מאגר הכתר רות פרק ב עם פירוש ר' יוסף קרא - נוסח ראשון

פרק ב
(א) ולנעמי מודע לאשה (בנוסחנו: לאישה) וגו' - פתרונו: קרוב לאישה , כמו "אמור לחכמה אחותי את ומודע לבינה תקרא" (מש' ז , ד). (ב) ותאמר רות המואביה אל נעמי אלכה נא השדה ואלקטה בשיבולים אחר אשר אמצא חן בעיניו - כך אמרה לה רות לחמותה: כל מי שיוצא ללקט בשיבולים , כל אחד ואחד נותן עיניו בשדה קרוביו , איש אחר מכרו; ואני אין לי מכיר , אלא אלכה לי אחר אדם אשר אמצא חן בעיניו , שיקבלני ללקוט בשדה שלו. (ג) ותלך ותבא (בנוסחנו: ותבוא) - פתרונו: ותלך מאתה , ותבא ותלקט בשדה אחר הקוצרים. ויקר מקרה - כך אירע המעשה , שהוקרה לה לבא בחלקת השדה לבועז. (ד-ה) והנה בועז בא מבית לחם. ויאמר בועז לנערו הנצב על הקוצרים למי הנערה הזאת - מנהג העולם , כל מי שבוצר כרמו או קוצר שדהו מעמיד ממונה אחד , שלא יכנס אדם נכרי ללקט בתוך שדהו בשעת קצירה , כי אם שארו הקרוב אליו (ע"פ וי' כא , ב). וכשבא בועז , לא שאל על נערות אחרות שהיה מכיר , ולא גער בנערו הנצב על הקוצרים על מה הניח אותן הנערות ללקט , אלא על רות שנדמית בעיניו כנכריה הקפיד , ושאל עליה: למי הנערה הזאת , כאילו גוער בו למה נתן לה רשות ללקט. (ו) ויען הנער הנצב על הקוצרים ויאמר נערה מואביה היא השבה עם נעמי משדה מואב - כאילו משיבו: אף זו מחמת קריבות באה לכאן. (ז) ותאמר אלקטה נא ואספתי בעמרים אחרי הקוצרים - כל זה דבר הנער הנצב על הקוצרים שמספר לבועז: כשנכנסה זו בשדה זה ללקט , אמרה לי: אלקטה נא ואספתי בעמרים אחרי הקוצרים. ותבא (בנוסחנו: ותבוא) ותעמד מאז הבוקר ועד עתה זה שבתה הבית מעט - כאילו משיבו: אין לך להקפיד על דבר זה אפילו היא נכרייה , שהרי עמדה מאז הבוקר ועד עתה ולא לקטה אלא מעט , לצורך חמותה שיושבת בבית ומצפה לה. זה שבתה הבית מעט - פתר רבי מנחם ברבי חלבו: זה מעט לשבתה הבית. (ח-ט) ויאמר בועז אל רות הלא (בנוסחנו: הלוא) שמעת בתי אל תלכי ללקט בשדה אחר - לאחר שאמר לה: אל תלכי בתי ללקט בשדה אחר , מה צורך לומר: וגם לא תעבורי מזה? אלא כך אמר לה: אל תלכי ללקוט בשדה אחר , שלא יפגעו בך בשדה אחר , שדבר כיעור ונוול לאשה כשבחורים נוגעים בה. ואם תאמרי: אף כאן יפגעו בי נערי בועז - לכך נאמר: וכה תדבקין עם נערותיי , ואת הנערים צויתי לבלתי נגעך. וכן חמותה אומרת לה: "טוב בתי כי תצאי עם נערותיו ולא יפגעו בך בשדה אחר" (להלן , כב). ושמא תאמרי: כשיקצור זה , בעל כרחי יש לי ללכת בשדה אחר! לכך נאמר: עיניך בשדה אשר יקצורון והלכת אחריהן. וכן גם רות מספרת לחמותה: "גם כי אמר אלי עם הנערים אשר לי תדבקין עד אשר כלו את כל הקציר אשר לי" (להלן , כא). וצמית והלכת אל הכלים ושתית מאשר ישאבון הנערים - אף על פי ששאר אביונים היוצאים ללקוט אחר הקוצרים אינן רשאין ללכת אל הכלים לשתות מאשר ישאבון הנערים , אבל את אם תצמאי , תלכי אל הכלים ושתית מאשר ישאבון הנערים. (י) מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני. ואנכי נכריה - ומה ראית להכירני? (יא) ויען בועז ויאמר לה הגד הוגד לי - למה שני פעמים? פתרונו: הגֵד אשר