מ , לב). ויצבט - אין לו חבר; ופירושו כמו נתינה. (טז) של תשלו - מגזרת "שלל" (בר' מט , כז). ויש אומרים (ראה רש"י): כמו 'שגגה' , כמו "על השל" (ש"ב ו , ז). (יז) ויהי כאיפה שעורים - פעם אחת שאלני אדם אחד: מה טעם כאיפה שעורים? אמרתי לו: אין טעם לשאילה הזאת , כי הכתוב סיפר מה היה. אז נקלותי בעיניו , ויאמר לי כי יש לו טעם , ואני החרשתי ממנו ולא שאלתיו. והנה בא יום אחד אלי , ואמר לי כי יש לו טעמים רבים: האחד , שראתה רות בדרך נבואה , כי עתיד אחד מבניה להעמיד עמוד על שם בעלה (ראה מ"א ז , כא); וטעם איפה - תשעים וששה רימונים שהיו על העמוד (ראה יר' נב , כג) , וזה בגימטריא. ופירוש שעורים - כמו 'שִׁיעורים' , "כי כמו שער בנפשו" (מש' כג , ז). וטעם אחר: ויהי - שתי מלות , ארמית גם עברית , כאשר ראתה שיתָלה אבשלום שהוא מבניה. והנה כ"ף עם אל"ף רמז לשנות אבשלום במותו (? ראה ש"א טו , ז). ואחר כן יפה שעורים לשון רבים , בעבור היותו כבד עליו. וטעם אחר: כי תחילת אות כאיפה עם תחילת שעורים הם 'ישי' , שהיה צדיק גמור. אז שמח וישב לבו אל קרבו. (כ) ברוך הוא ליי' אשר לא עזב חסדו - לאות כי עשה חסד בתחלה עם אלימלך ועם בניו , כי שופט היה (ראה ב"ב צא , א). החיים - נעמי ורות. מגואלינו - אין ה'גאולה' יבום , רק היא דרך אחרת. (כב) כי תצאי ללקט עם נערותיו - ולא עם נעריו. או טעם "עם הנערים אשר לי" (לעיל , כא) - עם אחד מן הנערים , שהוא נצב על הקוצרים ועל הקוצרות. ולא יפגעו בך - אנשים; וכמוהו רבים. (כג) ותשב את חמותה - כמו 'עם חמותה'.