עזבת את אביך ואמך , הוגַד אשר עזבת ארץ מולדתך ותלכי אל עם אשר לא ידעת תמול שלשום. שאילו לא היו לך אב ואם כשיצאת משם , הייתי תולה הדבר - כדי להתפרנס מישראל יצאת; או אילו יצאת ממקום אחר שלא מקום מכורותייך ומולדותייך , שאין מכירין אותך , הייתי תולה הדבר - כדי להינשא לאיש יצאת משם; אבל עכשיו אין לתלות הדבר לצורך פרנסה , שהרי אביך ואמך קיימים , ואין לתלות הדבר כדי להינשא לאיש יצאת משם , שהרי בתוך עמך ישבת ועזבת ארץ מולדתך ותלכי אל עם אשר לא ידעת תמול שלשם , וקשה לכל אדם ליקח אשה שאינו מכיר בה; לפיכך אין לתלות הדבר שבאת לכאן כי אם לחסות תחת כנפיו (ראה להלן , יב). (יב) ישלם יי' פעלך ותהי משכורתך שלמה - לפי שהאשה העוזבת את אביה וארץ מולדתה ויוצאה לעם אשר לא ידעה , מחוסרת פרנסה ומחוסרת איש הראוי לה , לפיכך הוא מברכה: ישלם יי' פעלך ותהי משכורתך שלמה , פתרונו: כל מה שחסרת בשביל שיצאת לחסות תחת כנפיו , ישלם לך המקום מֻשלם: פרנסה ומנוח אשר ייטב לך (ע"פ רות ג , א). (יד) ויצבט לה קלי - פתרונו: הושיט לה , כמו ששנינו (משנה חגיגה ג , א): אחורים ותוך ובית הצבט , ומפרש בגמרא (חגיגה כב , ב): מקום שצובטין בו. ותאכל ותשבע ותותר - לפי שאמר בסמוך "ותתן לה את אשר הותירה משבעה" (להלן , יח) , קדם ולימדך שהותירה. (טו) גם בין העמרים - שאר המלקטין אינן רשאין ללקט בין העמרים , שלא ישמטו שיבולים מן העמרים; תלקט. ולא תכלימוה - פתרונו: לא תשיבו פניה ריקם , 'נלא שקונדיטש' בלעז , כמו "הנערים (לפנינו: הרֹעים) אשר לך היו עמנו ולא (בנוסחנו: לא) הכלמנום" (ש"א כה , ז) , שפתרונו: לא אָצַלנו מהם (ע"פ קה' ב , י) , לא מנענום מכל אשר שאלו ממנו. וכן "אין מכלים דבר בארץ" (שו' יח , ז) , שפתרונו: אין אדם מונע מחבירו , 'נאש נול אלטיר דישקונדישיר' (בלעז) , לפי שכולם מליאים ואין בהם אביון , כמו שמפרש "מקום אשר אין שם מחסור כל דבר אשר בארץ" (שם , י). (טז) וגם שול תשולו לה מן הצבתים - פתרונו: השלך תשליכו לה. מלא פיסת יד שאדם תופס בשעת קצירה קורא 'צבתים'. וכן בלשון המשנה (עירובין י , א): 'מצאן צבתים או כרוכות'. (יח-יט) ותשא ותבא (בנוסחנו: ותבוא) העיר וגו' , ותאמר לה חמותה איפה לקטת היום ואנה עשית - לשון ריוח ולשון שכר , כמו "עשה לי את החיל הזה" (דב' ח , יז) , ומתרגמינן: "קנה לי" וכו' (ראה ת"א); וכן "ותעש הארץ בשבע שני השבע" (בר' מא , מז) , שפתרונו: הרויחה , וכן "ועשת את התבואה לשלש השנים" (וי' כה , כא). ואנה עשית - 'או אשיטש אדינר' בלעז. יהי מכירך ברוך - כמו "איש מאת מכרו" (מ"ב יב , ו). מה ראת נעמי לשאל לה איפה לקטת היום , ומה ראת לומר יהי מכירך ברוך? אלא כיון שראתה שהביאה איפה שעורים ליום אחד , מה שאין אדם אחר היוצא ללקט אחר הקוצרים יכול לעשרה ימים , אמרה: אין זה לקט , שמא אצל אחד מקרובינו לקטת היום שהבאת כל זה? אמרי לי איפה לקטת היום ואנה עשית , שאי אפשר להביא כל כך אלא אם כן ליקטת אצל אחד ממכירינו , לפיכך היא אומרת: יהי מכירך ברוך. (כא) עד אם כלו - פתרונו: עד אשר כלו. וכן "אם רחץ" (יש' ד , ד) - כמו 'כאשר רחץ'.